הסרט הצ'יליאני "המתנחלים" שיוצג בפסטיבל חיפה מתרחש ב-1901, על רקע המאבק בין בעלי אדמות ושבטים מקומיים שמוביל לרצח עם. מבקר האתר רון פוגל נפגש בקאן עם במאי המערבון הקשוח, פליפה גאלווס, ושמע על הצילום בארץ האש, ההתמודדות עם ההיסטוריה האפלה של המדינה ועל הסצנה שמזכירה את "גברים במלכודת"
"המתנחלים", סרט הביכורים של הבמאי פליפה גאלווס ונציג צ'ילה לטקס האוסקר, הוא מערבון היסטורי עקוב מדם העוסק ברצח עם שביצעו בתחילת המאה ה-20 הצ׳יליאנים באינדיאנים באחד האזורים הנידחים של המדינה. זהו סרט מרשים, קשוח וקשה שיוצג בבכורה ישראלית בפסטיבל חיפה לאחר בכורתו במסגרת היוקרתית של "מבט מסוים" בפסטיבל קאן, שם פגשתי לשיחה את גאלווס.
איך הגעת לביים את הסרט?
"כיליד צ'ילה הייתי מילדות מודע להיסטוריה הלא פשוטה של המדינה שלי, כולל הרציחות שמתוארות בסרט. זו היסטוריה שלעיתים מנסים למחוק מהתודעה. כשנתקלתי בסיפור שמתואר בסרט התחלתי לחוש ממש אובססיה לצורך לתאר ולפרט את החלק הכה אפל בהיסטוריה של העם שלי. לא אגיד שזה היה מסע קל. זהו סרטי הראשון והוא מאד שאפתני - לצלם באזורים מרוחקים למשל. היו לא מעט רגעים שחשבתי לוותר ולעזוב את ההפקה אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שהנושא חשוב מדי וגם מאוד רלוונטי לצ'ילה של ימינו ובכלל ולכן במאמצים גדולים המשכתי עד לסיום הסרט. חשוב לי לציין שאומנם נעשו בעבר סרטים שעסקו בנושא, אבל הסרט שלי הוא לטעמי הכי פוליטי שנעשה בנושא. אני בהחלט נוקט עמדה ולא מנסה לייפות את המציאות שהייתה אז".
בעיניי לסרט יש שני חלקים: המסע ולאחר מכן הסיום שהוא די עומד בפני עצמו ומוסיף מעין נופך היסטורי מסכם לכל מה שראינו עד כה. אשמח להבין ממך על המבנה המיוחד הזה של הסרט.
"הסיום בעיניי הוא עוד שכבה בסרט שניסיתי ליצור בו כמה שיותר נקודת מבט. במסע יש שלוש דמויות ראשיות, ואלו דמויות שאפשר להזדהות איתן. אני רציתי ללכת מעבר לאותן דמויות כדי לשבור את הקצב שהיה קיים במסע, לעצור ולעבור לדבר מה מהורהר וביקורתי יותר. להראות מי נמצא בעצם מאחורי הגיבורים ומי הוא זה שמחליט מי יחיה ומי ימות. החלק האחרון גם מכניס לתמונה את ממשלת צ'ילה ואת הכנסייה. אנחנו לומדים מהיכן הגיע המימון לכל מה שראינו עד עכשיו. אנחנו רואים גם את אחד מגיבורי הסרט, שבסופו של דבר מתחבר לשורשים האתניים שלו אחרי שהתכחש אליהם במסע".
האם צילמתם במקום ההתרחשות המקורי והאם היה מאתגר לצלם אי שם בטבע?
"צילמנו בטיירה דל פואגו (ארץ האש). אזור די נידח שמאוד קשה להגיע אליו. הלוגיסטיקה מאד מסובכת. מזג האוויר נורא, המון רוח וקר מאוד. זו הייתה הרפתקה לא קטנה. האור יכול להשתנות חמש פעמים בשעה וזה ממש מקשה על הצילום. לפחות פעמיים הרוח העזה ממש חיבלה לנו בציוד על הסט. צילמנו במשך חמישה שבועות וכל יום היה שונה ממשנהו. לא האמנתי כשהגענו לסיום הצילומים".
איך ביצעת את הליהוק בסרט?
"חיפשנו שחקנים בצ'ילה, בארגנטינה וגם בבריטניה. הליך מאוד ארוך בזמן הקורונה. כבמאי שזהו סרטו הראשון רציתי לבחור שחקנים שהכי יתאימו לעלילה המלנכולית ולנוף הקדומים ושייראו ברובם ככאלו שיכולים לעמוד בתלאות המסע".
הדמות של האנגלי המכונה "החזיר האדום" מרתקת. האם נצמדת לעובדות ההיסטוריות לגביו או שנתת לו את הפרשנות שלך?
"מדובר בדמות אמיתית לגמרי אבל הוא כמו מיתוס או אגדה בצ'ילה. לא ידוע עליו הרבה. אף אחד גם לא יודע מדוע הודבק לו הכינוי 'החזיר האדום' - יש המון שמועות בחלקן נאמר שהיו לו פנים אדומות ובחלקן אף נאמר שהוא קיים יחסי מין עם חזירים. מצאתי כמה תמונות שבהן הוא ככל הנראה מופיע אבל לא נחשבות כאמת לאמיתה. בקיצור, לא היה לי הרבה מידע מבוסס אבל חשוב לזכור שאני לא עושה תעודה אלא סרט שהוא בדיה. אני מתאר רצח עם ומשתמש בדמויות שככל הנראה ביצעו את אותו רצח עם מתועב. הדמות של האנגלי מייצגת עבורי את העולם הישן, את האימפריה הבריטית. יש בסרט גם חברי משלחת שהם ילידים מהעולם הישן וגם מעין קאובויז שמייצגים את הקולוניאליזם האמריקאי של כיבוש שטח בלי להתחשב במי שנמצא בו. ערב רב של אנשים ממקומות שונים ותמונה שהיא די מורכבת" .
יש סצנה בין אותו אנגלי לסקוטי שהם פוגשים בדרך. בלי לפרט היא הזכירה לי את הסרט "גברים במלכודת".
"זו סצנה שבה אני (ואולי גם הצופה) מעין 'סוגר חשבון' עם האנגלי. אני מראה בסרט יחסים רעילים גם בין גברים, יחסי מרות וניצול. כל האווירה בסרט היא אפלה ויצרים יכולים להתפרץ בכל רגע".
הסרט "המתנחלים" יוקרן בפסטיבל חיפה בתאריכים 1.10 בשעה 18:30 וה-6.10 בשעה 16:45. לכל הסרטים בפסטיבל ולרכישת כרטיסים
לחצו כאן.
לכל הכתבות מפסטיבל חיפה>>
לחצו כאן