365 ימים ביקורת סרט

בימים אלה העולם סובל ממחסור כבד בסרטים חדשים. הוליווד מושבתת, בתי הקולנוע סגורים ברובם ונטפליקס זוכה מההפקר. אך גם נטפליקס, כשכל הצופים בעולם נמצאים בכיס שלה, לא מצליחה להביא רכש איכותי ודוגמה מצוינת לכך היא סרט הלהיט הפולני "365 ימים". האיכות של הסרט המדובר לא מנעה ממנו לשבור שיאים של ענקית הסטרימינג בכל העולם וזאת, מעבר לסיבות המובנות, גם בגלל השתייכותו לאחד הז'אנרים המבוקשים והנדירים בנוף הקולנועי – דרמה אירוטית.הסרט מצטרף לשורה של מותחנים אירוטיים שכוללים בשמם מספרים – "9 ½ שבועות", "50 גוונים של אפור" והתוספת הטריה – "365 ימים". נראה שבכל פעם המספר עולה כאיתות של עליונות על פני כל מה שבא לפניו, אבל במבחן התוצאה - פחות זה יותר. הסרט מבוסס על ספר ראשון בטרילוגיה מאת הסופרת הפולנייה ברברה ליפינסקה, ששאבה את ההשראה מספרי "50 גוונים". כן, הסיום ההזוי של הסרט הוא לא באמת סוף הסיפור, יש עוד שני סרטי המשך בקנה. אחרי שקראתי את התקציר של שני הספרים הבאים, אפשר להגיד בביטחון ש"365" היא טרילוגיה נועזת בהרבה מ"50 גוונים" מבחינת תוכן. אבל באופן בלתי נתפס, הסרט הפולני אפילו עוד יותר גרוע מהאמריקאי. העלילה הפרובוקטיבית, שכבר הרגיזה לא מעט נשים (ואנשים) ברחבי העולם, למרות שנכתבה על ידי אישה בשביל נשים, מספרת על לאורה, אשת עסקים פולנייה שנמצאת בחופשה בסיציליה עם בן זוגה הכושל. תוך זמן קצר לאורה נחטפת על ידי מאסימו, דון מקומי שחושק בה כבר שנים רבות. מאחר ומאסימו הוא מאפיונר עם כבוד, כזה שרק חוטף אבל לא אונס, הוא מקצה ללאורה 365 יום בשבי כדי להתאהב בו. עד אז הוא מבטיח לא לגעת בה נגד רצונה.מאותו רגע ועד סוף הסרט של הבמאים ברברה ביאלוואס ותומש מנדס אין שום אינדיקציה לכמה ימים עברו מתוך האולטימטום של מאסימו. התחושה היא שמדובר בשבועות ספורים, אבל עם הבימוי והעריכה הנוראיים באמת אי אפשר לדעת. רוח ההתנגדות יורדת מהר מדי מהמפרשים של לאורה, שעוברת למתקפת נגד ושמה לה למטרה להקניט ולפתות את הפתיין. מצעד הסצנות האירוטיות שמגיע כתוצאה מכך אמנם גורם ל"50 גוונים" להיראות כמו "דמדומים", אבל חוסר ההיגיון והמשחק הנוראי הופכים אותן ממגרות למצחיקות. אילולא היה רצף האירועים בסרט מגוחך כל כך, ההתנהגות של שני הגיבורים הייתה מערערת את תפיסתי לגבי חיזור והיגיון נשי. האיכות הכללית של הסרט משכיחה לחלוטין אלמנטים של פנטזיות אונס וארוטיזציה של תסמונת שטוקהולם שמהווים את הבסיס העלילתי שלו.למרות הקבלה ברורה ל"אילוף הסוררת" של שייקספיר, "365 ימים" לא יהפוך לקלאסיקה. מאסימו ולאורה, שההישג המרשים ביותר שלהם הוא המבנה הגופני, לא יהפכו לגיבורי תרבות הזבל כמו כריסטיאן ואנסטסיה או אדוארד ובלה. כל עוד יעמיק המחסור הכבד בסרטים חדשים בכלל וסרטי מיינסטרים למבוגרים בפרט, ימשיכו הצופים לעוט על כל עצם זרה שנטפליקס מעיפה לעברם.

365 ימים 365 Days 2020

מאהב כפול LAmant Double 2017

חמישים גוונים של אפור Fifty Shades of Grey 2015