"חמש החברות האחרונות שלי" הוא דרמה קומית נוספת מבית היוצר הבריטי ולאחר שלוש שנים מאז שהוצג לראשונה בפסטיבל טרייבקה מגיע לארץ. הסרט, שמבוסס על ספרו של אלן דה בוטון, מדבר על אהבה. רגע, הוא בעצם לא מדבר על כלום.בריאן פטריקס הוא ברנדון, רווק לונדוני שמספר לנו על יחסיו עם חמשת חברותיו האחרונות כאשר הוא בעצם מנסה להסביר לנו את מערכת היחסים הארוכה והכואבת ביותר בחייו: עם האהבה. דנקן הוא האיש הפשוט והרגיל שפוגש נשים בדרכים הקונבנציונליות (בסופר, דרך חברים, על טיסה) וכן תמיד נשבר ליבו באופן שעימו כולם יכולים להזדהות (בגידה, חוסר עניין, אישה שעדיין מאוהבת בחבר לשעבר). לאורך הסרט הוא מוביל אותנו בפארק השעשועים של חייו, בו לכל חברה יש מתקן הנושא את שמה. חבל שמעבר לרעיון זה, עדיין נותר סרט משעמם.
פרסומת
ג'וליאן קמפ כתב וביים את הסרט וניסה למלא את החלל העלילתי דרך אין ספור אמצעים קולנועיים שאמורים להסיח את דעתנו מהדיאלוג המרוקן מתוכן. הוא משתמש בקליפים מתוך סרטים ישנים, פרסומות מזויפות, קטעי סטופ-מושן ודיבוב מחשבותיהן של הדמויות. התוצאה היא, כמובן, משעממת בדיוק כמו התסריט. אותם קטעים, אמנם נחמדים, מרגישים כמו ניסיון של קמפ ליצור סרט בדמותם של "500 ימים עם סאמר" או מעין "רוצחים מלידה" רומנטי, אלא שבסרט זה הם לא יותר מאנקדוטות לא חשובות ללא הפסק.מהרגע הראשון ועד כתוביות הסיום מקריין ברנדון את המתרחש בשנינות מסוימת אשר, אמנם מתאימה מאוד לספרים, אך אינה מתחברת טוב לקולנוע. נקודת מבטו החלולה והנרקסיסטית נוטה יותר מדי פעמים לסטות מן הנושא בניסיון נואש להצחיק. מדהים כמה אפשר לדבר כשאין לך דבר לומר.
כוכב הסרט, בריאן פטריקס, עד כה שיחק רק בסרטי טלוויזיה וזה לא מפתיע שלאחר סרט זה הוא גם חזר אליהם. נראה שפטריקס נבחר לתפקיד בגלל מראהו הדומה לאליל הקומדיות הרומנטיות האנגליות, יו גרנט. חבל שקמפ לא אפשר לו להפגין את כשרון המשחק שלו, היה וזה אכן קיים, שכן הוא בחר להמתקד בפן הקומי ולא אפשר לו להפגין רגעים מרגשים שנכנסים ללב הצופה.אולם, בכל חושך יש גם טיפת אור. הסרט מספק לא מעט רגעים אשר קוראים לזוגות להתחבק ואף ולהתנשק. הוא דואג להכין את השטח להתכרבלותו יש לו אופי מספיק קליל ושטותי בכדי לא לבקש את תשומת הלב של הצופה.הקריינות הפסבדו מחוכמת וההתחמקות מהעלילה החסרה נותנים לפרויקט צורה של ספר מוקלט עם תמונות יותר מאשר סרט לכל דבר.
הסרט נראה כמו תרגיל של סטודנט חובבן, במגמת קולנוע, שהצליח להעמיס את כל מה שלמד בסרט אחד. התוצאה: גיבוב של אפקטים הזויים ומוזרים, חסר פואנטה, ושעמום אחד גדול! לא ללכת!!!
חמש החברות האחרונות שלי (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות