שערורייה במעבדה: ביקורת סדרה דוקומנטרית

How to Fix a Drug Scandal Series Review

לירון אברהם על "שערורייה במעבדה: ביקורת סדרה דוקומנטרית":
"מערכת אכיפת החוק האמריקאית במערומיה"

שתף/י

משחק אנני דוקאן סוניה פאראק

תיעודי

ביקורת סדרה לשערורייה במעבדה: ביקורת סדרה דוקומנטרית מאת לירון אברהם | מבקרת קולנוע

ציון המבקר

"מהודק ומטלטל"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

יש מין רגע קסום כזה, שלא מתרחש הרבה, שבו סדרה או סרט תופסים אותך חזק חזק בלב ולא מוכנים לשחרר, גם כמה ימים אחרי שסיימת לצפות, כשהראש ממשיך לחשוב 'איך זה ייתכן?' או 'איך זה יכול להיות?'. כזו היא "שערורייה במעבדה" ("How to fix a drug scandal"). מדובר בסדרה נוספת מיוצרת הדוקו-פשע ארין לי-קאר, שסרטה "בלב הזהב" על פרשת התקיפות המיניות של המתעמלות האמריקאיות זכה בבחירת העורך במגזין "ניו יורק טיימס" וסייע לבחירתה ל-30 האנשים מתחת לגיל 30 המשפיעים במדיה של מגזין "פורבס". הסדרה הספיקה להגיע כבר אל המקום הרביעי ברשימת התכנים הנצפים ביותר של נטפליקס.

הסדרה מספרת על שתי כימאיות במעבדות סמים בשירות מדינת מסצ'וסטס - הראשונה במערב והשנייה במזרח – המתמכרות לחומרים שמגיעים אליהן לבדיקה ומתגלות בהפרש של חצי שנה כמי שהביאו לאחת השערוריות הפורנזיות הגדולות בהיסטוריה ולכתם שחור על מערכת האכיפה בארה"ב. אנני דוקאן וסוניה פאראק הצליחו להסתיר במשך שנים את רשלנותן בעוד פעולותיהן השפיעו על חייהם של עשרות אלפי נאשמים. אם לא די בכך, כשזו כבר התגלתה, הפרקליטות כיסתה את עקבותיהן ווידאה שלא ייחשפו עיוותי הצדק. בינתיים, נותרו אותם חפים מפשע שנפלו קורבן למערכת להירקב בכלא בעוד פושעים הסתובבו חופשי. מנגד, קומץ עורכי דין, ואחד בולט במיוחד, נלחמו שנים כנגד כל הסיכויים בניסיון לחשוף את ממדי הפרשייה. אלו המשיכו גם כשהדלתות נטרקו בפרצופם פעם אחר פעם ואף הואשמו באובססיביות והעלאת האשמות שווא. ארין לי-קאר טווה במומחיות רבה את הסיפור, נדבך אחר נדבך. כך, גם כשנראה שלא תוכל להפתיע יותר, עדויות חדשות מוצגות ומומחים נוספים מרואיינים, והצופה נותר במבט משתאה אל מול הסיפור המוצג לנגד עיניו.

שילוב קטעי המשחק בדמותה של סוניה פאראק ושיטת פעולתה, המעבר התדיר בין שני הסיפורים ונקודות הקישור ביניהם מצליחים לשמור את רמת המתח והעניין של הצופה גבוהה מאוד. תורמים לכך הפרטים שנחשפים זה אחר זה, מזעזעים בחומרתם. זאת ועוד, קטעי החדשות מאז, הסיפורים האישיים של אותם האנשים שנפגעו כתוצאה מהפרשיה ותמונותיהן של השתיים מחזיקים ומחזקים את העלילה. אותן עדויות ממקור ראשון הופכות את הסיפור כולו למהודק ומציאותי, אפילו עבור צופה שאינו מכיר את הנושא כלל. אני לא בטוחה שמא העיבוד המופתי של העלילה הוא הגורם העיקרי למידת ההלם. ייתכן שקנה המידה של הסקנדל הוא העניין עצמו. כך או כך, אני סמוכה שהצופים יישארו המומים גם רגעים רבים לאחר הסיום. נותר רק להאמין שדבר כזה לא יכול לקרות אצלנו.

לירון אברהם | מבקרת קולנוע

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י