"עד שהמשפחה תפריד בינינו" או בשמו המקוריThe Family Stone" " הוא דרמה משפחתית מהסוג שבדרך כלל לא מגיעה לבתי הקולנוע בישראל. ההתכנסויות המשפחתיות על רקע חג המולד ועץ האשוח לא עושות את זה לקהל הישראלי. בדרך כלל הנוסחה היא כזו: משפחה לא מתפקדת שפולשים לתוכה גורמים חיצוניים שמערערים את המצב המשפחתי הלא יציב. בסופו של דבר כולם יצטרכו להתמודד עם השדים הפרטיים שלהם, שלכבוד החגים יצאו מתיבת פנדורה נוצרית שהיתה נעולה ברב-בריח.הנוסחה הזו עובדת באופן שיטתי כבר שנים אבל היתה תחושה שהיא מיצתה את עצמה. הבמאי/תסריטאי תומאס בזוקה, לקח את הנוסחה ועשה בה שימוש נבון. ברוח העולם המודרני המשתנה, הוא החדיר לתוכה נושאים משפחתיים טעונים פחות או יותר ומצליח להצחיק ולרגש עד דמעות. אלה יוצרים סרט קטן וחביב שעושה מצב רוח טוב ל 102 דקות ומוציא אותך מחויך עם דמעה בעין. שעה אחרי כן תשכחו למה בכיתם וצחקתם אבל המצב רוח הטוב יישאר.
פרסומת
אבל לפני כל הבכי והצחוק הסרט הזה מספק לנו הנאה לא קטנה משלושה דורות של כוכבות הוליווד. דיאן קיטון ("באהבה אין חוקים", "הרומן שלי עם אנני"), הוותיקה מגלמת את סיביל, אם המשפחה המסורה. שרה ג'סיקה פרקר ("סקס והעיר הגדולה"), היא מרידית, החברה הקרייריסטית של הבן הבכור. איימי הבת הסוררת והמשעשעת היא רייצ'ל מקאדמס ("היומן", "לדפוק חתונה", "טיסת לילה"), ואת ג'ולי, אחותה הצעירה של מרידית המוזעקת לעזור לה מגלמת קלייר דיינס ("המין היפה", "אלו הם חיי"). הגברים שלצד הנשים הם: לוק וילסון, דרמונט מלרוני וקרייג טי. נלסון.האבן שמוזכרת בשם הסרט המקורי היא לא רק שם המשפחה של גיבורי הסרט, אלא גם האבן בטבעת הנישואין שאם המשפחה הבטיחה שתעביר לבנה הבכור ברגע שהוא יחליט להתחתן. הצרה היא שמרידית, הכלה הפוטנציאלית, לא בדיוק מתאימה לרוח המשפחתית הקלילה למדי. מדובר באשת עסקים לחוצה כמו קפיץ, שגם האחות הצעירה והאם לא ממש מחבבות. בעוד שהמשפחה ליברלית, הכלה רפובליקנית ושמרנית בדעותיה, בכל אופן כך נראה מעל לפני השטח, מה שגורם להתנגשות בלתי נמנעת סביב ארוחת החג, כאשר מרידית שואלת את סיביל שאלה שגורמת להתפרצות של רגשות.
זה בסך הכול סרט שני לבמאי/תסריטאי תומאס בזוקה שסרטו הראשון "Big Eden" זכה בשלל פרסים בינלאומיים. גם סרטו הראשון עסק במשפחה ובהתמודדות בין-דורית של ילדים עם הורים אבל היה צנוע וחובבני הרבה יותר. בסרט הזה הוא כבר הולך על כול הקופה ומביים מוצר הוליוודי חגיגי ונוצץ למדי שגם מצליח לחמם את הלב. אין שום דבר גדול בסרט הזה; הוא לא מבריק, הוא לא חכם ובהחלט לא מנסה להמציא מחדש את הגלגל. הוא אפילו לא מנסה להתחפש לאומנותי, איכותי ואין לו שום רצון להתפלסף איתנו על החיים ולהגיד לנו דברים חכמים."עד שהמשפחה תפריד בינינו" הוא סרט קטן, שמודע לכך שהוא סרט חגים קטן ומטרתו היחידה היא לעשות לנו טוב על הלב. היתרון שלו שהוא כן מצליח לעשות מה שיוצרים הוליוודיים רבים פשוט לא מעיזים לעשות, וזה לגרום לתחושה של חום ביתי על מסך הקולנוע. מזמן לא היתה לי תחושה כל כך חזקה של נעלי בית, חלוקים וכוס תה באולם קולנוע. ואם כל זה לא מספיק לכם, אז שרה ג'סיקה פרקר מועמדת לגלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוסיקלי.באמצע הסרט גם תקבלו בונוס מרגש במיוחד: סצנה קלאסית כמעט באורך מלא מהסרט של וינסנט מינלי, "Meet Me in St. Louis". לצפות בג'ודי גרלנד על המסך הגדול מבצעת את אחד השירים המפורסמים שלה, "Have Yourself a Merry Little Christmas", כבר שווה את מחיר הכרטיס.
עד שהמשפחה תפריד בינינו (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות