החובבן ביקורת סרט

כאשר הטריילר של "החובבן", הסרט החדש בכיכובו של רמי מאלק, יצא לפני כמה חודשים, הוא סיפק במשך שתי דקות ועשרים שניות סיכום מפתה ומוצלח למה שנראה כמו מותחן פעולה אפקטיבי ועכשווי. זה גם היה סימן לקאמבק של מאלק, השחקן זוכה פרס האוסקר על תפקידו ב"רפסודיה בוהמית". מאלק, שגילם את פרדי מרקיורי עם כל הפומפוזיות הנלוות אל דמותו הצבעונית של סולן להקת קווין, כבש את לבבות הצופים, אבל איכשהו נעלם בשלל תפקידי משנה לא זכירים בהפקות ענק. מישהו זוכר אותו כנבל הראשי בסרט האחרון של דניאל קרייג כג'יימס בונד בסרט "לא זמן למות"? או כפיזיקאי בסרט זוכה האוסקרים "אופנהיימר"? או כבלש אפרורי במותחן הלא כל כך מעניין, "הדברים הקטנים"? השחקן בעל הפנים הלא שגרתיות זכה להצלחה אדירה בעיקר בזכות דמותו של אליוט אלדרסון בסדרת המתח "מר רובוט", סוג של גאון על הספקטרום.הקדימון הקצר והמפתה של "החובבן" היה מבטיח במיוחד, כי היה נראה שמאלק סוף סוף מצא תפקיד ראשי המתאים לו ככפפה ליד. גם כאן מדובר בגאון מחשבים ואיש פטנטים שנראה ומרגיש על הספקטרום. הוא יוצא למסע נקמה במי שהרגו את רעייתו. הדמות שניבטה מהמסך הזכירה לכל מעריציו טרום "רפסודיה בוהמית" למה הם אוהבים את השחקן המוזר הזה מלכתחילה. אבל כגודל הציפייה לקאמבק מרגש ומרשים מתגלה אכזבה אחת גדולה. שלא תטעו, לאורך כל הצפייה בסרט "החובבן" מרגישים היטב את כל 60 מיליון הדולר שנשפכו על המוצר הבידורי הזה. הוא נראה מלוטש ומחויט למשעי כמו כל סדרת מתח, פעולה או ריגול מושקעת שמגיעה לשירותי הסטרימינג הזמינים אצלכם בבית. אולי זאת גם הסיבה לאכזבה הגדולה ממנו. הוא נטול ניצוץ קולנועי. מאלק, שגם הפיק ויזם את "החובבן", עושה את כל הטעויות האפשריות שיכולות להיות בז'אנר סרטים מסוג זה. השחקן לוקח את עצמו ואת הדמות שלו בסרט ברצינות תהומית ומפספס את הסיבה היחידה שהקהל הגיע לצפות בסרט המדובר - אקשן. הוא לא רוצה לצפות באנליסט מחשבים יושב מול מחשב ורוקח מזימות, הוא לא רוצה לצפות בפלאשבקים ארוכים ומעייפים לזכרונות שלו מאשתו שנרצחה בזמן שוד. מאלק התמקצע בגילום של דמות חנון מבריק וחדור מוטיבציה לנקמה. הוא זכה על זה באמי. אבל בסרט כמו "החובבן" הקהל רוצה קצת יותר פעולה והרבה פחות דרמה. במקום שזה יהיה "מקגייוור" על אקסטזי אנחנו מקבלים סרט מהורהר שמנסה להיראות בעל משמעות פילוסופית, אבל עם תסריט כל כך קונבנציונלי ונטול תחכום או הפתעות התוצאה היא בעיקר מעייפת עד משמימה.יש לציין לטובה שמאלק מנסה לייצר דמות שלא מתחבבת מיד על הקהל. צ'ארלי הלר הוא חנון מחשבים שיושב במרתפי ה-CIA ומתקשר עם סוכנים ברחבי העולם. הוא בחור מופנם על הרצף ולכן גם התנהגותו לאורך כל הסרט מוזרה ולעיתים נראית תלושה מכל היגיון בסיסי. בשביל הרגש הביאו את השחקנית רייצ'ל ברוסנהאן כרעייתו הנרצחת, בתפקיד שקטן עליה בכמה מידות. ברוסנהאן מופיעה בעיקר בפלאשבקים בסגנון "הפתעה, קניתי לך מטוס". השאלה הגדולה למה השחקנית הכל כך מוכשרת הזאת, זוכת פרס האמי וגלובוס הזהב על תפקידה כסטנדאפיסטית יהודייה שאפתנית בשנות ה-50 בסדרה "גברת מייזל המופלאה" בכלל הסכימה לגלם דמות משנה חיוורת ולא מעניינת שלא מאפשרת לה להציג אפילו מינימום מהכישרון האדיר שלה. עוד מתבזבזים כאן לתפארת ג'ון ברנטל ("המתים המהלכים", "המעניש") בתפקיד סוכן שטח של ה-CIA שהוא גם סוג של ידיד. למה להביא לסרט הזה את אחד השחקנים הפיזיים הטובים של דורנו בשביל לקשקש קצת? גם שחקנית האופי ג'וליאן ניקולסון מתבזבזת כראשת ה-CIA. היא יכולה להתחרות על תואר ראש ה-CIA החיוור והלא אמין בהיסטוריה של הקולנוע. הולט מק'קלני ("מיינד האנטר") הוא אחד המנהלים ב-CIA שמנסה למנוע מהלר לתפוס את הרוצחים. נראה שהוא נהנה מהתפקיד וקל להבין למה. הוא רוב הזמן נמצא בלוקיישן אחד ולעיתים נראה שהוא מגלם את עצמו. מי שגם נראה שנהנה מכל רגע הוא לורנס פישבורן כחונך של צ'ארלי ואחר כך כמי שינסה לחסל אותו. הבמאי ג'יימס האוז כבר ביים סדרות פעולה ומתח בעבר. הפרקים שהוא ביים אפקטיבים הרבה יותר מהסרט הנוכחי. אולי בגלל שהם קצרים יותר (40-50 דקות) ואין הרבה זמן לבזבז על דרמות מיותרות. הרצינות התהומית של הסרט לא ממש תורמת לו. גם סיטואציה הומוריסטית שבה יש ניסיון פריצה לדירה בעזרת סרטון יוטיוב לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלה. בסופו של דבר, הטריילר של "החובבן" התגלה כתרגיל שיווקי ופרסומי מבריק שמכר לצופים את מאלק בקאמבק נוסטלגי. השחקן בן ה-44 אולי פיתח בשנים האחרונות שרירי בטן מרשימים, אבל הוא נראה עייף, זקן ומסורס יותר מאי פעם. סרט המשך לכישלון הכלכלי והביקורתי של "החובבן" לא יהיה כפי שנרמז בסיומו. נקווה שמאלק והסוכנים שלו יהיו מספיק חכמים כדי למצוא עבורו פרויקטים מוצלחים הרבה יותר.