ממלכת טראביתיה ביקורת סרט

לפעמים יש סרטים שאין מה לעשות, איכשהו הם לוחצים לך על שרירי הלב ואתה פשוט נשבר באיזשהו שלב וגם אם אתה ממש לא רוצה דמעות שוטפות את עיניך. האמת די נדיר שאני בוכה בסרט. מאז פרק הסיום המופלא של "עמוק באדמה" לא מיררתי בבכי ועברו כמה שנים מאז. עוד יותר נדיר שאני אבכה באותו הסרט פעמיים. זה בדיוק מה שקרה לי ב"ממלכת טראביתיה" לכאורה, סרט הרפתקאות לילדים שמביא אותה בהפוכה ומתגלה כסרט התבגרות קורע לב וכנראה סרט שההורים יאהבו הרבה יותר מילדיהם. מסוג הסרטים שכמעט ולא עושים היום, מהסוג שיכול להתאים לבני 9 ובני 90 באותה המידה.גיבור הסרט הוא ג'ס ארונס (ג'וש האצ'רסון "זאתורה"), ילד מתבגר שאינו מקובל בקרב ילדי בית הספר. אפילו בחיק משפחתו ממעמד הפועלים ג'ס אינו מוצא את מקומו. לג'ס יש כישרון ייחודי. הוא בעל דמיון מפותח וכישרון ציור. אף אחד מבני ביתו לא מעודד אותו, אביו (רוברט פטריק "שליחות קטלנית 2") שעובד במשמרות בחנות אפילו כועס עליו ורואה בעיסוקו בציור מטרד. אחיותיו הבוגרות הרובצות רוב הזמן מול הטלוויזיה מזלזלות בו ואמו עסוקה מדי בטרדות היום. באופן מפתיע דווקא הילדה החדשה בבית הספר, לסלי (אנסופיה רוב, הילדה עם המסטיק ב"צ'ארלי בממלכת השוקולד") מתעניינת בכישרונו של ג'ס. גם היא בעלת דמיון מפותח, אוהבת סיפורים על קסמים ואגדות ולמען האמת גם ספורטאית מוכשרת המנצחת את כול הבנים בתחרות הריצה. לסלי היא לא היחידה שמעודדת את ג'ס. גם המורה למוסיקה גברת אדמונד (זואי דשנל "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה") מעודדת את ג'ס להגשים את עולם הדמיון בציור. אפשר לכתוב אפילו שג'ס מוצא את עצמו מפתח רגשות כלפי המורה הצעירה ולא מעוניין לחלוק אותה עם אף אחד אחר, מה שמוביל אותנו אל הגשר בשמו המקורי של הסרט ואל ההפתעה שתשאיר את הצופים המומים וכואבים.הגשר משם הסרט ומהספר (שלא קראתי), מסמל את המעבר בין עולם המציאות האפרורי לעולם הדמיון החדש והמסעיר. את המעבר בין עולם הנעורים והילדות אל העולם של המבוגרים. הוא מסמל את הרצון שלנו לברוח מהמציאות אל הפנטסיה. יותר מכול אותו גשר צר מסמל את הצורך הנואש שלנו לאחוז בו בחוזקה כדי לשרוד את המציאות האפרורית שבה אנחנו חיים. מציאות של קשיים כלכליים, מאבקים יומיומיים, מלחמות, ושלל צרות. גשר שמעניק לנו תקווה לעתיד טוב יותר בעזרת הימלטות למקומות כמו "טראביתיה", "נארניה" או "הארץ התיכונה". הבמאי גאבור סופו מגיש לקהל הצופים סרט בוגר ומרשים המיועד קודם כול להורים ואח"כ לילדים. הסרט המתחיל כסרט הרפתקאות על שני ילדים בודדים המוצאים מפלט בעולם הפנטסיה מתגלגל לסרט מסוג אחר לחלוטין. סרט על המציאות האכזרית שיכולה להכות בנו ולהשאיר אותנו פצועים. אבל זה גם סרט על ההתבגרות שתגיע בעקבות המכה והצורך שלנו להיאחז בדמיון כדי לשרוד את המציאות האכזרית. סופו מביים את הסרט במיומנות ונמנע מלהידרדר לקיטש דביק ומביך.עבודת השחקנים מהילדים הצעירים עד השחקנים הבוגרים מרשימה במיוחד. כולם מאופקים ומדויקים מאוד. די מפתיע לגלות שלמרות קהל היעד המיידי שלו הסרט כלל לא מתיילד גם בצורת המשחק. לא רק זה, הבימוי מרוסן ורחוק מלהיות קיטשי, ילדותי או פשוט אינפנטילי כמו כמעט כול סרט ילדים שיוצא מהוליווד. "ממלכת טראביתיה" הוא בהחלט לא "נארניה", "שר הטבעות" או כול חיקוי אחר. מדובר בדרמה רצינית, כואבת ובוגרת שיכולה לעשות רק טוב לאינטלקט של הילדים ובני הנוער המוצפים במוצרים רדודים ומביכים.עוד יותר חשוב, הסרט הזה יכול לספק לקהל הבוגר חוויה קולנועית מרגשת ואיכותית. חוויה שלצערי מרבית הסרטים "הרציניים" שהוליווד מספקת בעשורים האחרונים כבר כמעט ואיננה קיימת. אז כשאתם קונים כרטיס לסרט אם זה בגלל שחג וצריך לקחת את הילדים לאיזשהו סרט או בגלל שאתם רוצים לצאת לערב איכותי בקולנוע, בהחלט קחו בחשבון את "ממלכת טראביתיה" הקסום ואל תשכחו את הטישו בבית.

איך שיגעתי ת'שודדים Ya pas de reseau 2026

בית הבובות של גבי Gabby's Dollhouse: The Movie 2025

קנגורו Kangaroo 2025

חברים על מלא Hitpig 2025

מהיר ועכברי Grand Prix of Europe 2025

לילו & סטיץ' Lilo & Stitch 2025

חבורת המערב הפרוע Buffalo Kids 2025

מיינקראפט: הסרט A Minecraft Movie 2025

הקוסם מארץ עוץ The Wizard of the Emerlad City 2025

תולעת ספרים Bookworm 2025