אמילי ווטסון

אביה של ווטסון הוא ארכיטקט ואמה היא מורה לאנגלית

היא למדה בבית הספר למשחק "דרמה סטודיו לונדון" והיא בעלת תואר BA באנגלית ותואר MA של כבוד מטעם אוניברסיטת בריסטול

ווטסון החלה את קריירת המשחק שלה בתיאטרון. היא הופיעה גם בהפקות של "רויאל שייקספיר קומפני"

ב-1996 ווטסון הייתה שחקנית אלמונית כשבחר בה לארס פון טרייר לתפקיד הראשי בסרטו "לשבור את הגלים"

היא זכתה לפרסי חוג המבקרים של לוס אנג'לס, לונדון וניו יורק, וכן במועמדות לאוסקר כשחקנית הטובה ביותר על תפקידה

היא זכתה למועמדות נוספת לאוסקר כשגילמה את דמותה של הצ'לנית ז'קלין די פרה בדרמה "הילרי וג'קי"

בתחילת שנות ה-2000 שיחקה בסרטו של רוברט אלטמן, "גוספורד פארק". בשנה שאחר כך הופיעה בסרט "דרקון אדום" ובסרטו של פול תומאס אנדרסון "מוכה אהבה"

ב-2002 לקחה פסק זמן מעבודתה בקולנוע והופיעה בתאטרון בהפקות של סם מנדס

ב-2004 הייתה ווטסון מועמדת לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט "החיים על פי פיטר סלרס"

הבמאי ז'אן פייר ז'ונה כתב עבורה את התפקיד הראשי בסרט "אמלי", שנקרא במקור "אמילי". ווטסון דחתה את התפקיד כי התקשתה בדיבור בצרפתית ולא רצתה להיות רחוק מביתה

גם הבמאי שקאר קאפור בחר בווטסון לתפקיד המלכה אליזבת בסרטו "אליזבת", תפקיד שאותו גלמה לבסוף קייט בלנשט

בשנת 2018 שיחקה בסרט "על חוף צ'סיל" לפי ספרו של איאן מקיואן

ווטסון נשואה לג'ק ווטרס אותו פגשה ב-1995 ברויאל שייקספיר קומפני

בסתיו 2005 נולדה בתם המשותפת, ג'ולייט