"בית הבובות של גבי" היא תופעת תרבות עולמית חוצת מדיות לגיל הרך. מאז השקת סדרת הטלוויזיה בנטפליקס בשנת 2021, עלו לשירות הסטרימינג 11 עונות שלה. עלילת הסדרה עוסקת בילדה חובבת חתולים בשם גבי (לילה לוקהארט קריינר), בעלת בית בובות ענק שכל הדמויות בתוכו בעלות מאפיינים חתוליים. לילדה יכולת קסם להפוך לדמות מונפשת בגודל מיניאטורי ולהשתגר אל תוך בית הבובות, שם היא משחקת עם חבריה, חתולי גבי, ומפעילה את הצופים הקטנים באמצעות אינטראקציות חינוכיות. בתוך זמן קצר מעליית הסדרה בית הבובות הפיזי התחיל להופיע בחנויות צעצועים ובהמשך הושק ליין מוצרים נלווים, ביניהם חדרים, דמויות, ביגוד וספרים. גם בישראל, קשה למצוא בית שיש בו ילדים ואין צעצוע מסדרת בית הבובות של גבי.
עד כדי כך התרחב והפך לפופולרי המותג של גבי, שאפשר לקרוא לה הברבי של נטפליקס. הצעד הטבעי וההגיוני הבא היה לעשות את המעבר למסך הגדול. "בית הבובות של גבי: הסרט" הוא הניסיון הראשון של נטפליקס לקחת סדרת ילדים שפיתחו בעצמם ולהפוך אותה לסרט קולנוע באורך מלא. זהו מבחן גדול עבור ענקית הסטרימינג שרוצה להתחרות בשחקנים גדולים כמו ניקולודאון ודיסני שכבר עשו את המעבר הזה בהצלחה, ולא פעם אחת. בדחיפת ההפקה של דרימוורקס, האתגר של נטפליקס הוא המרת הפורמט של פרקים קצרים בני 20 דקות לסרט של 90 דקות שיפנה למעריצים הקטנים וגם לא ישעמם את ההורים המלווים, כמו שפיקסאר יודעים לעשות במיומנות יתרה, תוך שמירה על האופי והאווירה הכללית של הסדרה.
פרסומת
במעבר למסך הגדול אין מנוס מלהפוך את קנה המידה לגדול יותר. בשביל הרפתקה גדולה יותר, גבי חייבת לצאת מהחדר שבו שהתה יחד עם בית הבובות במשך 77 פרקים. כשזה קורה, אנחנו מגלים שהעולם החיצון הוא מעין יקום מקביל שנשלט על ידי חיבה של בני אדם לחתולים. זה מתבטא בעיצוב של תמרורים, רמזורים, בתים, פרסומות, מדים של צופים ועוד. גבי נוסעת יחד עם בית הבובות והחברים לעיר בשם קאט פרנסיסקו לבקר את סבתה ג'יג'י, אותה מגלמת לא אחרת מאשר גלוריה אסטפן האגדית. ג'יג'י היא זו שגילפה מעץ את בית הבובות על כל יושביו, והפיחה בהם חיים באמצעות קסם.
קאט פרנסיסקו היא עיר בעלת רחובות משופעים. ביקום המקביל שלנו השיפועים האלה שימשו עלילות רבות, בזכות התאוצה שהם מעניקים לחפצים על גלגלים. זהו גם גורלו של בית הבובות שניתק מרכב ההובלה והולך לאיבוד בתוך העיר הגדולה. הבית הקסום צד את עינם של מספר תושבי האזור, ביניהם ורה (קריסטן ויג), מעין קרואלה דה ויל של עולם החתולים, משפיענית אקסצנטרית ואספנית של כל דבר הקשור לחברים האנוכיים על ארבע. ורה אוספת את הבית אל האחוזה שלה ומפזרת את הדמויות בפינותיה השונות לפי ראות עיניה.
מכאן הסרט מעלה הילוך כשהוא שם למטרה את ההורים שבקהל באמצעות כל הכלים העומדים לרשותו. מרבית הרעיונות כאן לקוחים מהארכיונים של פיקסאר. חתולי גבי הקטנים, שעד היום לא ראינו אותם ללא החברה האנושית שלהם לצדם, מתנהגים בסביבת בני אדם בדיוק כמו הצעצועים ב"צעצוע של סיפור". כל התורה של טרילוגיית פיקסאר האהובה מועברת כאן על רגל אחת תוך פחות מחצי שעה: צעצועים נטושים שרק רוצים שישחקו בהם ומאבדים אמונה בבני אדם שמתבגרים ושוכחים אותם. המוטיב של תהיות קיומיות נוגע בדמויות רבות בסרט, כמו גמדי-חתולי גינה שמוקמים לתחיה ועבורם נעשה שימוש בטכניקת אנימציה שונה מדמויות אחרות. בשלב מסוים הדמויות צוללות אל תוך נבכי התת-מודע של בית הבובות והוא בתורו הופך להיות מעין אי מתוך "הקול בראש", מאבד מצבעו ומאיים להתפרק. גם אם מדובר ברגעים היותר טובים ויצירתיים של הסרט, כבר עשו את זה קודם, ועשו את זה יותר טוב.
אחת הנקודות המקוריות למחצה שהסרט מעלה היא הביקורת כלפי תרבות הצרכנות של ימינו, הנטייה לקנות ולא להשתמש אלא רק לצורכי אספנות. גם הנושא הזה כבר נחקר ב"צעצוע של סיפור 2", אבל שם מעולם לא ראינו את פני הרוכש. ורה היא אנטי-גיבורה נטולת עוקץ ובזבוז לנוכחות של קריסטן ויג, אבל היא התגלמות תרבות האספנות הכפייתית. רגע אחד היא חושקת במשהו, אך מהרגע שהוא מוצב במקומו הקבוע בבית, אסור לגעת בו והוא הופך לחלק מהרקע. דווקא בנקודה חשובה זו התסריט חוטא בחוסר מודעות, מאחר והוא עצמו חלק ממוצר שמעודד את תרבות הצריכה והאספנות, ע"ע בית הבובות של גבי. כל תחפושת או דמות חדשה שרואים בסרט, כבר עשו את דרכם למדפי החנויות ויהיו זמינים למכירה עוד לפני שראיתם אותו.
מאידך, בהברקה של מודעות עצמית, כשהסרט מדבר על ילדים שמתבגרים ושוכחים, הוא מעלה את התהייה החשובה אודות הגיבורה הראשית עצמה. לוקהארט קריינר כבר בת 17 נכון לכתיבת שורות אלה ולא תוכל להמשיך להיות גבי עוד זמן רב. לכן כשגבי נשאלת שאלה פשוטה על ידי חבר צעצוע, "כמה זמן תוכלי להמשיך לעשות את זה?", יש לה מספר רבדים. התשובה אולי תרים כמה גבות, אבל מבחינת ההפקה והצופים הקטנים החגיגה רק מתחילה. ההרפתקאות של גבי ימשיכו ויהיו גדולות וצבעוניות יותר עם שירי פופ קליטים, מתיקות יתר וחברים חדשים שיצטרפו. גם אם הסרט אינו חוויית הצפייה המשפחתית שהוא שואף להיות, בעיקר בגלל שהוא הולך על קליפות ביצים לטובת הקהל הצעיר, עדיין יש בו מספיק קריצות לקהל הבוגר.
בית הבובות של גבי (עמוד סרט)
קריסטין ויג
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות