פסטיבל קאן 2024: טקס הפתיחה והענקת פרס מפעל חיים למריל סטריפ

תחת עננה של פרשיית ״מי טו״ שבה מעורבים בכירי תעשיית הקולנוע הצרפתית, חלקם מציגים סרטים בפסטיבל, המאיימת לזעזע את תעשיית הקולנוע הצרפתית ותחת איומי עובדי הפסטיבל המתלוננים על שכר נמוך לשבות, נפתח אתמול (שלישי) פסטיבל הקולנוע הבינלאומי ה-77. טקס הפתיחה היה נוצץ ונטול כל רמז לסערות הפוליטיות שמתרחשות בעולם, כולל באזורנו.

נדמה שבפסטיבל הקולנוע בקאן למדו את הלקח מפסטיבלי הקולנוע של אמסטרדם ובמיוחד של ברלין ונעשה כל ניסיון לטאטא כל רמז למלחמה בעזה וגם באוקראינה. במפגש העיתונאים עם מנהל הפסטיבל טיירי פרמו הוא ציין כי ״השנה בואו ננסה להתמקד בסיבה שכולנו כאן - קולנוע. בואו ננסה להחזיר את הקולנוע למרכז ונשים את כל חילוקי הדעות בצד״.

במסיבת העיתונאים המסורתית של שופטי התחרות הראשית חזרה ובלטה המגמה של השופטים לא להיגרר ולו במעט לכל נושא פוליטי וכזה ששנוי במחלוקת. הבמאית גרטה גרוויג ("ברבי", "נשים קטנות"), נשיאת חבר השופטים, דיברה על העובדה שלהיות בתפקיד כזה בפסטיבל כה יוקרתי הוא דבר שמעבר לחלום עבורה. היא התייחסה לעולם שבו נושא ה"מי טו" הוא כבר עובדה מוגמרת ודיברה על העצמה נשית בכלל ובסרטים בפרט.

(חבר השופטים בפסטיבל קאן. צילום: רון פוגל)

הבמאית הלבנונית נאדין לבקי ("קרמל"), הידועה בהתבטאויותיה המיליטנטיות גם היא דיברה על כך שתחפש בעיקר בתחרות סרטים עם מסר הומני והוסיפה כי לבנון מולדתה נמצאת ב״מצב מסובך״, אבל לא הזכירה במילה את המלחמה בעזה. הכוכב הצרפתי עומאר סי ("מחוברים לחיים", "לופן"), שכבר התבטא בעבר בעד כל העמים המדוכאים, גם הוא שמר על ממלכתיות ודיבר בעיקר על קולנוע כדבר שמביא אושר לאנשים ברגעים קשים. השחקנית לילי גלדסטון, הזכורה מ״רוצחי פרח הירח״ של סקורסזה, התייחסה בעיקר לייצוג של בני מיעוטים על המסך וקראה ליתר ייצוג של כאלה (היא בעצמה בת לשבט אינדיאני). טקס הפתיחה שהחל בגשם סוחף התקיים בארגון מופתי. בניגוד לטקס של לפני שנתיים שבו נאם נשיא אוקראינה זלנסקי והיה חמור סבר להחריד, השנה נדמה שכל מה שמעניין את המארגנים הוא אך ורק עולם הקולנוע. במרכז הטקס עמד הענקת "דקל הזהב" של כבוד למריל סטריפ, מגדולות השחקניות בכל הזמנים. הכוכבת הצרפתייה ז'ולייט בינוש, נשיאת האקדמיה האירופאית לקולנוע, פרצה בבכי כשדיברה על תרומתה של סטריפ לתעשיית הקולנוע בכלל ולמעמד הנשים בפרט. בינוש הזכירה את הסדרה ״שואה״ כתפקיד הראשון שבו התבלטה סטריפ אי שם בסוף שנות השבעים. סטריפ עצמה הודתה לסוכן שלה ולמעצב השיער שלה שהולכים איתה כבר כחמישים שנה וציינה כי כשהגיעה לגיל 40 (כיום היא כמעט בת 75) חשבה שלא תמצא יותר תפקידים בהוליווד, אבל הזמנים השתנו והיא מקווה שיותר ויותר נשים יזכו לגלם דמויות מרתקות ובכל הגילאים על המסך.

(מריל סטריפ מקבלת פרס מפעל חיים. צילום: רון פוגל)

ביום הפתיחה של הפסטיבל אני חורג ממנהגי וצופה בסרט הפתיחה כבר על הבוקר. מי לעזאזל בוחר בקאן את סרטי הפתיחה? מילא שבעבר נבחרו כמה סרטי זומבים וסרט לא איראני של אסגאר פרהאדי שעדיף לא להרחיב עליו את הדיבור, אבל השנה נדמה שנשברו כל השיאים. סרט הפתיחה הוא ״המערכה השנייה״ של הבמאי הצרפתי קוונטין דופייה השטותניקי ("עור צבי", "Rubber"). בסרט קאסט מפואר שכולל בין היתר את ונסן לינדון, ליה סיידו הנהדרת ולואי גארל הסקסי. כולם מגלמים שחקנים שמשתתפים בסרט שמבוים על ידי בינה מלאכותית. הרעיון נחמד אבל אותי אישית פחות שיעשע וכלל המון בדיחות על תעשיית הקולנוע ועל הפקת סרטים.

במהלך היום הכריז שר התרבות והספורט מיקי זוהר על פתיחת הביתן הישראלי בפסטיבל קאן. הביתן שיוקם זו השנה השמינית יוקדש השנה לתושבי עוטף עזה, ולראשונה, יוצגו סרטים ישראלים של יוצרות ויוצרים ממכללת ספיר בשדרות, אשר יחשפו את המציאות הבלתי נתפסת של תושבי העוטף. בין היתר יוצגו ההשלכות של חשיפה ממושכת לאירועים טראומטיים על ילדי העוטף, ההשלכות שנלוות למגורים במקום שבו מתקיימת שגרת חירום ועוד. כל הסרטים צולמו לפני ה-7/10. לאחר הקרנת הסרטים, יתקיים שיח בהובלת הבמאית מיכל לביא, שסרטה מוצג בביתן, וגיסה עמרי מירן חטוף בעזה. עוד יתקיימו אירועים ומפגשים עם אנשי תעשיית הקולנוע, שמטרתם לקדם דיאלוג ושיתופי פעולה בינלאומיים.