ביקורת לסרט גלוריה
גלוריה, לכעורה התקציר לא נישמע מעניין במיוחד : אישה גרושה, נושקת לשנות ה- 60, אמא לבן ובת שממזמן כבר לא זקוקים לה, וסבתא לנכד אחד, גלמודה ומשועממת, יוצאת לחפש שוב אהבה בדיסקוטקים מיושנים בהם רוקדים בכבדות אנשים בני גילה, והיא מוצאת אותה לבסוף בגבר מבוגר ולא אטרקטיבי כלל ...אך הופתעתי לטובה ונהיניתי מכל רגע!
גלוריה, אותה מגלמת במצויינות, פאולינה גרסיה, אישה נאה, מלאת חיים, רגש, תשוקה, חוכמה, טוב לב, חוש הומור , דמות שמתאהבים בה מייד! אפילו את המשקפיים הגדולות והלא אופנתיות שלה, לא הייתי מחליפה, היא לא משעממת לרגע, ומוכיחה לנו שסקס, סמים ואלכוהול אפשר גם בגיל 60!
עיקר העלילה מסב סביב סיפור אהבתה בגבר הזה, שהוא מעין רכיכה, מוג לב, נשוי המעמיד פני גרוש בפניה (הוא אפילו משקר שגופו חטוב, כשהוא לובש חגורת בטן מצחיקה הדוחסת את כרסו במכנסיו). וגלוריה, בחן הרב שלה, מיטלטלת ריגשית מאושר לעצב, בהתמודדותה עם הרומן האסור הזה. ואני בכיתי וצחקתי איתה.
למדתי מהסרט שבשום גיל לא מאוחר מידי לרומנטיקה והרפתקאות, הכל תלוי בנו !
והסרט מסתיים, איך לא, בלהיט שתמיד כייף לשמוע 'גלוריה' של לורה בראניגן.
מומלץ לגילאים: 40 עד 70
24/08/2013 18:20:49 | נצפה בקולנוע