סוד החיות הקסומות ביקורת סרט

School of Magical Animals Movie Review

מיכל ליבר רונן על "סוד החיות הקסומות":
"התשובה האוסטרית המוזיקלית לסרטי הארי פוטר"

סרט ארכיון שתף/י

משחק בר מיניאלי, אפיק גלברג במאי/ת גרגור שניצלר

ילדים

ביקורת סרט לסוד החיות הקסומות מאת מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע

ציון המבקר

"מוזיקלי מדי"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.4/10

היכן תצפו?

בקולנוע

60.0% בבית

20.0% לא אצפה

20.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

איזה ילד לא היה מתנגד לקבל חיה שונה ומיוחדת שאולי תאיר ותשנה את חייו? זהו גם סוד קסמו וחנו של הסרט האוסטרי, "סוד החיות הקסומות". הסרט מבוסס על סדרת ספרים מצליחה בעלת אותו השם, פרי עטה של סופרת הילדים הגרמנייה מרגיט אאואר. בסדרה מתוודעים הקוראים הצעירים לבית ספר שונה מהרגיל, בו מקבלים ילדים חיות מיוחדות וקסומות שמסוגלות לדבר. למרות הדמיון לסרטי הארי פוטר, העיבוד הקולנועי הזה אינו מספיק מוצלח ויש לו עוד לאן לשאוף.הסרט מביא את סיפורה אידה, נערה ג'ינג'ית נחמדה שעוברת עם אמה למקום חדש. אידה מתחילה ללמוד בבית ספר חדש בשם "ווינטרשטיין" ומתקשה להתאקלם בו, למרות מאמציה. השינוי מתחיל כשלכיתה נכנסת מורה חדשה, גברת קורנפילד ואליה מצטרף אדם בשם מורטימור מוריסון, שאוסף חיות קסומות שמיועדות להיות חברי הנפש של ילדים. הוא מעניק לאידה ולבן, חבר כיתה נוסף שחש דחוי, חיות קסומות. אידה מקבלת שועל בשם רבאט ובן מקבל את הצבה הנרייטה. רבאט משמש לאידה אוזן קשבת ויש ביניהם קשר חם ואוהב והנרייטה נותנת לבן ביטחון עצמי ואומץ.

כשבבית הספר נגנבים דברים רבים והאצבע מופנית כלפי אידה, הילדה החדשה, הם יוצאים לפתור את התעלומה. לארבעה מצטרף יונתן המכונה "יו", הילד המגניב בכיתה שאידה מאוהבת בו. הוא גם מערער את הקשר החברי בין בן ואידה, שכן אידה מעדיפה לבלות את זמנה עם יו ולא עם בן. האם יצליחו החמישה להסתדר יחד, לשים את המחלוקות בצד ולפתור את התעלומה?התסריט עליו עמלו ויולה שמידט וג'ון צ'יימברס די פשוט ומכיל בתוכו הרבה שירים ופחות מדי עומק עלילתי. במילים אחרות: יותר מחזמר ופחות עלילה. השירים אולי מנגישים את הסרט לגילאים צעירים יותר, מאידך הם מורידים מערכו ופוגמים בפן העלילתי ובמורכבות של הדמויות השונות המופיעות בסרט. דמותה של המורה נותרת לוטה בערפל וחבל – היא מאוד מעניינת. גברת קורנפילד משתתפת באחת הסצנות היפות בסרט עליה לא הרחיב כדי לא לפגום בהנאה. גם שאר הדמויות של ילדי הכיתה נותרות סטטיות ומוצגות כניצבים בלבד. בנוסף, המעבר ממצב שבו אידה ובן דחויים חברתית למצב שהם חלק מרכזי מהכיתה עובר חלק מדי ונראה לא מספיק אותנטי.

ייאמר לזכותו של הבמאי גרגור שניצלר שהבימוי הקצבי תורם להתפתחות העלילה והשימוש שעשה באנקדוטות הומוריסטיות, בעיקר בסצנות בין המנהל של בית הספר לבין השרת, ווילי וונדרשק, מפיחות רוח חיים בתסריט. ניתן לציין לטובה כי התסריט עצמו מציג מסרים חינוכיים חשובים לגבי נידוי חברתי, קפיצה למסקנה מבלי לבדוק אותה לעומק, שיתוף פעולה, אמונה עצמית וחברות אמת.פחות מוצלחת היא האנימציה הממוחשבת. ניתן היה לשדרג אותה ולהכניס אפקטים ויזואליים יותר מרשימים. בגזרת הליהוק בגרסה העברית הדיבוב של בר מיניאלי אמין והיא מגישה דמות מרגשת ואמינה. אציין כי גם דמותה בסרט מזכירה אותה מאוד ויזואלית.

מיכל ליבר רונן | כתבת קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י