לאן נעלם הדו מימד? מסע בעקבות סרטי האנימציה

לכבוד פסטיבל האנימציה "אנימיקס" שהתקיים בשבוע שעבר, שלחנו את כתבת Seret, הלמינה גרופר, מעריצה גדולה של סרטי אנימציה קלאסיים, לבדוק מה השתנה בקולנוע המצויר לאורך השנים, לאן נעלמו סרטי הדו מימד, איך הבכורה של דיסני בענף הידרדרה ומתי הפכה האנימציה מז'אנר לילדים בלבד לז'אנר מוערך ואיכותי.

אי שם בעומק ילדותי, כמו רבים אחרים, גיליתי את קסם האנימציה. באמצעותו יכולתי לחזות בעולמות חדשים ובמראות מופלאים מאין כמותם. התאהבתי. שנים לאחר מכן אני עדיין מכורה אך הזמן עושה את שלו והאנימציה מתפתחת ומשתנה. מה שהיה פעם ללהיט באמצעות קווים על נייר, נעשה כיום בעזרת נפחים תלת ממדיים על מסך המחשב ועל פניו נראה כי המגמה רק תמשיך. כך, את תואר סרט האנימציה המרוויח ביותר בכל הזמנים שהיה שייך ל"מלך האריות" קטף "לשבור את הקרח" מה שמותיר אותי, בתור מעריצה חרדתית, לתהות האם אחת מצורות הביטוי של המדיום האהוב עליי עומדת להעלם?

אנימציה או הנפשה על כל צורותיה זהה בבסיסה: הצגת רצף של תמונות סטטיות שביניהן שינוי מינימלי על מנת ליצור אשליה של תנועה או השתנות צורה. השיטות ליצירת רצף התמונות לעומת זאת, מגוונות ורבות החל מקווים דו ממדיים על נייר או במחשב דרך בובות, גזירי נייר, חפצים, ציור על סרט הצילום, מודלים ממוחשבים תלת ממדיים ועוד קצרה היריעה מלהכיל. כל עוד נשמר הבסיס ניתן להנפיש כל דבר, החל מקשקוש בקצה המחברת ועד לטוסטר במטבח. האפשרויות אינסופיות אך השיטה הפופולארית ביותר, לפחות עד השנים האחרונות, הייתה אנימציית דו-מימד.

חרף המגוון שניים מסרטי ההנפשה המרוויחים בכל הזמנים שהוזכרו בשורות אלו הם תוצר של חברת דיסני וזהו אינו צירוף מקרים. שמה של החברה, בעיקר בעולם המערבי, הפך לשם נרדף לאנימציה ולא בכדי. סרט ההנפשה באורך מלא הראשון "שלגייה ושבעת הגמדים" משנת 1937 היה פרי דמיונו של וולט דיסני והחברה שהקים המשיכה ליצור סרטים כמו "פינוקיו", "סינדרלה", "ספר הג'ונגל" ורבים אחרים.

[*]

אך אליה וקוץ בה. בעוד דיסני פיתחו את המדיום מצד אחד, הם עצרו את גדילתו מן הצד השני. תחת הנהגתם הפכה ההנפשה לז'אנר המקושר אוטומטית לילדים ולבידור לכל המשפחה וזו נותרה תפיסה הרווחת גם כיום בתרבות המערבית. יחד עם זאת יש לציין שתמיד הייתה קיימת גם אנימציה למבוגרים כמו סרטי בטי בופ ועבודותיו של ראלף בקשי בארה"ב. באירופה ניתן למנות סרטים כמו הגרסה הבריטית המצויירת ל"חוות החיות" של ג'ורג' אורוול משנת 1954 או "Fantastic Planet" ו-"Gandahar" הצרפתיים. בצידו המזרחי של כדור הארץ ישנה יפן, שעל אף גודלה הינה אחת מתרבויות האנימציה המשפיעות בעולם. זו קשורה באופן הדוק לעולם הקומיקס, שכן רבות מהסדרות וסרטי ההנפשה ביפן מקורותיהם במדיום שלו שורשים עמוקים בהיסטוריה ובאמנות של הארץ. כך למשל הדפסי "אוקיו-אה" מסורתיים הציגו שחקנים מפורסמים, נופים, נשים וגם סצנות ארוטיות. הקומיקס היפני ובהתאם גם האנימציה, כמו האומנות יכולים לעסוק במגוון רחב ביותר של נושאים ועל כן אינם מזוהים באופן מיידי עם ילדים או בידור לכל המשפחה.

אל המערב החלה האנימציה היפנית לזלוג עם סדרות כמו "אסטרו בוי" בשנות השישים וסרטי סטודיו ג'יבלי שהחלו בהפצה מחוץ ליפן בשנות השמונים. בולטים במיוחד הם "אקירה" בבימויו של קצושירו אוטומו ו"רוח בקליפה" של מארוסו אושי. שניהם אפוסים של מדע בדיוני רוויי אקשן שהיו ללהיטים פורצי תודעה והציגו לעולם את האנימציה היפנית במלוא תפארתה. על סרטו של אושי אף נאמר שהיה אחד ממקורות ההשראה ל"מטריקס" של האחים וואשובסקי. הקהל הרחב החל להבין אט אט את כוחה האמיתי של ההנפשה ואת יכולתה לספר סיפור טוב ליותר משכבת גיל אחת.

[*]

(בתמונה: אסטרו בוי)

במקביל עוברת מלכת חלומות הילדות וחלוצת האנימציה דיסני תהפוכות מרחיקות לכת. מאז מותו של מייסדה והגאון שעומד מאחוריה בשנת 1966 הייתה החברה בתהליך של הידרדרות מתמשכת עד להופעתה של עלמה אדמונית בעלת זנב דג. "בת הים הקטנה" משנת 1989 היה הסרט שהחל את הרנסנס של דיסני שהגיע לשיאו עם "מלך האריות". הסרט הבא ברפרטואר "פוקהונטס" משנת 1995 סימן התחלה של הידרדרות מחודשת בעניין של הקהל באנימציה הדו-ממדית של דיסני.

באותה השנה הופץ סרט יוצא דופן מבית היוצר של חברה בשם פיקסאר - "צעצוע של סיפור", שהיה עשוי כולו באנימציית מחשב תלת ממדית. מדובר בסרט אנימיציית תלת מימד באורך מלא הראשון, ה"שלגייה ושבעת הגמדים" של ההנפשה התלת ממדית. "צעצוע של סיפור", יותר מ"פוקהונטס", קיבל ביקורות אוהדות והפך לאהוב הקהל הן בשל הסיפור הכובש והן בשל החדשנות שבטכניקה.

אנימציית תלת מימד אומנם כבר אינה נחשבת לחידוש אך עדיין פופולארית ביותר. מרבית סרטי ההנפשה הנעשים כיום במערב ובמיוחד אלו המיועדים לילדים או לכל המשפחה, הינם בשלושה מימדים. סרטים אלה לאו דווקא טובים יותר אבל בהחלט משתלמים יותר.

פיקסאר וגם חברת דרימוורקס המתחרה המשיכו להניב סרטי הנפשה תלת ממדיים שהיו ללהיטים גדולים. בסופו של דבר החליטה גם ענקית האנימציה דיסני להיכנס לתחום ולא רק כמפיצה. כשמסתכלים על הרווחים המתמטיקה פשוטה: "צעצוע של סיפור" הרוויח כ-20 מיליון דולר יותר ברחבי העולם מאשר "פוקהונטס", "באג לייף" עקף את "מולאן" בשנת 1998 בכ-60 מיליון וכן הלאה. סרט האנימציה ה'מסורתי' האחרון של דיסני "הנסיכה והצפרדע" משנת 2009 כלל לא התקרב לתחום ה-300 מיליון. סרטי תלת מימד היו רווחיים יותר ועל כן השקעה הגיונית. הסרט הראשון של דיסני בתחום היה "צ'יקן ליטל" בשנת 2005, סרטים נוספים כוללים את "בולט", ",ראלף ההורס" ואף "פלונטר" ו"לשבור את הקרח", הלהיט של 2013 שהרוויח מעל ביליון דולר ברחבי העולם.

הטכניקה התלת ממדית מאפשרת ליצור דימויים קריקטוריסטים כמו גם ריאליסטיים. כך למשל סרטי הנפשה כמו "פיינל פנטסי" ו"בייוולף" מותירים את הצופה לתהות האם אינו מביט בשחקנים בשר ודם. יתרה מכך, סרטים עם שחקנים בשר ודם עושים שימוש באפקטים ממוחשבים. חלקם עושה זאת עד כדי תהייה מדוע אין המילה "אנימציה" מתווספת לרשימת הז'אנרים בתקציר.

יתרונה הגדול של האנימציה טמון ביכולתה ליצור עולם שלם בו האפשרויות רבות כדמיון היוצר. הנפשת תלת מימד יכולה לגרום גם לדימויים פנטסטיים להיראות מציאותיים. באופן זה קל יותר להישאב לתוכם לילדים ומבוגרים כאחד, הם נראים אמיתיים יותר.

בשנת 2003 צוטט ג'פרי קצנברג, אחד המייסדים ובכיר בחברת דרימוורקס כשהוא אומר "אני חושב שהרעיון של סיפור מסורתי מסופר באמצעות אנימציה מסורתית הוא כנראה נחלת העבר" האם צדק? מבחינתי התשובה היא לא, דו מימד לא מת. הוא פשוט יוצא מהקליפה ומתפתח. אנימציה באופן כללי מתפתחת וזוכה להכרה כמדיום לגיטימי לסיפור סיפורים, העברת ביקורת ובידור. סרטים כמו "ואלס עם באשיר", "פרסופוליס", "סיטה שרה בלוז" ו"שלישיית בלוויל" זוכים לכבוד והכרה הן מצד הקהל והן מצד הממסד.

יחד עם זאת חשוב לזכור - רק משום שיצירה היא מונפשת וניתן לשלוט בכל היבט בעולמה אין הדבר מבטיח איכות. אכן, תהליך האנימציה הוא ארוך ומייגע ודורש השקעה מרובה אך כמו כל מדיום ניתן להפיק תוצר טוב או גרוע, החשיבות היא באנשים שעומדים מאחוריו וכישרונם. כל עוד בני אדם ממשיכים להרים דף ועיפרון, לצייר ולהפיח חיים בנייר, דו מימד אינו הולך לשום מקום. נכון, כרגע הוליווד אינה רואה בו אפשרות רווחית וכתוצאה המדיום מנמנם ברשימת שוברי הקופות הקיציים אך עדיין שולט בטלוויזיה, בנוסטלגיה ובקצוות של מחברות ברחבי העולם.

השתתפתם כבר במבצע הכרטיסים לסרט "הנסיך הקטן"? לפרטים לחצו כאן

לאתר פסטיבל האנימציה:פסטיבל אנימיקס