בת הים הקטנה: ביקורת סרט

בתחילת שנות התשעים החלה חברת דיסני בעיבודי לייב-אקשן לסרטים קלאסיים ישנים. זה התחיל עם הסרט האהוב "ספר הג'ונגל" שיצא ב-1994 אודות מוגלי הילד היתום שאומץ על ידי פנתרה והפך חלק מחבורת חיות הג'ונגל וב-2016 יצא לו רימייק נוסף, לאחר מכן הגיעו סרטים נוספים כמו: 101 כלבים דלמטים, סינדרלה, היפה והחיה, דמבו, אלאדין, מלך האריות ומולאן ואף גרסאות נפרדות לנבלי הסרטים כמו "מליפיסנט" למכשפה הרעה מ"היפהפייה הנרדמת" וקרואלה לדמות הנבלית מהסרט "101 כלבים דלמטים".

כעת הגיע התור של אחד הסרטים הקלאסיים והיותר אהובים, "בת הים הקטנה" – סרט שבמקור כולל אנימציה נפלאה ושירים נהדרים שלא יוצאים מהראש, כגון "מתחת לים", "חלק מהעולם שלך" ו"נשק את הילדה". התוצאה, שהגיעה עכשיו לדיסני+ בתום סיבוב בבתי הקולנוע, אמנם מרשימה עם רמת אנימציה גבוהה וליהוק מעניין אך בסופו של דבר, למרות ההשקעה הרבה – לא משחזרת את הקסם של המקור.

הסרט "בת הים הקטנה" מעלה מחדש את סיפור האגדה של הנס כריסטיאן אנדרסון אותו עיבד דיסני לסרט בשנת 1989.הסרט נותן הצצה למתחולל במעמקי הים שבו גרים בין הדגים, הכרישים והאצות גם בני הים. הסרט מתמקד בבת הים אריאל שסקרנית לגבי המתרחש על היבשה. יום סוער אחד, כשסערה מתחוללת בים, היא מצילה את הנסיך אריק שנפל מסיפון הספינה ומתאהבת בו. כשאריק מתעורר אריאל לא נמצאת לידו אך הוא זוכר את שירתה הענוגה ומחפש אחריה. כשאביה שומע על מעשיה הוא כועס עליה מאוד ואוסר עליה לעלות לפני הים. אריאל המאוהבת משתכנעת על ידי זוג צלופחים לבקר את מכשפת הים, אורסולה ולקבל ממנה מזור לבעייתה.

אורסולה הערמומית עורכת עם אריאל חוזה לפיו יש לה שלושה ימים להפוך לבת אדם ולגרום לנסיך להתאהב בה. בתום שלושת הימים עליה לקבל ממנו נשיקת אהבה כדי שתוכל להמשיך להיות איתו בתור בת אדם. אך אם לא תצליח לעשות זאת, היא תחזור להיות בת ים ותהיה שייכת לאורסולה. על מנת להקשות על אריאל, אורסולה לוקחת את קולה כך שעליה לתקשר עם הנסיך אריק ללא קולה הערב. לעזרתה מגיעים הסרטן סבסטיאן, עוזרו של מלך הים וסקאטל השחף.הגרסה החדשה עורכת מעט מאוד שינויים בגרסה המקורית, אך עדיין מאריכה מאוד את הסרט. מ-83 דקות במקור ל-135 דקות. על מה ולמה? תוספת שירים של אלן מנקו, הווארד אשמן ולין-מנואל מירנדה ("אנקאנטו") שחלקם מיותרים ומעט עומק אודות הנסיך אריק. יש לציין כי הסיפור המקורי של הנס כריסטיאן אנדרסן שונה מהסרט המצויר של דיסני מ-1989, ובו הסוף אינו כה פסטורלי ורומנטי כפי שדיסני מציירת.

הגרסה העכשווית משתמשת באותו קו נגיש לילדים, אך היא מעט חיוורת ביחס למקור ואין בה שינויים יצירתיים שיכולים להאיר את הדמוית באור שונה. פרט לליהוק של השחקנית השחורה האלי ביילי כבת הים (שעשה הדים רבים עוד טרם הגיע הסרט לאקרנים) וליהוק השחקנית השחורה נומה זומזווני כאמו של הנסיך, אותו אימצה כשהיה קטן, הסרט הוא גרסת המקור כמעט אחד לאחד.

דיסני עושה שינויים בשנים האחרונות בדמויות הנשים המוצגות – הן ממושקפות, שחורות, מלאות, פמיניסטיות ואף גאות. אך בגרסה זו דמותה של בת הים נותרה אותו הדבר פרט לצבע עורה וזה פספוס. היא אולי מבקשת לעלות ליבשה לא בשם האהבה אלא בשם הסקרנות לעולם שלמעלה, אך סיפור האהבה מאפיל על כך ודמותה לא מספיק שונה מהמקור. חבל שהתסריטאי דייויד מגי והבמאי רוב מרשל ("מרי פופינס חוזרת") לא לקחו סיכון ליצור משהו חדש ומהפכני. דווקא דמותה של אורסולה מעניינת וניתן היה להעמיק בה יותר בסרט.

יחד עם זאת, זהו סרט קסום רווי אנימציה מרהיבה וססגונית במיוחד. השירים המוכרים מובאים בביצוע ווקאלי מרשים של האלי ביילי, שמעבר לכשרונה כזמרת מוכיחה כישרון משחק ויוצרת דמות מקסימה וכובשת. לעומתה הפרטנר שלה, ג'ונה האוור קינג, קצת פחות כובש. גם חוויאר בארדם, שחקן נהדר וכריזמתי שמגלם את מלך הים, מציג הפעם הופעה די אנמית ומאכזבת.

אבל מי שבעיקר מרשימה היא מליסה מקארתי ("בנות גילמור") שמוכיחה מעבר למשחק כריזמתי וסוחף גם כישרון ווקאלי. גם דיוויד דיגס שמדובב את סבסטיאן ואקוופינה שמדובבת את סקאטל השחף נהדרים ומוסיפים קורטוב הומור לסרט. בסופו של דבר, זהו סרט מהנה ומרגש שילדים יתרגשו לצפות בו וגם המבוגרים יזילו דמעה בסתר כשאריאל ואריק יקבלו את הסוף הטוב שמגיע להם.

הסרט "בת הים הקטנה" זמין לצפייה בדיסני+. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן