המאבק לשוויון מגדרי הוא לא רק של נשים: ראיון עם קובי מחט, במאי פול ספיד

אחד מסרטי הנוער הבולטים של הקיץ הזה הוא "פול ספיד", סרטו של קובי מחט ("ג'סטה", "האוצר מעבר לנהר") שמספר על אקדמיה מוטורית שמקבלת לשורותיה לראשונה שתי חניכות ומדריכה אחת, שבאות לנפץ את תקרת הזכוכית - או כמו שאנחנו קוראים לזה סרט שכולו 'גירל פאוור'. כמו בכל סרט מצליח גם פה צריך אריזה יפה שתנגיש את הסיפור - "האנשים באים לבתי הקולנוע בזכות מכוניות מגניבות ורעש של אגזוזים" אומר מחט, אך מוסיף כי "בסופו של דבר זה סרט על העצמה נשית ופריצת גבולות מגדריים".

כשאני שואלת את מחט על הסרט מנקודת המבט שלו הוא מצהיר עליו באופן מיידי כירושה שלו לבתו אלונה בת ה-10. "אני מאחל לה שתבין שהיא שונה אבל היא שווה. יש נשים שמבחינתן כדי לנצח הן צריכות להיות ה'גבר' ויש את אלו ששומרות על הייחודיות שלהן, שתיהן בסדר גמור כי בסוף הן אומרות אני שווה ומגיעה לי את אותה ההזדמנות".

מהצד השני דואג מחט להציג את הספקטרום הגברי בסיפור, את הדור הצעיר שלדבריו של מחט הבין ש"השוויון כבר דפק מזמן על הדלת", את דור ה'דינוזאורים' שיגידו שאישה באקדמיה מוטורית זו תקלה והחלק השלישי אותו מגדיר מחט כמסוכן ביותר: "אלה האנשים שבטוחים שהם נאורים, פתוחים ומקבלים אך לפעמים מחלחל להם הדינוזאור העתיק בלי שישימו לב".

מי למשל נמצא בקטגוריה המסוכנת בסרט?

"המייצג הגדול הוא חליווה (גל אמיתי) שבא מעולם עתיק בו באקדמיה לספורט מוטורי אין מקום לנשים. גם אחרי שהוא מקבל אותן, לפעמים זה יצא לו במשפטים כמו 'מה אתה מחליף הילוך כמו בחורה?'".

משפטים כאלה הם שהיוו לו את ההשראה לסרט. מחט מספר לי כי הרעיון ל"פול ספיד" הגיע בכלל מהפרסומת של חברת "אולוויז" על תחבושות הגייניות שהפכה לפופולרית בזכות המשפט "רוצי כמו אישה". "זה הדהים אותי שכשאמרו לבחורים תרוצו כמו אישה הם רצו בצורה מגוחכת ונלעגת, אבל כשאמרו לילדה קטנה את אותו המשפט היא נראתה הכי נחושה".

[*]

(קובי מחט הסרט הסרט "פול ספיד". צילומים בכתבה: דוד סקורי)

הסרט הוא סרט ספין אוף לסרט "פול גז" בכיכובם של נאיה בינשטוק ותובל שפיר שיצא בשנת 2019. האחריות שבאה עם הרעיון של סרט המשך, כלל לא הדאיגה את מחט אלא להפך. "כשאני עושה סרט מצליח רוצים שאני אעשה עוד אחד, אבל אני משתעמם מהר אז אני מעדיף לעשות משהו חדש", הוא מסביר. "הדרך שלי לעשות המשך זה לבחור את הדמות של קווין וללוות את ההתפתחות שלה מהסרט הראשון. היתרון הוא שאם אהבת אופנועים או את הדמות של קווין אנחנו נשארים באותו עולם מושגים, אבל מצד שני זה סיפור חדש לגמרי ודילמות שונות לחלוטין".

ההחלטה להתעסק בנושאים ובדילמות האלה מצריכה אומץ. זה היה ברור מבחינתך שעוסקים בהם?

"הסרט הוא כיפי ואסקפיסטי, אבל יש שני מוקשים בו: השוויון המגדרי והטרדות מיניות. אני לא אומר לעצמי בוא נעשה מהפכה, אלא בוא נשרטט קווים שיתאימו לקהל היעד שלך. בין השורות מבינים דרך ההתנהגויות של הדמויות הראשיות מה מותר ומה אסור". איך אתה מנגיש אותם לקהל הזה?

"אני רוצה להגיד לקהל הצעיר שהרבה לפני שזה מגיע למקומות הקשים זה מתחיל ממקומות עדינים כמו 'מתי אתה שם יד על היד של מישהי?' ואם הקו יהיה ברור כשהוא שם, אז לא נצטרך להגיע למקום ההוא. היו הרמות גבות, אמרו לי שיש רגעים קשים, אבל אני מאוד מאמין במסר וביכולת של הקהל לקלוט אותו, כי הוא בוגר וחשוף. המהפכה לא עברה לידם. בין אם נרצה או לא - הילדים יהיו חשופים לזה. הם סקרנים ובמדינה מפוצצת בחדשות הם תמיד ישמעו ויראו. אם יש לך מזל וזה בית פתוח, הם ישאלו אותך אבל הרבה פעמים זה יישאר בינם לבין עצמם או גרוע יותר, יפנו לגוגל שלא תמיד ידע לתת את התשובות הנכונות". אצלו בבית, הוא מוסיף, השיחות מתנהלות באופן יומיומי ולכן הוא שמח שאנשים יצאו מהקולנוע עם שאלות שאפשר יהיה לפתח עליהן שיח.

זה עוזר שיש ילדים בבית? הם יכולים לבקר את העבודה?

"בוודאי, אני רואה את התגובות שלהם. פעם למשל הם פחדו אחרי שלבי עריכת פסקול ואז הבנתי שצריך קצת לשנות אותו. כמבוגר אתה לא תמיד תשים לב לראייה הזו".

כוכב הסרט הוא קווין רובין, שהחל את דרכו ככוכב רשת ויוצר תוכן. רובין חוזר לגלם את דמותו של נמרוד מהסרט הראשון, נער מוכשר אך בעייתי שמנסה להתגבר על שדי העבר. הכוכב מצטרף לשורה של כוכבי רשת שעושים את דרכם בעולם המשחק דבר שגרר איתו ביקורת על נושא האודישנים ובחירת השחקנים. מחט, מצידו, מבין את הביקורת אבל לא רואה בהם כשונים. "כל מי שמגיע אליי לאודישן מקבל את אותו יחס. האודישן פתוח לא אכפת לי שתבוא גם בלי רקע. אני אתייחס אלייך כשווה בין שווים. חובת ההוכחה היא עלייך, לא משנה לי כמות העוקבים. קחי לדוגמא את נועם אימבר, אין לו טביעת אצבע דיגיטלית גדולה אבל הוא אחד השחקנים המוכשרים שלי".

אבל אולי זה כן קצת עוזר?

"יש לזה יתרונות. זה כמו מראה ויזואלי, מנחה צריך להיות כריזמטי ולדעת לדבר אבל אם אתה על הדרך נראה טוב, זה מעולה. זה לא תנאי מספיק והכרחי אבל ברור שזה תמיד נחמד".

הסרט, צולם ברובו בבקעת הירדן והרבה מאנשי ההפקה הגיעו משם. מסלול המרוצים הוא מסלול אמיתי בשם פצאל שעבר שיפוץ מוחלט כחלק מההכנה להפקה. גם הצילומים במזג אוויר חם כמו בבקעה לא הקלו על התהליך. "הייתי טנקסיט ושירתי בבקעה אז התנאים האלה מוכרים לי, אבל זה היה קשה". צילומי הסרט החלו במרץ 2020, אך כמו רוב ההפקות נאלצו להיפסק בעקבות התפרצות הקורונה ששיבשה את התכניות. "אחרי חמישה ימי צילום עצרו לנו את הצילומים והייתה פאניקה האם נחזור לצלם. היו הרבה סרטים שחדלו לחלוטין ואנחנו כבר התחלנו, אז היה לנו מזל כי בגלל זה אישרו לנו לחזור לצלם ופתאום כל הציוד הכי חדש היה זמין לנו".

היה לאחרונה את הסיפור עם השחקנית אורנה פיטוסי שסירבה להיבדק לקורונה, מה דעתך על זה?

"אורנה היא חברה ואני מכבד את הזכות שלה לבחור לא להתחסן, אבל יש לנו מחויבות כלפי הכלל והחברה לעטות מסיכות ולהיבדק. הילדים שלי לא מחוסנים כי אסור להם, אז אני דואג להקפיד אפילו יותר. זה לא תמיד כיף אבל אני יודע שצריך לשמור על אחרים".

פחדתם שעד שסוף סוף הסרט יוצא פתאום הקורונה חוזרת?

"פחדנו מאוד, בנינו על זה שיש קהל גדול שמכיר ואוהב את הסרטים האלה. רצינו להכות בברזל בעודו חם".

בעוד שהסרט מדבר על אפליה על המסלולים, מחט מודע לעובדה שחוסר השוויון קיים גם בתעשייה ועולם התרבות. "יש מגמת שינוי", הוא מצהיר אך עם זאת מסביר כי "אסור לנו להשלות את עצמנו. התהליך מאוד איטי. יש שינוי אבל הוא לא מספיק. במאית שעובדת לא תקבל את אותה משכורת או הכרה. זה לא משנה שאני גבר, אני מוקף בנשים חזקות וזה מאבק חברתי, זה לא מאבק רק של נשים".

מה אנחנו צריכים לעשות כחברה כדי שזה ישתנה?

"זה עניין של הרבה דברים, חינוך ותקציבים. מהצד שלי אני חושב שלהרים את הכפפה ולעשות סרט שמתעסק כך, זו התרומה שאני יכול להביא לשולחן הזה. ילדים מושפעים מסרטים וסדרות או ספרים וזה מנגיש להם מודל לחיקוי. גדלתי בבית שאמא שלי בחרה להפסיק לעבוד כדי לגדל אותנו, רק כשהתבגרנו היא חזרה לעבוד והייתה לה קריירה מדהימה, בדיעבד אני אומר 'איזה בזבוז' כל הזמן שהיא הייתה בבית".

[*]

(און רפאלי, מתוך "פול ספיד")

את קובי מחט רובכם מכירים בתור המנחה הוותיק מערוץ הילדים בעבר ורשת 13 כיום וכשחקן בסדרות כמו "השמינייה", "הפיג'מות" ו"עספור". השנים בתעשייה והסקרנות שהתפתחה אצלו עם הניסיון, הוא מסביר, בהחלט מקנים לו יתרון בהשגת תשומת הלב של הילדים: "כל מה שאתה עוסק בו, אם תלמד את כל גווני המקצוע, אתה תעשה אותו באופן רחב, עמוק וטוב יותר" .

בעולם משתנה גם תחומי העניין של הילדים השתנו?

"דילמות אנושיות היו קיימות פה מאז ומעולם והן לא השתנו. התפאורה השתנתה, אבל הסיפור קבוע. השינוי הגדול מתחיל מהדרך בה הם צורכים את התוכן שלהם, יש להם זליגת מסכים. הקשב של ילדים נמוך יותר ולכן הקצב של הסצנות צריך להיות מהיר וענייני יותר. בנוסף הילדים היום הם גם יצרני תוכן ויש להם ראייה מאחורי הקלעים, הם מבינים את המושגים ואת המשמעות של הכל. אני הייתי צריך ללמוד את השפה הקולנועית בזמן שהם גדלו אליה".

אתה מרגיש שנשאר לך עדיין איך להפתיע אותם?

"בהחלט, עדיין יש לי מה ללמד אותם כי בסוף זו אמנות של שקר. אם אני רוצה שתפחד, אני אצור לך את זה בתנאים של קולנוע. יש לי טריקים בשרוול ואני יודע להביא לשולחן הרבה דברים, אבל כצופה הם מגיעים לשולחן עם סט רחב, וזה מדהים בעיני".

עם מה הכי חשוב לך שהצופים ייצאו מהסרט?

"קודם כל שייהנו מהסרט עצמו מבלי לחשוב יותר מדי, ואחר כך אני רוצה שהם יחשבו וידברו עם הסביבה על מה שהם ראו - גם מהבחינה הקולנועית וגם מבחינת התוכן והמוסר".