כבר בסרט הסטודנטים שלו שהוגש כעבודת גמר בבית הספר היוקרתי לקולנוע "לה פמיס" ניתן היה להבחין בתמות שיחזרו ביצירתו של פרנסואה אוזון, מי שנחשב בתחילת דרכו לילד הרע של הקולנוע הצרפתי. מיניות מתפרצת, יחסים מטרידים בין בני זוג ולא מעט אפלה אפיינו ומאפיינים את הבמאי המרתק הזה שאחראי לסרטים שהפכו את שמו לחביב עולם הפסטיבלים וחובבי סרטי האיכות כמו "סיטקום", "טיפות על אבנים לוהטות", "מתחת לחול" "שמונה נשים" ו"בריכת שחייה".אוזון מדי פעם חורג ממנהגו ומנפיק קומדיות די שטותיות (אך מתוחכמות בדרכן שלהן) עם מיטב שחקני צרפת. ב"שמונה נשים" הוא הציג לצופה תעלומת רצח במיוזיקל מצועצע המתרחש בשנות ה-50 של המאה הקודמת. ב"אישה צעצוע" הוא יצר מעין מניפסט פמיניסטי בכיכובה של קתרין דנב המתרחש בשנות ה-70 וכעת הוא סוגר את הטרילוגיה הנשית שלו ב"הפשע כולו שלי" - תעלומת רצח המתרחשת בשנות השלושים בפריז.
פרסומת
הסרט מבוסס על המחזה הצרפתי משנת 1934 "הפשע שלי" שבעצמו הוביל לשני עיבודים אמריקאיים: "וידוי אמיתי", קומדיית סקרובול משנת 1937, והגרסה המאוחרת שלה משנת 1946 - "אני נשבע". מדליין (נדיה טרסקייביץ' המצוינת) היא שחקנית מתחילה החולקת דירת גג דולפת עם חברתה עורכת הדין פאולין (רבקה מרדר). מדליין הולכת לפגישה עם מפיק נכלולי המנסה לאנוס אותה ונמלטת בעור שיניה. לדירתה מגיע אהובה אנדריי, יורש עשיר שמודיע לה כי הוא מאוהב בה וגם אם יתחתן הוא ישמור אותה כמאהבת שלו.מדליין עוד לא מספיקה להתאושש ומגיע מפקח משטרה נרגן שמודיע לה כי המפיק הנכלולי נרצח והיא חשודה. המקרה של מדליין מופיע בפני שופט הנחוש להשיג אחוז הרשעות גבוה (פבריס לוקיני), היא מואשמת והסרט עובר לבית המשפט והעלילה רק הולכת ומסתבכת. בהמשך ייכנסו לקלחת איזבל הופר כשחקנית שתהילתה מאחוריה וכוכב הקומדיות הצרפתיות דני בון כעוד מישהו שבוחש בקדרות לא לו.
את כל הבלגן המאורגן הזה, הקיטש והדקדנט מנהל אוזון ביד רמה ונדמה שככל שיש בעלילה יותר פיתולים הוא נהנה יותר לבלבל את הצופה ובעיקר לומר לו "הרי אני ואתם יודעים שהכל נעשה בכאילו. שב ותהנה ומצדי תשכח הכל ברגע שהסרט יסתיים". כולם משחקים באובר-אקטינג מוגזם ובכוונת מכוון ונדמה שתכף יפרצו בצחוק.נקודה מעניינת בסרט היא נושא העמדת הפנים. אוזון מדמה הופעה בבית משפט להופעה על במה והשחקנית המתחילה תלמד כי החיצוניות לא פחות חשובה מהפנימיות וכי בעצם כל העולם הוא במה. נדמה שאוזון מרותק מהתקופה בין מלחמות העולם הראשונה והשנייה. תקופה שבה לצד משבר כלכלי חריף ועליית כוחות לאומנים קיצונים, גם הנהנתנות שברה שיאים."הפשע כולו שלי" היא קומדיה שאינה מתיימרת לרגע (בניגוד לחלק לא מבוטל מסרטיו של אוזון) להישאר עם הצופה ולגרום לו לחשוב. זוהי מעין אגתה כריסטי בגרסה קלילה. במקרה של הסרט הזה זה עובד וזה מצחיק ומה עוד צריך בימים טרופים אלה?
השלם קטן מסכום חלקיו. הרעיון נחמד וגם הקצב טוב,ההומור סביר, אבל כשמחברים את הכל זה רחוק מלהיות מלהיב. מוטיב מרכזי כאן הוא המלחמה בין המינים וזכויותיהן של נשים. לא מספיק טוב.
סרט מהנה,כיפי,מומלץ,עם סיפור אבסורדי,על מעמדן של נשים בצרפת 1935 שלא מוותרות,תופסות יוזמה ,מייצגות עצמן בתוך מערכת המשפט השובניסטית ויוצרות גל של אהדה.
סרט והצגה ששזורים זה בזה. אהבתי את הנושאים המגוונים של מערכת המשפט הקלוקלת, אליטה גברית ששולטת בחברה של אז, מניפולציות לטובת פרסום ועוד. חלק מהנושאים עדכניים גם לימינו. וברקע הנושאים בולט המבטא הצרפתי המוקצן והיפה.
"משעשע וקליל"
הפשע כולו שלי (עמוד סרט)
איזבל הופר
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות