חמישים גוונים של אפור ביקורת סרט

טרילוגיית ספרי "50 גוונים של אפור" היא אחת מסדרות הספרים הכי מדוברות ומצליחות של השנים האחרונות. "דמדומים למבוגרים" או הארי פוטר למבוגרים" היו חלק מהכינויים שנדבקו לתופעה הזאת בעקבות הצלחתה. העיבוד הקולנועי לרומן הארוטי של הסופרת א.ל ג'יימס היה בלתי נמנע. עוד משלב הליהוק הסרט הפך לאחד הפרויקטים ההוליוודיים הכי מדוברים, בין היתר לגבי מי שאמור לשחק את הדמויות המרכזיות.מודה, לא קראתי את הספר וגם אין לי תכניות לקרוא אותו. אני לא קהל היעד שלו, אבל קווי העלילה הבסיסיים היו לי ברורים לפני שנכנסתי לאולם הקולנוע וגם העובדה שמדובר בספר די שנוי במחלוקת: מצד אחד לא מעט אנשים ובעיקר נשים התלהבו ממנו, מצד שני לא מעט ביקורות קוטלות הופיעו על תיאורי סצנות הסקס או ליתר דיוק הפורנו הרך שבו. העלילה עוסקת באנה סטיל (דקוטה ג'ונסון – הבת של דון ג'ונסון ומלאני גריפית'), סטודנטית לספרות שמגיעה לראיין את המיליארדר הצעיר, כריסטיאן גריי (ג'ימי דורנן) לגיליון סוף השנה של עיתון הסטודנטים. אנה היא בתולה וחסרת ביטחון. כריסטיאן הוא גבר כריזמטי, חולה שליטה ולכן הוא תמיד משיג את מה שהוא רוצה. הם נדלקים האחת על השני, אבל כריסטיאן, רוצה אותה אך ורק למטרה אחת: שתהיה שפחת המין שלו. הוא אוהב סאדו-מאזו ולכן יש לו חדר משחקים הכולל את כל צעצועי המין האפשריים, בין היתר שוטים וחבלי קשירה. הוא בעל עבר טראומטי שרודף אותו. הוא לא גבר רומנטי, הוא לא יוצא לדייטים והוא מנהל את מערכות היחסים המיניות שלו בדיוק כמו שהוא מנהל את העסקים שלו - על ידי חתימה על חוזה. במקביל הוא גם קלישאה מהלכת: מיליארדר חתיך, טייס ופסנתרן שמשתמש בכלי הנגינה כדי להביע את רגשותיו.למרות השריון שלו, אנה מצליחה לרכך את ליבו ולגרום לו לעשות דברים שהוא מעולם לא עשה עם נשים אחרות לפניה - כמו להישאר לישון באותה המיטה לאחר הסקס או פשוט לצאת לדייט. כריסטיאן מנסה להכיר לאנה את עולם הסאדו-מאזו. למעשה הסרט הוא מעין משא ומתן על חוזה יחסי השולט-נשלטת ביניהם. חוזה שחתימתה עליו תהפוך אותה לשפחת המין שלו. אבל אנה היא לא פראיירית ומנסה לגרום לכריסטיאן לוותר על עקרונותיו ובכך לנהל אתה מערכת יחסים שלא מבוססת על יחסי מין בלבד. האמת היא שציפיתי שהסרט היה טראשי לגמרי עד מגוחך. "50 גוונים של אפור" הוא לא סוגת עילית אבל גם לא מגוחך. הוא פשוט סרט לא טוב למרות שיש בו כמה דברים טובים: דקוטה ג'ונסון מצליחה להפתיע ולתת נפח לדמות. הסרט מצליח ליצור גם בגיבוי הספרים וגם דרך המבנה שלו לגיטימציה מגיבורו למשפטים כמו "אני רוצה לזיין אותך עד אמצע השבוע הבא" או "אם היית שלי לא היית מצליחה לשבת 3 ימים". בכל סרט אחר הגיבורה הייתה סוטרת לגבר שמתחיל אתה בצורה כזאת, אבל ב"50 גוונים של אפור" זה נשמע טבעי. פס הקול של הסרט לא רע, בעיקר כשמתנגנים הרמיקסים לשירים של ביונסה. הסרט מוקפד ובנוי יפה בצורה ויזואלית וכאן מסתיימים כל הדברים הטובים בו.בעוד שדקוטה ג'ונסון מפתיעה לטוב, ג'ימי דורנן, שהיה צנון יבש בסדרה The Fall"" ממשיך להיות צנון גם ב "50 גוונים של אפור". אני לא יודע עד כמה כריזמטית דמותו הספרותית של כריסטיאן, אבל אפשר היה ללהק שחקן הרבה יותר משכנע מאשר דורנן, שהוא מוכשר יותר בתור דוגמן מאשר שחקן. אם אתם מצפים לסצנות סקס נועזות, תנמיכו ציפיות. כבר נראו יותר איברים מוצנעים בסרטים הרבה פחות מיניים. נכון, יש הרבה סצנות סקס בסרט, אבל הן מבוימות בצורה רגילה ואפילו פחדנית כנראה כדי שהסרט לא יוגבל לצפייה יותר מדי. הקלישאה "פחות זה יותר" רלוונטית יותר מתמיד במקרה הזה. אני בטוח שמי שקרא את הספר ראה יותר בדמיונו מאשר מה שרואים בסרט על המסך הגדול.כאמור, "50 גוונים של אפור" הוא לא סרט נורא אבל גם לא סרט טוב. הדבר הכי מעצבן בו הוא הסוף שלו. פשוט אין לו סוף. הוא נקטע באמצע ומשאיר את הצופים לחכות לפרק הבא וכנראה לקבל את התמונה המלאה רק בחלק השלישי. "50 גוונים של אפור" הוא מוצר הוליוודי טיפוסי לתקופה הנוכחית במהלכה סרטים רבים מחולקים לכמה פרקים כדי לעשות כמה שיותר כסף מהם. מומלץ לצפייה למעריצי טרילוגיית הספרים בלבד, כי כסרט, מבלי כל הבאזז שהספרים עוררו, הוא לא עומד בפני עצמו וכנראה שהיה מוצא את דרכו הישר ל- VOD.

365 ימים 365 Days 2020

מאהב כפול LAmant Double 2017

חמישים גוונים של אפור Fifty Shades of Grey 2015