להרוג את ביל - פרק 1 ביקורת סרט

טרנטינו חוזר ובגדול. "להרוג את ביל" הוא סרט הנקמה המדמם והמרהיב ביותר שנראה על מסך הקולנוע אולי אי פעם. בסך הכל מדובר בסרטו הרביעי של הגאון שהתפרסם אחרי שסרטו הראשון והמעולה "כלבי אשמורת" זכה בפסטיבל סאנדנס. מאז "ג'קי בראון" טרנטינו לקח לעצמו חופש מהתקשורת ושקע בכתיבת התסריט ובהפקת הסרט שעושה כבוד לז'אנרים קולנועים אהובים וקצת נשכחים ביניהם : מערבוני הספגטי, סרטי אומנויות הלחימה הסיניים, סרטי הסמוראים, האנימציה היפאנית ומנה גדושה של ה B מוביז של שנות השבעים.אומה ת'ורמן בתפקידה הטוב ביותר מאז "ספרות זולה", היא "הכלה", שביום חתונתה, הבוס האכזרי שלה, ביל, וחבורת הרוצחים השכירים שלו מחסלים את בעלה הטרי, משפחתה, הכומר, אשתו ואפילו את נגן העוגב. ביל דואג אישית לתקוע כדור בראשה של "הכלה" והוא חושב שהיא מתה אבל זו טעות שתעלה לו ולשותפיו ביוקר. אחרי תרדמת של ארבע שנים "הכלה" מתעוררת ויוצאת למסע חיסולים ברחבי העולם שלא יותיר אתכם אדישים אפילו לרגע אחד. אם במרבית הסרטים של טרנטינו יש קצת אלימות והמון פטפטת מחוכמת, כאן האלימות היא השולטת והשחקנים כמעט ואינם מדברים, הם עסוקים יותר בלחסל אחד את השני. אם חשבתם שראיתם הכל אחרי "המטריקס" אתם טועים. טרנטינו מחזיר את הקהל אל המקורות של סרטי אומנויות הלחימה ועושה זאת באהבה כאשר הוא ממקם את הסרט בזירות ההתרחשות הטבעיות של אותם ז'אנרים שהיו כל כך אהובים עליו בילדותו."להרוג את ביל" הוא שיר הלל לסרטי הקולנוע עליהם גדל טרנטינו והוא עושה זאת בצורה מבריקה, כהרגלו. מלבד אומה ת'ורמן (האם זו תהיה מעומדות שנייה שלה לאוסקר ?) מופיעים : כוכב סרטי הסמוראים – סוני צ'יבה. כנופיית המחסלים הם : ויויקה א. פוקס, דריל האנה, לוסי לו ומייקל מאדסן. ביל הוא דיוויד קראדין הקאלטי. בנוסף לצוות השחקנים המרשים ישנה תפאורה קאמפית ומרהיבת עין לעיתים על גבול הפסיכדלי, מוסיקה סוחפת, הומור מושחז והמון איברים קטועים. בהחלט ניתן לקבוע שמיץ העגבניות הוא משתתף מרכזי ודומיננטי במיוחד בסרט.מירמקס שחששו שאורכו המקורי של הסרט המתקרב לשלוש שעות וחצי ירחיק את הקהל הפוטנציאלי שלו, חילקו בהסכמת הבמאי את הסרט לשני חלקים. אחרי צפייה בסרט לא ברור מדוע הם חששו כל כך הרי מדובר ביצירה קולנועית סוחפת שאסור להחמיץ.