"המורה הטוב" מפגיש בין הרצון לעשות שינוי דרך הוראה והקשיים שתלמידים ומערכת החינוך יכולים ליצור. בתקופה בה המודעות למקרים של הטרדה מינית גוברת וכן גם לתרבות האונס, סרטו החדש של הבמאי הצרפתי טדי לוסי-מודסט מתמקד בצד השני של המטבע, וזאת על בסיס מקרה שחווה על בשרו. במקום הבמאי ניצב אחד השחקנים הצרפתים המצליחים של התקופה, פרנסואה סיביל ("אהבה משוגעת", "שלושת המוסקטרים") בתפקיד ז'וליאן, שמתמודד עם האשמות כוזבות כי הטריד מינית תלמידת תיכון.ההאשמות כמובן מעוררות אנטגוניזם מצד תלמידים אחרים וגם מסגל ההוראה, וחושפות אותו בצורה שלא תיאר לעצמו. דרך סגנון קולנועי שמתעמת עם הצופה,
לוסי-מודסט מאתגר את הקהל למשך פחות מתשעים דקות בצורה בשונה ממרבית הסרטים החדשים שיוצאים כעת.
פרסומת
הגישה שמובילה את לוסי-מודסט היא מצד אחד אמיצה, בכך שהוא חושף לציבור העולמי חוויה כואבת שעבר, ומצד שני רגישה למציאות הפוליטית הסובבת הטרדות מיניות. ראשית, חפותו של ז'וליאן היא ברורה מההתחלה, וגם להרבה דמויות אחרות. שנית, אין כל אמירה – בין אם מובהקת או בסאבטקסט – כי הבעיה בסיפור היא עצם ההאשמה. מכך, אפשר להבין ש"המורה הטוב" לא נועד כדי להכפיש קורבנות של הטרדה מינית, אלא לייצג סיפור אחר. למעשה, ההטרדה הכוזבת אינה באמת מרכז הסיפור, אלא הנושא העיקרי טמון בהתמודדותו של ז'וליאן בסיטואציה שאליה נקלע.החוזקה העיקרית של הסרט היא אווירתו, שסוחפת את הצופה לעולם הסרט. בין אם מדובר בצופה עם זיקה להוראה או לא, התמימות של ז'וליאן ברגע שנתקל בהאשמות היא נקודת ההתחלה מאוד אפקטיבית ומעוררת אמפתיה רבה. בעקבות זאת, החוויות שהוא עובר במשך הסרט מוצלחות עוד יותר, משום שהעוול שז'וליאן עובר מוציאה רגשות עזים מצד הצופה. בסופו של יום, היכולת של הקולנוע לבצע מניפולציה רגשית כזאת היא לעיתים חיונית, ואף משפרת גם את חוויית הצפייה.
עם זאת, מבחינת עשייה קולנועית, אין עוד הרבה מה לחפש ב”מורה הטוב". כל המאפיינים העיקריים של סרט הם בעיקר טובים. הצילום נחמד, אך לא נמצאות בסרט קומפוזיציות שישמיטו לסתות. המשחק של סיביל מצוין, אבל ישנם שחקני משנה שאינם משכנעים, כמו אחיה של התלמידה המתלוננת. כמכלול, לא מדובר בשום צורה על עשייה גרועה, אלא על פוטנציאל לא ממומש לתוצר עשיר יותר מבחינה אמנותית, בהתאם לרגשות שהסרט מצליח להוציא מהצופה. זהו מצב אירוני, כאשר מדובר בסרט על מורה שלעיתים מעיר לתלמידיו על חוסר מימוש של פוטנציאל.סרטים הוליוודיים העוסקים במערכת החינוך בדרך כלל מתארים את פעילות של מורה בבית ספר כלשהו שמצליח לגרום לתלמידים להצליח ולהגיע להישגים מרשימים. מה שבטח היה מזכה אותם בתואר "מורה השנה". לעומת זאת "המורה הטוב" מציע דיון חדש קיצוני ומותח שמעיר את ז'אנר דרמות ההוראה החוזרות על עצמן והופך אותו לרלוונטי למציאות שבה אנחנו חיים.
המציאות עולה על כל דמיון כשמורה מסור לתלמידיו,המגיעים מתרבויות שונות,מואשם לשווא בהטרדת תלמידה.כמו כדור שלג מתגלגל ההוכחה היא עליו.איטי,אך מעניין ומעורר מחשבה על תפקיד בית הספר בעידן זה
שם:סנדוגיל:6217/05/2025 21:41:29
6/10
פיספוס גדול נושא חשוב שחקנים טובים אבל חסר חצי סנט לדולר קטעים ארוכים משעממים ובעיקר תסריט לא סגור גורם לסרט להיות סרט בינוני למדי וחבל
שם:עומרגיל:4217/05/2025 19:26:04
8/10
עד שיש מורה כל כך טוב, ילדים סוררים הורסים לו את הקריירה. סרט דיי עצוב.