הקולנוע הצרפתי נחשב למבריק וחדשני לא פלא שסרטים רבים זכו לגרסאות מקומיות המבוססות על סרטים צרפתיים; אך הפעם, דווקא הצרפתים הם אלו שעושים גרסה משלהם לקומדיה הבריטית משנת 2018 "אהבה מריקוד ראשון". האם היא מוצלחת יותר? כנראה שלא. בסופו של דבר העלילה במקרה הזה מדברת על בגידה ועל קשר בין אחיות שלא התראו שנים ואין ספק שהומור ציני תואם יותר מאשר ההומור העצמי בניחוח בורגנדי של הגרסה החדשה. אבל למזלו של "לרקוד ולהתאהב" של הבמאית מישל לארוק, אם מתעלמים לחלוטין מהבעיות הרבות שבו, מקבלים אסקפיזם נפלא שיחמם את הלב.סנדרה היא בחורה אלגנטית שחיה חיים אותם היא מגדירה כ"מאושרים" עם בעל עשיר ועסק מצליח, ארון מלא בבגדי מעצבים וסעודות מפוארות. בדומה לגרסת המקור, גם כאן הסרט מספר על כך שלאחר 30 שנות נישואים היא מגלה שבעלה מנהל רומן עם אחת מחברותיה הטובות ביותר. סנדרה מחליטה לעזוב הכל ולשוב אל עיר הולדתה. בלית ברירה היא מוצאת את עצמה גרה שוב עם אחותה הרווקה והצינית, דני. הן מייצגות הפכים גמורים שיובילו לקונפליקטים משעשעים בהמשך, אבל גם לשיעורים חשובים שיילמדו אחת מהשנייה: על המשמעות האמיתית של אושר ועל היכולת להיפתח ולתת לאחרים לאהוב אותך.
פרסומת
מלבד המגורים המשותפים, מה שיאלץ אותן לשתף פעולה זוהי קבוצת הריקוד השכונתית שעומדת בפני סכנת סגירה. המאבק והחזרה לשורשים מפיחים חיים חדשים בסנדרה שמגלה שאף פעם לא מאוחר מדי להתאהב בעצמה, בחיים ובאחרים. הסיפור לקח השראה מאירוע שקרה בחיים האמיתיים - לארוק לוקחת חלק במפעל "רסטוס של הלב" שעוזר לממן ארוחות בשווי 20 מיליון אירו למיעוטי יכולת. בסרט התרומה באה לידי ביטוי בהופעות של קבוצת הריקודים לקהילה בבתי חולים ובתי אבות.מישל לארוק מדלגת בין שני כובעים - הבמאית והשחקנית הראשית ולא נראה שזה גורע מהסרט. למזלה של הכוכבת הצרפתייה אין צורך בבימוי פורץ דרך והיא כבר מתורגלת היטב בדמות הקומית הקבועה שלה. היא לא מפחדת לשנות את התסריט המקורי על מנת לפנות מקום לדברים שחשובים לה ולהפוך את הסיפור למעניין יותר. אז נכון, אי אפשר לומר שהשינויים הללו הופכים את הסיפור לפמיניסטי ופורץ דרך כפי שהיא ככל הנראה קיוותה, אבל אין ספק שבחירת הדמויות עושה עבודה טובה בלהתקרב לשם - היא מגבשת קבוצת אנשים בעלי רקע שונה לחלוטין שנלחמים למען מטרה חברתית נעלה.
בניגוד ללארוק שזורחת בתפקידה של אישה שמגלה את עצמה מחדש ושונאת גמדי גינה, שאר הקאסט מרגיש בדיוק כמו בסרט - קבוצה התנדבותית שהתחביב שלה הוא לשמח אנשים בעלת יכולות חובבניות מאוד. איזבל ננטי כאחות הצינית חמודה ומבדרת אך לא מממשת את מלוא הפוטנציאל הגלום בדמות הקומית הזו ואילו פטריק טימיסט, שנושא על גבו את התפקיד שאמור להיות הכי שובה לב, מסתפק באמפתיה בלבד.הסרט הצרפתי הפשוט מזכיר בנקודות רבות לאורך אורכו סרטים טלוויזיוניים של "הולמרק", סרטים קיטשיים וקלילים שבהם העלילה הדלה מתמקדת רק בדברים שנוחים לה לקידום הסיפור. זו עלילה קבועה שאפשר בקלות לנחש את ההמשך שלה, אבל עם זאת זה לא גורע מהאסקפיזם שהיא מנסה לספק. כל דמות מקבלת סיפור רקע קטן ככלי להסביר את האופי שלה. זה כלי הכרחי שלא מתעמקים בו מדי וחבל.יאמר לזכותו של הסרט, שהרעיון הוא מציג בו כולל מסר די חשוב לכולם ובייחוד בשביל הקהל אליו הוא פונה - אושר שקיים בדברים הפשוטים. לצערה של לארוק, רצון טוב לא תמיד מספיק בשביל לייצר סרט טוב. "לרקוד ולהתאהב" הוא לא סרט מסעיר במיוחד ונשאר במשבצת של סרט בנאלי שנבלע ברקע יחד עם שאר הסרטים מהסוג הזה שתוכלו למצוא בכל ערוץ סרטים טיפוסי.