מרלון ברנדו

נולד ב-1924 באומהה, נברסקה

אמו הייתה שחקנית פמיניסטית ואלכוהוליסטית וסייעה בהתנעת קריירת המשחק של הנרי פונדה

כינויו בילדות היה באד

מגיל צעיר היה ידוע ברנדו בכישורי החיקוי שלו, כאשר חיקה בטבעיות את הילדים סביבו

ברנדו למד באקדמיה צבאית וניסה להתגייס לצבא אך נדחה בשל פציעת פוטבול מילדות

ברנדו החליט לנסוע בעקבות אחיותיו, שהחלו קריירת משחק בניו יורק וללמוד בבית הספר האמריקאי לתיאטרון

מורתו הייתה המורה הנודעת למשחק, סטלה אדלר, שלימדה אותו את שיטת המשחק המבוססת על שיטת סטנילבסקי ומטרתה להביא משחק טבעי ויומיומי למסך, תוך הבאת התחושות והחוויות האישיות של השחקן לתוך הדמות

ברנדו ייבא שיטה זו להוליווד ובעקבותיו פרץ דור חדש של שחקנים בוגרי השיטה כמו פול ניומן, רוברט רדפורד וסטיב מקווין

ב-1951 גילם ברנדו את תפקידו המרכזי הראשון ואחד מתפקידיו החשובים בכל הזמנים, כשגילם את דמותו של סטנלי קובלסקי בסרט "חשמלית ושמה תשוקה"

על הופעה זו היה מועמד לאוסקר הראשון שלו לפרס השחקן הראשי הטוב ביותר, אך הפסיד את הפרס להמפרי בוגארט

שלוש שנים לאחר מכן זכה ברנדו בפרס האוסקר על תפקידו בסרט "חופי הכרך" של איליה קזאן

לאחר סרט זה ברנדו נכנס למשבר מקצועי קשה, שהחריף עקב גירושיו ומאבק המשמוקת שניהל

משבר זה נגמר ב-1970 לאחר שפרנסיס פורד קופולה ליהק אותו לתפקיד דון קורליאונה בסרט "הסנדק"

תפקיד זה זיכה אותו בפרס האוסקר השני שלו, אולם ברנדו סירב להגיע לטקס והעלה במקומו בת שבט אפאצ'י שנשאה נאום מחאה כנגד היחס האמריקאי לאינדיאנים

שנות ה-70 החזירו את ברנדו לקדמת הבמה כאחד הכוכבים הגדולים בהוליווד והוא כיכב בין היתר בסרטים "הטנגו האחרון בפריז", "אפוקליפסה עכשיו" ו"סופרמן"

לאחר תקופה זו ברנדו נכנס שוב למשבר בחייו האישיים לאחר שבנו הואשם ברצח, ביתו התאבדה והוא העלה עשרות קילוגרמים ומיעט לשחק

הסרט האחרון בו הופיע ברנדו היה "הפריצה" לצד רוברט דה נירו ואדוארד נורטון

ב-2004 בגיל 80 נפטר ברנדו מאי ספיקת לב

הוא נבחר למקום הרביעי ברשימת הכוכבים הגברים של כל הזמנים ע"י איגוד הסרטים האמריקאים וכאחד מעשרת האייקונים של המאה ה-20 של המגזין "וראייטי"

הוא הותיר אחריו 16 ילדים רשמיים ועל פי השמועות עוד 17 שלא הוכרו על ידו