"הטיסה" רוצה להיות סרט מאוד חכם - הצרה הגדולה היא שהוא לא. מדובר בסרט לא מבריק, לא מפתיע והכי גרוע, הוא מזכיר את הסרט האחרון של הכוכבת הראשית שלו, "החדר". אם כל זה לא מספיק הסרט יוצא מיד אחרי "טיסת לילה" הקליל והמבדר שלא לקח את עצמו ברצינות ועשה בית ספר לז'אנר המפוקפק של מותחני מטוסים. "הטיסה" לעומתו לוקח את עצמו כל כך ברצינות עד כדי גיחוך.ג'ודי פוסטר שוב פעם בתפקיד כוחני של אלמנה טרייה שבעלה זה עתה שם קץ לחייו. היא עולה עם בתה על מטוס חדיש ומחודש בדרכה חזרה לארץ הולדתה. היא עושה זאת לא לפני שנודע לנו שהיא בעצמה עיצבה את המטוס ואת מערכת המנועים שלו. אחרי תנומה קלה היא מגלה שילדתה בת ה 6 פשוט נעלמה, איש לא יודע היכן היא. אחרי בירור קצר מסתבר שבתה מתה. האם בתה באמת מתה וג'ודי הדיכאונית נמצאת במשבר נפשי חמור או שבתה הקטנטנה חיה ונושמת היכן שהוא ברחבי המטוס? מי חטף את הילדה? האם היא בכלל נחטפה, ומתי הסרט הזה ייגמר?
פרסומת
מלבד השאלה האחרונה שעליה לא הצלחתי לענות בגלל שלא ראיתי את מחוגי השעון באולם החשוך, כל השאלות שיוצרי הסרט רצו שנשאל נענו. הצרה היא שהתשובות הן בנאליות, צפויות ואפילו מקוממות. אבל תעזבו את הסיום המחפיר, יש לנו סרט שלם שלא מתפקד. "הטיסה" שאמור למתוח אותנו מהרגע הראשון עד הרגע האחרון הוא פשוט סרט לא מעניין. לא רק שהוא לא מעניין הוא פשוט משעמם. הוא לא מצליח לגרום לנו להזדהות עם הדמות הראשית שנתונה במצוקה רגשית עצומה.אם מדובר בדמות שכתובה לא טוב, או בשחקנית ג'ודי פוסטר שמצטיינת במחזור תפקידים מאופקים וכוחניים, אותה אלימות פנימית שמתפרצת החוצה לא גורמת לקהל להתחבר אליה - בדיוק ההפך. יש משהו מאד לא אמין בתפקוד שלה. הדמות שלה היסטרית בצורה מונוטונית, היא לא מרגשת אותנו, יש בה משהו מאוד שכלתני, אפילו מכני. גם התסריט נראה בנוי מדי: בהתחלה הסרט רוקד על הצד הפסיכולוגי -לכאורה דברים צריכים להראות הגיוניים אבל מאחר ומדובר בסרט אמריקאי והמפיקים מעדיפים לאכול כסף ולא קש כל החלק האחרון של הסרט הופך לתיאורית קונספירציה שמתאימה למותחנים עלובים.
עוד בעיה חמורה שיש לי עם המוצר הדלוח הזה היא הילדה הנודניקית מרלן לוסטון שמגלמת את בתה של ג'ודי פוסטר. ילדים שנעלמים אמורים לעורר סימפטיה. הילדה הזאת מתחילת הסרט עלתה לי על העצבים. הנחמדות האמריקאית המאוסה כל כך בלתי נסבלת שמבחינתי לא מעניין אם ימצאו אותה או לא. גם העיצוב המרשים של המטוס לא עושה את זה, כי אנחנו לא באים לראות תפאורה מרשימה בסרט, במיוחד שהיא קלסטורופובית וצבועה בצבעים כחולים מטאלים מנכרים. אז עם כל הכבוד להשקעה זה עדיין לא הופך סרט לשווה לצפייה.מי שחשב שאווירת הנכאים ששורה על הסרט "הטיסה" תהפוך אותו למותחן הפסיכולוגי הגדול של השנה, יגלה להפתעתו שזה לא "ממנטו" ואפילו לא "החדר". זה סתם סרט סוג ג' עם תקציב גדול וכוכבת קולנוע עם שני אוסקרים בסלון. אם היו מלהקים שחקנית סרטי טלוויזיה ומציבים אותה במקום פוסטר התוצאה לא היתה שונה.
מותחן מרתק שיכול ללכת לאחד משני הכוונים, או אי שפיות של גיבורת הסרט או קנוניה של חלק מנוסעי המטוס. עד החלק האחרון שבו אנו מקבלים את התשובה, יש רמזים לגבי כל אחד משני הכוונים אבל מאוד קשה להחליט מי משניהם הוא הנכון. הוכחה נוספת לסרט, שאם עושים אותו טוב ונכון גם אם נעשו סרטים מסוג זה בעבר, עדיין אפשר להנות ממנו.
מזכיר את הסרטים הטובים מפעם. ג''ודי פוסטר במשחק נהדר
היא הדובדבן שעל הקצפת.
קרא.י עודמתח/פעולה • סרט ותיק (2005)נצפה בטלוויזיה
מבאס לכתוב ביקורת רעה אך מנומקת על סרט, ולאחר מכן לקבל תגובות כמו "סרט נחמד"?
אני דווקא כן נמתחתי, כן הזדהיתי, מותחן פסיכולוגי זו אכן הגזרה קצת גדולה על הסרט, אבל בהחלט שווה צפייה.
מאוד אהבתי את הסרט, הרבה זמן לא ראיתי סרט מתח טוב שכזה, ההתחלה קצת מוזרה, הרבה בלאגן, מבולבל, אבל אחרי זמן קצר הסרט הופך להיות מרתק ולא צפוי בכלל.
מומלץ!
הטיסה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות