תפוחים לעולם לא נופלים: ביקורת סדרה

המשורר האנגלי פיליפ לרקין כתב את השורה הפרובוקטיבית הבאה: "They fuck you up, your Mom and Dad". או בתרגום חופשי: אבא ואימא שלך דופקים אותך. "תפוחים לעולם לא נופלים", הסדרה החדשה על פי רב המכר של ליאן מוריארטי, מדגימה היטב את האמת הזאת. ספריה של מוריארטי עובדו בעבר לסדרות מצליחות, שביניהן "שקרים קטנים גדולים" ו"תשעה זרים מושלמים". גם הפעם משחקת הסדרה במגרש מוכר של יחסים בין אישיים. זהו סיפור על משפחה שלה בית ספר לטניס, המתייחסת גם לחיים כאל משחק שבו צריך לנצח תמיד. התוצאה הרסנית ומקבעת יחסים די פתולוגיים בין האב לאם, בינם לבין ילדיהם ובין הילדים לבין עצמם. הילדים הבוגרים אינם מצליחים להתבגר ולהתנתק מהלפיתה ההורית החונקת.

אחד הבנים במשפחה אומר שהמשפחה שלו אינה קבוצה אלא כת. ואכן, הסדרה מתארת את ההערצה שהופכת להתפכחות ממנהיגי ה"כת", האב והאם הדומיננטיים, המסתירים סודות שהשפיעו על מהלך חיי המשפחה. הסדרה בנויה כסיפור מתח סביב היעלמותה המסתורית של אם המשפחה ג'וי (אנט בנינג, "ניאד"), שעמה מתמודדים האב הקשוח, סטאן (סם ניל, "פארק היורה"), וארבעת ילדיהם הבוגרים: טרוי (ג'ייק לייסי, "הלוטוס הלבן"), איש הכספים המצליח והמתוסבך, איימי (אליסון ברי, "קומיוניטי"), ה"רוחנית" המרחפת, ברוק (אסי רנדלס) הפיזיותרפיסטית הלסבית, ולוגאן (קונור מריגן טרנר) שעובד במעגן סירות ומנסה בכל כוחו להיות "הילד הטוב" במשפחה.

העלילה נעה בין ההווה בו היעלמות האם מטלטלת את הדינמיקה המשפחתית השברירית ממילא, לבין העבר הקרוב והרחוק יותר של המשפחה. מסתבר שאל בית ההורים שפרשו מניהול בית הספר, מגיעה זרה מסתורית בשם סוואנה (ג'ורג'יה פלוד), שהופכת לבת בית ומשתלטת במניפולציות שקופות למדי על התא המשפחתי. סוואנה ממלאה את הצורך של האם בבת קשובה ואת הצורך של האב בעיסוק מתגמל לזמן הפנסיה. החשדות שמעלים הילדים לגבי הזרה המסתורית נופלים על אוזניים ערלות, בעיקר מצד האם, שהצורך שלה בתשומת לב הוא כמעט נואש.

המבנה של קפיצות בזמן מהווה לעבר, המצוינות כל פעם על המסך, כמו גם מבנה הפרקים שכל אחד מהם מוקדש לדמות אחרת, אמנם מחזיק בדרך כלל את תחושת המתח לאורך שבעת פרקי הסדרה, אבל הוא נוסחתי למדי. גם התעלומה הגדולה מתגלה לבסוף כלא יותר מבלון שנופח יתר על המידה ומתפוצץ בקול ענות חלושה. כך גם הקלישאות הסיפוריות הרבות: תמונה משפחתית שמתנפצת בדיוק ברגע המתאים לסמל את השבר במשפחה, סופה חיצונית שמעידה על סופת רגש פנימית, דמויות שמחפשות משהו ומוצאות משהו אחר שיעזור לפענח את התעלומה. 'איך לעזאזל לא ידעתם את פרט המידע הזה קודם?' היא שאלה שהצופה שואל את עצמו יותר מדי פעמים במהלך הסדרה.

עם זאת, "תפוחים לעולם לא נופלים", ששמה רומז לקלישאה על התפוח שלא נופל רחוק מהעץ, מצליחה בתיאור הפסיכולוגיה המשפחתית שמוכרת לרבים מאתנו. הדרמה "הגדולה מהחיים" של משפחה, כל משפחה, היא בסך הכול סכום כל הריבים הקטנוניים והסודות הכמוסים שבני משפחה מסתירים אחד מהשני, לרוב ללא כוונת זדון. הסדרה מראה כיצד משפחתיות קרובה וחונקת מדי עשויה להביא לתקיעות והישארות במצב ילדי גם מעל גיל ארבעים.

בדומה ללהיט "יורשים", ילדי המשפחה עסוקים כל הזמן באופן אובססיבי בתפקידו של כל אחד מהם בהיררכיה המשפחתית ובמאבקים הנובעים מכך על תשומת הלב ההורית. זאת דינמיקה מוכרת בבתים רבים, וכך גם הדרמה הביתית סביבה. לכן מספקת הסדרה מראה לתוך משפחה כתא שבו הדברים יכולים להסתבך ולהתערער עד לאבסורד. אך מצד שני, היא מציעה גם אופציות לתיקון השברים וההרס, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אולי יש בכך גם נחמה, לכל המשפחות הסוערות באשר הן.

הסדרה "תפוחים לעולם לא נופלים" זמינה לצפייה ב- HOT VOD וNEXT TV. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן