Seret מהעבר: 10 שנים ללמעלה

ילד וילדה, קרל ואלי, נפגשים ומתחברים על רקע אהבתם המשותפת להרפתקאות. השניים גדלים, מתחתנים ומעבירים את חייהם יחד באושר עד למותה של האישה וכל זה רק בעשר הדקות הראשונות של הסרט. קרל האלמן שבור הלב הופך לאיש זקן ונרגן המקדיש את כולו לשימור זכרה של אשתו בביתם המשותף. אך כשהוא מבין שהבית עומד להילקח ממנו מחליט הקשיש לקשור אלפי בלונים לארובה ולהטיס את המבנה לוונצואלה כדי למלא הבטחה נושנה לגור במפלי גן עדן כמו גיבור ילדותו ההרפתקן צ'רלס מונץ.

במהלך הטיסה מתברר שמבלי להתכוון אסף נוסע נוסף, ילד בשם ראסל, שבלית ברירה תקוע איתו כל הדרך לדרום אמריקה. כך יוצא הצמד המשונה להרפתקה משונה עוד יותר עם בית המרחף באמצעות בלונים, ציפור ענקית עם התמכרות לשוקולד וכלב עם קולר מדבר ובדיחות סנאים. ועוד אומרים שלא נשארו רעיונות מקוריים בעולם.

הקונספט יוצא הדופן של "למעלה" קרם עור וגידים במוחם של הבמאים פיט דוקטר ובוב פטרסון מפיקסאר, בהתחלה רק כבית מעופף שניתן להיכנס לתוכו ופשוט לברוח מהכל. השניים רצו לכלול דמות של איש זקן בגלל האפשרויות הקומיות עם קשיש רגזן. זו לא בחירה מובנת מאליה לשים קשיש בן 80 בתפקיד הגיבור בסרט המיועד בין השאר לילדים, אבל ההנחה הייתה שהצעירים יתחברו לזקן כמו לסבא שלהם. העיצוב הקריקטוריסטי של הדמות עזר גם לעדן את הבחירה, על אף שהוא נוצר בהשראת אנשים אמיתיים ביניהם השחקן האגדי ספנסר טרייסי בסרט "נחשו מי בא לסעוד" משנת 1967. האמנים של פיקסאר אף למדו את מכניקת התנועה של אנשים זקנים, כך שלמרות שהוא מרובע ובגובה שלושה ראשים בלבד קרל זז בדומה לבן אדם אמיתי בגילו. את החבילה השלים אד אסנר שהעניק את קולו בהופעה זוכת שבחים.

[*]

כנגדו הוצב ההפך הגמור. ראסל הוא ילד תמים שנחוש בדעתו לעזור והוא לא מוכן לקבל לא כתשובה. בינו לבין קרל מתפתחת ידידות מפתיעה וכנה. הילד אף חולק עמו קשיים מחייו שלו, בעיקר עם הוריו שככל הנראה גרושים ועוזר לו לאט לאט להתקדם ולהתגבר על האובדן. השניים מאזנים זה את זה היטב ברגעים הדרמטיים וגם במצחיקים, כך שהרגזנות של האחד ופטפטת הבלתי פוסקת של האחר אף פעם לא הופכות למעיקות. ראסל הוא גם בין הדמויות האסייתיות המעטות המככבות בתפקיד ראשי בסרט מבית דיסני-פיקסאר והראשון אותו גם מדבב שחקן ממוצא אסיאתי, ג'ורדן נאגאי. הבחירה בשחקן והחוסר המובהק בסטריאוטיפים על אסיאתים התקבלו בברכה מכל עבר.

סיפור הרקע של קרל ואלי נוצר כדי לענות על השאלה הקריטית למה בכלל שהזקן יגור בבית מעופף? בגרסה מוקדמת של העלילה קרל הטיס את הבית כי הוא רצה להצטרף לאשתו בשמיים. המטרה פואטית, אבל נשמעת כמו משימת התאבדות ומן הסתם לא מתאימה לסרט לכל המשפחה. אז במקום היה עליו למלא הבטחת ילדות שלא הצליח להגשים עבור אהובתו ולנסות לכפר על כישלונו להעניק לה את חיי ההרפתקאות המרגשים שרצתה, או לפחות כך נדמה לו. הסברה הרווחת היא שאם כתוביות הסיום היו מתגלגלות אחרי עשר הדקות הראשונות אף אחד לא היה מתלונן. חייהם של קרל ואלי כזוג מוצגים באמצעות אנימציה ומוזיקה ללא דיאלוג וללא הסתרה של האתגרים והטרגדיות הניצבות בפניהם. למעשה 25 הדקות הראשונות הן דרמה נוגעת ללב ששיאה במחזה הסוראליסטי של בית המרחף לשמיים באמצעות זר ענק של בלונים צבעוניים.

כשקרל וראסל מגיעים לדרום אמריקה משנה הסרט את הטון והופך להרפתקה קומית, אמנם עם לא מעט רגעים דרמטיים, אבל קלילה בהרבה מהחלק הראשון. כשנשאל על הסיבה לשינוי ציטט דוקטר את וולט דיסני המנוח שאמר "על כל צחוק צריכה לבוא דמעה". על כל רגע בו קרל פונה אל אשתו המנוחה, יש חבורה של כלבים מדברים במטוסי קרב עם הגה בצורת עצם מצפצפת.

הכלבים הללו, כמו גם המטוסים וצפלין מפואר, שייכים לצ'רלס מונץ בגילומו של כריסטופר פלאמר, הרפתקן שטס למפלים אחרי שתגליתו האחרונה נחשדה כמזויפת ונשבע שלא לשוב בלי הוכחה אמיתית. בתחילה הוא מקבל בברכה את הצמד, אך כשנודע לו שהם פגשו בציפור הנדירה אותה חיפש במשך שנים (ראסל פשוט נתן לה שוקולד), הופך ההרפתקן הוותיק ממארח נדיב למטורף המנסה לחסל אותם ולקחת את החיה לעצמו.

בגרסה מוקדמת של הסיפור קווין הציפור הייתה אמורה להטיל ביצים שהן מעין מעיין נעורים, מה שמסביר מדוע מונץ נראה בגילו של קרל על אף שהוא מבוגר ממנו בהרבה. הרעיון נפל בסופו של דבר כיוון שסיבך מדי את הסיפור, אבל החור בעלילה נותר ללא הסבר ומשמש עד היום כתלונה הראשית של הצופים בסרט, אפילו שזו תלונה קטנה בלבד.

היצירה של דוקטר ופטרסון הכתה גלים עם יציאתה בשנת 2009 והפכה במהירות לחביבת הקהל והמבקרים ואפילו הייתה לסרט האנימציה הראשון אי פעם שפתח את פסטיבל קאן. גם הפרסים לא איחרו לבוא ו"למעלה" היה לסרט השני בלבד אי פעם שזכה במועמדות לאוסקר עבור הסרט הטוב ביותר (הראשון היה "היפה והחיה" 1991 של דיסני) וזכה בפרס עבור סרט האנימציה הטוב ביותר ופס הקול. בין שלל הפרסים היה גם Palm Dog, המקבילה הכלבית לפרס "דקל הזהב" המפורסם של פסטיבל קאן, בו זכה דאג הכלב המדבר.

במבט של 10 שנים לאחור היה ברור אז וגם היום שלא מדובר בסרט רגיל. הגיבור הראשי נעזר במקל הליכה, כלי הטיס שלו עשוי עץ ונגרר ע"י צינור השקיה והקרב הגדול שלו מול האיש הרע כולל יריקת שיניים תותבות. סטנדרטי זה לא, מצחיק ומרגש כן. ההומור מהנה, אבל הרגש הוא מה שגורם לאנשים להיקשר לדמויות ולסיפור. הם צוחקים מהבדיחות, אבל זוכרים כמה בכו כשאלי מתה או כשקרל הבין לבסוף שחייו הפשוטים עם אשתו היו הרפתקה נהדרת בפני עצמם. זהו בליל משונה שכנראה לעולם לא יחזור על עצמו והוא זה שהופך את "למעלה" מסרט מבדר לקטנים ולגדולים לקלאסיקת אנימציה מודרנית.

האם "למעלה" יזכה בסקר החודשי של האתר? מהו הסרט האהוב עליכם של אולפני פיקסאר?

מהו סרט פיקסאר האהוב עליכם? טרילוגיית צעצוע של סיפור סרטי משפחת סופר על רטטוי וול E למעלה מוצאים את נמו מפלצות בע"מ הקול בראש
שלח/י