הדיקטטור | ביקורת סרט

מקומו של סאשה ברון כהן כאחד הקומיקאים הגדולים והורסטיליים של זמננו כבר הובטח מזמן; עלי ג'י, בוראט, ג'וליאן ב"מדגסקר" ועוד עשרות דמויות ותפקידי משנה שהפכו עד מהרה לקאלט והטמיעו מבטאים ממדינות מומצאות בחתך הדיבור שלנו. וכאן כנראה הוא גם מקום קבורתו של הכלב בממלכת "הדיקטטור" הנכשל לייצר דמות ראשית עקבית ומצחיקה דיה שכביכול "חושפת" אותנו לראשונה ליכולות המשחק של ברון כהן. הגאונות של ברון כהן מתבטאת ביכולתו לגרום לנו לשכוח את היהודי הבריטי מאחורי השפם הקזחי או הספנדקס האוסטרי ולאכזבתנו, הדמות המשוחקת והמתוסרטת לעייפה ב"דיקטטור" גורמת לנו להיזכר בו לעיתים תכופות.כאשר העריץ של וואדיה, המדינה האסלאמית המומצאת בצפון אפריקה, הגנרל אדמירל אלדין, נחטף ומוחלף על ידי כפיל לפני נאומו לאו"ם בניו יורק, הוא נאלץ להשתלב בחברה האמריקאית על מנת לסקל את מזימתם של המנסים להפילו ולהבטיח שמדינתו תישאר דיקטטורה. נשמע מבטיח ועדכני, לא? רלוונטיות הסיפור למציאות של ימינו היא כנראה הסיבה העיקרית לתסריט האפוי למחצה, קפיצות בעריכה ופוסט פרודקשן לא גמור המרגישים כתוצאה של צוות שמיהר לסיים עבודתו על מנת להבטיח שהסרט יעלה לאקרנים כל עוד האביב הערבי עדיין מתעורר בכותרות. מהפכות לא קורות בן לילה וכך גם סרטים טובים. ההקדשה לקים ג'ונג איל ומצעד הלמבורגיני של הגנרל אדמירל אלדין ברחובות ניו יורק כשהוא רכוב על גמל, הן רק שתי דוגמאות להומור המעולה והפרוע של ברון כהן המפציע מעת לעת במהלך הסרט. כן, יש קטעים מצחיקים בסרט, אפילו מאוד, אבל הם ספורדים, רגעיים ובודדים. אם נחבר את כולם, נוכל להרכיב מערכון בלתי נשכח ל"ארץ נהדרת".ברון כהן בוחר לסיים את הסרט בנאום חזק עם מסר לאומה בדומה לזה של צ'רלי צ'אפלין ב"דיקטטור הגדול". נאומו של הגנרל אדמירל אלדין על יתרונותיה של הדיקטטורה, תוקף למעשה את מצעד האיוולת האמריקאי שהחל רומס את דגלי הדמוקרטיה אחרי אירועי ה-11 בספטמבר. "תדמיינו שאמריקה הייתה דיקטטורה" הגנרל אדמירל אלדין מבקש ממתנגדיו ומתאר להם כמה נפלא יכול היה להיות אם יכלו לצאת למלחמה בלי הסברים ולכלוא קבוצה אתנית אחת בבתי הכלא בלי סיבה בזמן שהם מתעלמים מצרכיהם של הנזקקים ומקצצים לעשירים במסים. אמת כואבת במסווה של הומור מנוסח להפליא.גם אם תחליטו שלא להוציא את כספכם על כרטיס ל"דיקטטור", תשקלו לרכוש את פסקול הסרט. הפסקול שהולחן והופק על ידי ערן ברון כהן (לא, זו לא טעות ואימא שלהם יודעת) רווי מוסיקה ערבית מקורית וגרסאות מצחיקות בערבית לשירי ראפ מוכרים. הפסקול הוא אולי הבדיחה הכי מצחיקה בסרט. הדיקטטור (לחצו לפרטים נוספים אודות הסרט)