המטרה: הבית הלבן ביקורת סרט

Olympus Has Fallen Movie Review

שחר עמית על "המטרה: הבית הלבן":
"ג'רארד באטלר לא נח לרגע בסרט שמקוריות זה לא הצד החזק שלו."

סרט ארכיון שתף/י

משחק ג'רארד באטלר, ארון אקהארט, מורגן פרימן, אנג'לה באסט, רוברט פורסטר, אשלי ג'אד, מליסה ליאו, רדה מיטשל במאי/ת אנטואן פוקואה

מתח/פעולה

ביקורת סרט להמטרה: הבית הלבן מאת שחר עמית | מבקר

ציון המבקר

"נטול עניין"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.6/10

היכן תצפו?

בקולנוע

73.0% בבית

21.6% לא אצפה

5.4%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

היום, שתיים עשרה שנה לאחר שהתנגשו שני מטוסים במרכז הסחר העולמי, רשמית החלימה החברה האמריקאית מטראומת התאומים ואיזו דרך טובה יותר לחגוג את זה מסרט נטול מחשבה ואיכות אך מלא באקשן ששוב שם את סממני הפטריוטיות האמריקאית תחת מתקפה?"המטרה: הבית הלבן", עוקב אחר מעלליו של שומרו האישי של הנשיא, מייק באנינג (ג'רארד באטלר במעין גרסה נטולת שורות מחץ של ג'ון מקליין מסדרת "מת לחיות"), נפתח בהצגת תאונת דרכים בדרך לקאמפ דיוויד, בה הסוכן החשאי נכשל להציל את האישה הראשונה של ארה"ב. לאחר התקרית המצערת הוא נזרק לכלבים, כלומר לתפקיד פקידותי במשרד האוצר. האקספוזיציה, שאמורה ליצור רקע דרמתי לדמותו מייק, מסמלת את הסרט באופן מושלם: בדומה לבאנינג, אשר כל מה הוא רוצה לעשות זה לגמול על חטאו והופך למעשה מכונת מלחמה מתקתקת אשר מחכה להתפוצץ ולהחזיר את הכבוד למולדת, כך גם הסרט ממתין לנקודת התפנית ממנה הוא יכול לספק בידור זול המבוסס על הרבה אש, יריות ופיצוצים של סמלים אמריקאיים.

הצרות מתחילות כאשר חבורת טרוריסטים צפון-קוריאנית משתלטת על הבית הלבן. בניסיון להעצים את המפגן השתמש הבמאי אנטואן פוקוואה ("יום אימונים מסוכן", "דמעות של שמש", "המלך ארתור") בטכנולוגיית מחשב מעט מיושנת בכדי להטיל אימה על תושבי הבירה האמריקאית, באמצעות מטוסים בעלי מכונות יריה וחבורת מורדים מיומנת שפשוט מפוצצת כל מה שבדרכה, אבל בעיקר בכדי לנסות לקטלג את הסרט בז'אנר האקשן בו קשוח-אמיתי משמש כצבא של איש אחד ומצליח להתעלות על עשרות או אפילו מאות האנשים שעומדים בדרכו, כפי שראינו בסרטים כמו "מצור ימי" או בסדרת הטלוויזיה "24".בעוד הנשיא מובל לחדר פאניקה מוגן ומבודד, תופס דובר הבית הלבן (מורגן פרימן שוב בתור המבוגר האחראי) את המושכות ועליו להציל את האומה בשלט רחוק ממרתפי הפנטגון. פוקוואה מנצל את הבנאליות של התפקידים אליהם נקלאו הן באטלר והן פרימן בכדי ליצור מערכת יחסים של מדריך ותלמיד במבחן, אולם כאשר כל צד תלוי אחד בשני. פרימן מנווט את גיבורנו, התקווה האחרונה להצלת חיי הנשיא, בין כותלי הבית הלבן כאשר השחקן האנגלי בעל הקריירה המקרטעת מציג יכולת משחק מאובנת המנסה לחקות את דמויותיו של ברוס וויליס בימיו הטובים. התוצאה נראית עלובה כמו הרעיון.

הבעיה הגדולה בסרט "המטרה: הבית הלבן" היא שהוא נטול אופי משל עצמו. ניסיונותניו הבלתי פוסקים של אנטואן פוקוואה ליצור טרור ואקשן רב מימדים בסגנון "היום השלישי" (באמצעות מה שנראה כאותם אמצעים מ1996, שנת יציאת סרטו המוצלח של רולנד אמריך), המשחק השאול מסרטי אקשן של העשור הקודם והתסריט הצפוי מובילים לסרט המורכב ממישמש של רעיונות לא מקוריים אשר לא מצליחים להתחבר למוצר בידורי ראוי לצפייה בקולנוע.

שחר עמית | מבקר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י