אני אלפרד היצ'קוק: ביקורת סרט תיעודי

"אני לא חושב שיש מילה שיכולה להסביר חיים של אדם", היה המשפט המשמעותי ביותר במונולוג הסיום של "האזרח קיין", שתמצת את הסרט כולו, אולי בצורה הכי יפה שסרט אי פעם תומצת. מלבד היופי של האמרה הזאת בתוך יצירתו של אורסון וולס מ-1941, המשמעות של המשפט הזה לנצח תטיל צל על סיפורים כה רבים בעולם שלנו, ועל תעשיית הקולנוע בפרט. מילה אחת בוודאי לא יכולה לסכם חיים של אדם, וגם סרט שלם לא. ולמרות זאת נעשים ניסיונות חוזרים ונשנים בתעשייה לנצח את האתגר הזה, ולמצוא דרכים יצירתיות יותר ויותר לעשות זאת.

הדוקומנטרי "Moonage Daydream" הוא אחד מהניסיונות היצירתיים יותר שנעשו בשנים האחרונות, שסיכם את חייו של דייוויד בואי, או לפחות את הקריירה שלו, בצורה ששאפה להתמקד דווקא במסע שעבר בתוך עצמו. מנגד "פמלה, סיפור אהבה", הלך על גישה ישירה הרבה יותר, ונתן למושא הדוקו לספר את הסיפור שלה בעצמה (כמובן עזרה העובדה שאותו מושא עודנו בין החיים). הסיפור של אלפרד היצ'קוק כבר סופר בכל כך הרבה דרכים, וניגשו אליו מכל כך הרבה כיוונים, שקשה לחדש בו הרבה או לתמצת אותו. אם יש דבר אחד שלמדנו מ"האזרח קיין", זה שכנראה כמה שננסה, זה לא יעזור. חיים של בנאדם הם עולם שלם, ולסכם אותם בכל דרך זאת משימה שלעולם לא תעשה עימם צדק.

(צילום באדיבות Courtesy of Universal Studios Licensing LLC)

על אף זאת, כל סרט דוקומנטרי עליו לוקח אותנו צעד אחד קדימה במסע להבנה הזאת, לבניית הפאזל שהוא חייו של אדם. וכעת מגיעה חתיכה נוספת מהפאזל; הדוקומנטרי של ג'ואל אשטון מקארת'י "אני אלפרד היצ'קוק" מביא ניסיון מוערך לסכם את הקריירה מרובת השנים של אחד היוצרים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, והוא עושה זאת בשעה ועשרים של תמצות יעיל ורציף.

הדוקו בנוי מקולאז' דינאמי של תמונות מכל שלב בחייו של האומן, לצד קטעים רבים מסרטיו המוכרים יותר והמוכרים פחות, כשכל זה מלווה באינספור קטעים ארכיוניים מראיונות עבר של היצ'קוק ושל מכריו ומעריציו המפורסמים, ערוכים למעין קריינות רציפה שמספרת את סיפורו. לצד המקריינים הרבים בסרט תשמעו את קולם של ג'יימס סטיוארט, אינגריד ברגמן, גרייס קלי, מרטין סקורסזה ואפילו בתו של היצ'קוק - פטרישיה היצ'קוק, ונכדתו, מרי סטון. הסרט נפתח בסיפור ההפקה של "פסיכו" - הסרט שאיש לא רצה להפיק, ושהפך לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים ביותר של הבמאי. משם אנו נלקחים 35 שנה אחורה לתחילת הדרך - סרטו הראשון אותו הוציא ב-1925. התהילה של היצ'קוק אמנם מרגישה כעת מובנת מאליה, אך היא כלל לא באה בקלות, ואת זה הדוקומנטרי דואג להמחיש לנו. לאורך הדוקו דמותו של היצ'קוק, המקצועית והאישית, נבנית יותר ויותר בעת שנפרשים הסיפורים של הסרטים שעיצבו לו את הקריירה. בין היתר אנו שומעים את סיפור זוגיותו המופלאה עם אלמה רוויל, העורכת והתסריטאית שהיה לה חלק בלתי נפרד מיצירותיו לאורך 64 שנות נישואיהם.

עם כל הסיפורים מעוררי ההשראה, לא נחסכים מאיתנו הפרטים הפחות נעימים על חייו של הגאון, כמו העיקשות הלא מתפשרת שלו מול כל האנשים שעבדו עמו, והקיצון שאליו לא חשש להגיע בשביל להשיג את השוט המושלם, גם אם זה בא על חשבונם. ישנה כמובן התייחסות גם לאובססיות הידועות שפיתח לכמה מהשחקניות שביים. אך בסופו של דבר, לא היה מעולם עוררין על כישרונו ותרומתו העילאית לתעשייה, שייתכן ואת השפעתה אתם רואים בכל סרט שנעשה כיום, גם אם אינכם מודעים לכך. ברגע מרגש במיוחד, הדוקומנטרי מגיע לסיומו עם הטקס בו הוענק להיצ'קוק פרס מפעל חיים ממכון הסרטים האמריקאי ב-1979.

מיותר לציין ששעה ועשרים אינן מספיקות כדי לסכם קריירה של יוצר חד פעמי כמו היצ'קוק, דבר שהסרט מנסה להחליק באמצעות דיבור רציף של שלל מומחים ואישיויות בולטות, שלעיתים מרגיש כמו הקראת עמוד בוויקיפדיה, ולא מבזבז זמן על הצגת אותם הדוברים, או מתן זמן לנשימה בין סיפור לסיפור. הדוקומנטרי שואף להכניס כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן, ואין ספק שבזה הוא מצליח. אם זמנכם קצר, וברצונכם לקבל סיקור מקיף על פועלו של אחד האנשים המדוברים בתעשיית הקולנוע, וללא ספק לשמוע כמה וכמה סיפורים שלא שמעתם בעבר, שכבונוס מענג מוקראים בקולותיהם של הדמויות האהובות ביותר מעידן הזהב של הוליווד, הדוקומנטרי "אני אלפרד היצ'קוק" הוא כנראה בדיוק מה שאתם צריכים.

הסרט "אני אלפרד היצ'קוק" זמין לצפייה לצופי yes ו- +STING. החל מ-12.9, חמישי, 22:00 בערוץ yes דוקו, ב-yesVOD וב- +STING