חדשות טלוויזיה / סדרות

"ונסדיי": ביקורת החלק השני של העונה השנייה

ונסדיי: ביקורת החלק השני של העונה השנייה
שלח לחבר+ הוסף תגובה
סדרת הלהיט של טים ברטון בנטפליקס חזרה לחלק המסיים של העונה, שעוקב אחר הנערה הגותית בעל היכולת לראות את הנולד. יעל מאורר על סדרה שמציעה שילוב מנצח של אימה וקומדיה שנונה על זהות, משפחה וחברות
בראשית הייתה משפחת אדמס, פרי דמיונו של צ'רלס אדמס, שיצר בסוף שנות ה-30 קומיקס על משפחה גותית שהיא האנטיתזה לבורגנות הפרברית האמריקנית. בשנות התשעים הגיעו שני עיבודים לקולנוע בכיכובה של כריסטינה ריצ'י כילדה ונסדיי. שנים אחרי טים ברטון, במאי שידוע בחיבתו לגותיקה והשילוב שלה עם הומור פרוע וויזואליות מרשימה, ביים והפיק את העיבוד הטלוויזיוני לנטפליקס שכתבו אלפרד גוף ומיילס מילר, השותפים גם להפקת הסדרה.

העיבוד הנוכחי שם במרכז את ונסדיי (ג'נה אורטגה, "צעקה"),בתם של גומז (לואיס גוזמן, "מגנוליה") ומורטישה (קת'רין זיטה- ג'ונס, "אושן 12"), ואחות לפאגסלי (אייזק אורדונז). ונסדיי היא גם המספרת של הסדרה, והמוקד הרגשי שלה. היא מגיעה לפנימייה בסגנון הארי פוטר, בשם "נברמור", על שם השורה הנודעת משירו של אדגר אלן פו, "העורב". בית הספר הוא מקום מפגש ומפלט לכל מי שאינו "נורמי", כלומר לנערים ונערות בעלי כוחות מיוחדים - שנעים משליטה בחרקים מעופפים, אנשי ונשות זאב בהתהוות, הפיכת אנשים לאבן ושליטה באש.

ונסדיי ניחנה בראיית העבר והנולד והחזונות שלה מובילים אותה לחקור מעשי רצח ואף, בתחילת החלק הראשון של העונה השנייה, להעניש רוצח סדרתי בצורה יצירתית. בעונה השנייה נוספו כוכבים כמו סטיב בושמי ("ברטון פינק") בתפקיד המנהל החדש של בית הספר, גוונדלין כריסטי ("משחקי הכס"), בתפקיד המנהלת הקודמת, שמתה ושבה לסדרה כרוח רפאים והמנטורית של ונסדיי, בילי פייפר ("דוקטור הו") בתפקיד המורה למוזיקה, וגם כריסטינה ריצ'י, ונסדיי מהסרטים משנות ה-90, כדמות אחרת.



למשפחת אדמס יש בן לוויה/משרת שנקרא "הדבר" (ויקטור דורבנטו), יד כרותה המתנהלת כיחידה עצמאית. בעיבוד הנוכחי, התפקיד שלו גדל. היד הכרותה פותחת כל פרק בנקישת אצבעות, שהיא סימן ההיכר של המשפחה. סיפור המקור שלו מקבל הסבר בפינאלה של העונה השנייה. ברטון משחק עם הרעיון של איברים כרותים כחלק מגוף שלם בצורה מתוחכמת. כך יש סצנה מצחיקה וחכמה כאחת בה איברים נפרדים מהגוף (אוזניים, עיניים, רגל), משתתפים בקבוצת תמיכה שנקראת Some of your parts , חלק מהחלקים שלך, משחק מילים על Sum of your parts, סכום כל חלקיך. האיברים הנפרדים לומדים שהם מספיק טובים בזכות עצמם, במעין פרודיה על טיפולים קבוצתיים, אך גם אמירה על תחושת נפרדות וניכור.

רעיון האיברים הכרותים המרכיבים "שלם" אחר לקוח מהספר שהוא אבי האימה הגותית והמדע בדיוני, "פרנקנשטיין" שכתבה מרי שלי כשהייתה בת 19 בלבד. הסדרה מתכתבת עם הרעיון הפרנקנשטייני וחוקרת את רעיון המפלצות והמפלצתיות. ונסדיי גם היא סופרת צעירה, הכותבת רומנים עבי כרס, ומסתבר שהיא לא הסופרת היחידה במשפחת אדמס. היא גם נגנית צ'לו ולמוזיקה יש תפקיד משמעותי בעלילה ובאווירה המיוחדת של הסדרה. כאן יש עיבודים "קלאסיים" לשירי פופ, מ-REM, ליורית'מיקס (ששירה "Sweet dreams are made of this" מלווה את סצנת הסיום) ולז'אנר הפופולרי קיי פופ. חיבתו של ברטון למשחקי מילים שנונים ובדיחות מקבריות, מופיעה כאן כמעט בכל שורה. ונסדיי מקבלת את מיטב השורות. "לא נהניתי כך מיחסי אם ובן מאז "פסיכו", אומרת ונסדיי בלקוניות האופיינית לה מול מופע אימים של אם ובן מפלצתיים. הסדרה עוסקת ביחסי משפחה לא פשוטים על כל המשתמע מכך. יחסיה של ונסדיי עם האם הדומיננטית שלה, ובמקביל יחסיה של האם עם הסבתא (ג'ואנה לאמלי, "פשוט נהדרת"), עומדים במרכז הסדרה. כך, ונסדיי והסבתא הן "עורבות" בעוד האם היא "יונה", דרך ציורית לתאר את אופיין השונה. בעוד האם היא פרודיה על הגיבורה הרומנטית המתייסרת, הסבתא והנכדה הן ציניות וחדות לשון.



ונסדיי, שכל גאוותה היא על היותה ייחודית, עצמאית ולא זקוקה לאף אחד, עוברת במהלך הסדרה שינוי דרך חברתה לחדר, אניד (ג'וי סאנדיי), אשת הזאב המאחרת "לפרוח" כלומר "להזדאב". שתי הנערות חולקות מרחב המחולק לשניים. ונסדיי, האלרגית לצבע מחלקת את החדר לשניים באמצעות קריעת הבד הצבעוני ששמה אניד על החלון. בסצנות חוזרות בסדרה, עומדות שתי הנערות מצדדים שונים של אותו קו דמיוני המפריד ביניהן. אבל האם הן באמת שונות כל כך? פרק 6, אחד הפרקים המוצלחים בעונה, אם לא הטוב שבהם, עוסק בדיוק בנושא הזה בדרך מקורית ויפה במיוחד ומפגין את כישורי המשחק של אורטגה וסאנדיי בצורה מושלמת.

"ונסדיי" היא סדרה רבת פיתולים עלילתיים, רצופת רפרנסים ומחוות לסדרות וסרטים רבים, ומרובת דמויות וסיפורי עבר מורכבים שצצים אל פני השטח. העיקרי שבהם הוא כמובן אדגר אלן פו, החביב על ברטון, ובעיקר הסיפור הקצר "הלב המספר" ((The Tel l Tale Heart, שמופיע כאן גם כשם של בית קפה, וכחלק מהעלילה שבה מופיע לב מתקתק בתפקיד מרכזי. הפרק האחרון נפתח בציטוט של אחד מגדולי הסופרים האמריקנים, וויליאם פוקנר, שספריו מתארים את הדרום האמריקני כאתר גותי במיוחד: "העבר לא מת אף פעם. הוא אפילו לא העבר".

העיסוק בשדי העבר שרודפים את ההווה הוא תמצית הז'אנר הגותי. תפקידה של ונסדיי, כפי שהיא אומרת בקליף-האנגר המסיים את העונה הנוכחית, הוא "להוציא מהקבר כל שקר או הטעייה, או למות בניסיון". ונסדיי מוסיפה שזה "נשמע כמו חופשה מושלמת". הציטוט הזה מסכם את רוח הסדרה, שבה הוצאת דברים מהקבר היא לא רק מטאפורה וחופשה מושלמת משמעותה רדיפה אחרי רוצח סדרתי.

הסדרה "ונסדיי" זמינה לצפייה בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
יעל מאורר אליאב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
1אחלה סידרה ! הריקוד המהמם של אניד ואגנס, מטורף ברמות. יוסי (64) | 12/09/2025 09:53:03
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון הטלוויזיה
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Xאוהבים לחיות ב Seret?לחצו ועקבו גם באינסטה!
Xאוהבים לחיות ב Seret?פרגנו בלייק והישארו מעודכנים גם בפייס!