ממעמקי הגיהנום ביקורת סרט

מישהו צריך לנער קצת את ג'וני דפ, שהופך להיות קריקטורה של עצמו מסרט לסרט. השחקן בעל החיבה לביזאר ולמסוגנן מתחיל לשחוק את עצמו בתפקידים אלה, ובחירותיו בשנים האחרונות הנן לעיתים תמוהות, לעיתים טובות, ובמקרים מסוימים - גם מיותרות.גם בסרט זה מגלם ג'וני דפ דמות מוזרה - חוקר משטרה המכור לאופיום, המתחקה אחר עקבותיו של ג'ק המרטש - אותו רוצח סדרתי שביתר פרוצות באופן אכזרי בלונדון של סוף המאה ה- 19, ושעד היום נטווים סיפורים וספקולציות אודות דמותו, שכן הוא לא נתפס. החוקר מתוודע אל זונה צעירה ויפה בשם מארי קלי (התר גארהם, במשחק גרוע במיוחד ולא אותנטי), המשמשת בין היתר, מטרה עבור הרוצח המטורף. בין לבין מתעמת חוקר המשטרה עם הממונה עליו, עם מנתחים שהנם חשודים אפשריים, עם כנופיות רחוב וסרסורים, ועם משפחת המלוכה. האנגלית בסרט הנה קשה יותר מבשאר סרטי הדי.וי.די, ומקשה על הבנת הסרט, שהנו גם כך טרחני ומעייף, והגדוש בדמויות, פרטים וסמלים. אמנם הבימוי מסוגנן מאד, והסרט מצולם היטב והסאונד מצוין, אבל מתעוררת התחושה שלסרט חסר משהו - חסר עניין. הוא פשוט לא מצליח לתפוס את הצופה ולטלטל אותו. השחקנים אינם משכנעים ממש, ומשחקם התיאטרלי, לעיתים באופן מוגזם, מתקשה ליצור דמויות משכנעות. ישנה מריחה של רעיונות וסצנות, וישנה חזרה על אלמנטים ויזואליים שכבר נטחנו ונשחקו עד דק בסרטים של במאים אחרים (אוליבר סטון, לדוגמא). הכל בסרט הזה מריח מוכר, ונראה כי ה"מוכר" הנו בעוכריו של הסרט, שמתקשה לספק את הסחורה.לסיכום: נופל קורבן להתיישנות, משחק לא טוב. 6 בסולם יגאל.