חדשות קולנוע וסרטים

"עבדתי קשה כדי לא להיחשף": ראיון עם אביגיל הררי, כוכבת "אחד בלב"

עבדתי קשה כדי לא להיחשף: ראיון עם אביגיל הררי, כוכבת אחד בלב
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
לאחר פריצה בסדרת הנוער "האי", החליטה אביגיל הררי להוריד הילוך ופנתה ללמוד משחק ולשחק בתיאטרון הקאמרי. כעת היא פורצת למרכז הבמה עם תפקיד ראשי בסרטה החדש של טליה לביא - "אחד בלב". בראיון למיכל ליבר רונן היא מספרת על החשש מאור הזרקורים, החברות שנוצרה עם רן דנקר שמשחק לצידה, התקופה הקשה במהלך הצילומים שהחלו יום לאחר הפרידה מהאקס והכמיהה לאהבה וזוגיות
"אני חושבת שהסרט שחרר בי משהו וגרם לי להיות יותר מוכנה למוסד הנישואים שזה דבר נורא מבהיל עבורי, אבל זה גם מה שאני הכי כמהה אליו. אני רציתי שהכול יהיה מושלם. חשבתי שאני אמצא מישהו שיספק לי את כל מה שאני צריכה. וזה קצת קשה למצוא מישהו כזה", מספרת בגילוי לב השחקנית אביגיל הררי על תובנותיה מסרטה השני של הבמאית ותסריטאית, טליה לביא, "אחד בלב", בו היא מככבת בתפקיד הראשי.

הררי מוכרת מתפקידיה בתאטרון הקאמרי ("גדר חיה", "אותלו" ו"הנכד") ומתפקידיה הטלוויזיוניים בסדרות "האי", "מתים לרגע" ובסרטו של אבי נשר "סיפור אחר". במאית הסרט, טליה לביא אמרה לה שהיא "סוד שמור של התעשייה. בשל מנעד התפקידים השונים שגילמה לא ניתן היה לקשר שזו אותה שחקנית. אין ספק שהסרט יחולל שינוי ומסוד שמור, היא בדרך לכבוש את אור הזרקורים. הררי (32) נולדה בתל אביב, בת לאבא פסיכיאטר ואמא עובדת סוציאלית ואחות לאח תאום שהלך לתחום מדעי המוח ושתי אחיות תאומות שאחת מהן היא גם שחקנית.

מגיל צעיר מאוד ידעה שעתידה בתחום המשחק, אך עסקה במקביל בהתעמלות קרקע עד פרישתה ממנו בגיל 13. בגיל חמש צילמה סרטון הדרכה, בגיל 11 שיחקה בתאטרון הקאמרי ואת לימודיה סיימה בתיכון "תלמה ילין" במגמת תאטרון. הפריצה הגדולה לעולם המשחק הגיעה בגיל 17 כששיחקה בסדרה "האי" לצד יון תומרקין ועוז זהבי. בניגוד לשאר כוכבי הסדרה, הררי נטשה את התהילה וההערצה לה זכתה והתגייסה לצבא לשירות רגיל כמש"קית חינוך במג"ב. לאחר השחרור היא פצחה בלימודי משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין והתברגה בתאטרון בתפקידים מובילים וראשיים. "אני לא מתחרטת על שום צעד. כן הייתה לי האופציה להיכנס ולהיות ילדת פסטיגלים אבל לא רציתי את זה – רציתי תאטרון וזו הייתה תקופה שחונכתי על הערכים של התאטרון", מסבירה הררי בנחרצות.



ראיינתי את אביגיל לרגל עליית הסרט "אחד בלב", בו גילמה את התפקיד הראשי. לאחר שסרטה הראשון של לביא, "אפס ביחסי אנוש", שהיה הצלחה מסחררת, דן בעולם הצבא. הפעם מתמקדת הבמאית במוסד הנישואים. הסרט עוקב אחר הזוג הנשוי, נועם (רן דנקר) ואלינור (הררי) כשהם עומדים להתחיל את ירח הדבש. במקום זאת, הם עוברים מסע לילי משוגע ברחבי ירושלים שישנה את נקודת מבטם על מערכת היחסים ביניהם ועל החיים. "אני מאוד שמחה וגאה שזכיתי בתסריט ובמאית כל כך מבריקה שסמכה עליי. אני חושבת שיש בסרט משהו שמאוד מתכתב עם עולם התאטרון ואני מתכתבת עם עצמי. אלינור היא שחקנית תאטרון, נוירוטית שרוצה להתנהג כמו הדמויות בסרטים שהיא גדלה עליהם. היא מחפשת את המושלמות ובסוף היא מוצאת את עצמה מתרוצצת בעיר עם שמלת כלה שמייצגת את סוף החיפוש, אבל מוציאה אותה לתחילת החיפוש עם נעליים לוחצות ואיפור נמרח. היא מתקלפת מהמקום השלם והפנטזיונרי", היא מספרת. החיבור של הררי לדמותה של אלינור היה מיידי לאחר שקראה את התסריט. "לא ידעתי למה אני נכנסת כי טליה סופר מדויקת ואני כאוטית לחלוטין, אבל התחברתי ממקום רגשי. אלינור מחפשת את השלמות כמוני. היא מתערבבת בחיים ונוגעת בקצוות. אני אדם מאוד מתמסר – אני מלאה בדרמה, אוהבת שהכול צבוע בצבעים הכי עזים. ומצד שני אני מאוד נמנעת מזוגיות, מהתחייבות עד הסוף לאדם, מרגילות", היא מסבירה. לפי הררי דמותה של אלינור עוברת מסע שמטרתו "להשתחרר מהאקס, מהספקות, להשתחרר מהרצון להרגיש חיה כל הזמן, לדעת שיש חיים גם בגוונים האפורים ולהבין מי היא. הצורך הבלתי מודע שלה זה להשתחרר מהפנטזיה על החתן המושלם".



על הפרטנר שלה, רן דנקר יש לה רק מחמאות. "רן זאת שלמות. מעבר להיותו פרטנר חם וחתיך הוא חכם, אני מרגישה בטוחה איתו והוא הפך להיות החבר הכי טוב שלי", היא מספרת. מכיוון שבסרט הם מגלמים זוג נשוי, הם נשלחו על ידי הבמאית לבלות זמן יחד על מנת לפתח את האינטימיות. הבילוי הזוגי המשותף כלל סדנאות ואביגיל אף בילתה בביתו של דנקר ועם בן זוגו איתי, "שגם הפך לחבר מאוד קרוב שלי". חוויית הצילומים הייתה מאוד אינטנסיבית, אך מתוארת על ידה כחוויה כיפית. "הצילומים התרחשו בלילה בירושלים באמצע דצמבר בשמלת כלה קצרה עם נעלי עקב. הייתה לי ולרן יכולת להבין אחד את השני – מי צריך מה. כל פעם מישהו אחר לקח את ההובלה והיה בזה משהו מאוד זוגי במובן הטוב והבריא שגם מאוד חיבר אותנו. היה לנו ריב קטן בצילומים כמו של זוג נשוי, מן משא ומתן על איך אנחנו הולכים לעשות את הדבר הזה. בסופו של דבר זה הפך את זה למאוד אמיתי".

רמת הציפיות מסרטה השני של לביא לאחר הצלחתו הכבירה של סרטה הראשון והצלחת כוכבי הסרט גרמה לאביגיל לחששות מהסרט. "זה היה מבעית. במיוחד מכיוון שמתעסקים שם בהומור כל כך מדויק ולא ידעתי איך ניגשים לדבר הזה", היא נזכרת. אבל התסריט של לביא יחד עם העובדה שאביגיל רואה בה "גאון קולנועי" גרמו לה לרצות לצלוח את האתגר. דמותה של אלינור היא "לא סוכריה מתוקה" כמו שהגדירה אותה אביגיל, אבל היא מצליחה לגרום לקהל לחבב אותה. "אלינור היא דמות שמציגה מורכבות שלקהל קשה עדין לקבל, וטליה מצליחה להכניס את הפרגמטיות האנושית ולעשות אותה לגיטימית", היא מסבירה.
איך התמודדת עם כובד הנטל בתפקיד קולנועי ראשי ראשון שלך?

" אני ביישנית ולא כל כך אוהבת להיות באור הזרקורים. עבדתי קשה כדי לא להיחשף הרבה זמן. אני מפחדת מלאבד את עצמי ולהיות נחלת הכלל. בתחילת התהליך זה לא היה ברור. אני בדיוק יצאתי מקשר וביום הפרידה הגעתי לאודישן הראשון ונראיתי הפוכה לגמרי. נשאלה השאלה אם אני חזקה מספיק להחזיק את הדבר הזה. אבל לקחתי את זה מאוד ברצינות. נכנסתי למשטר להכין את עצמי מנטלית ופיזית: לקחתי פסיכולוגית ועבדתי על הגוף ועל הנפש. עשיתי המון שיחות עם רן וטליה. וכמובן שעברתי על התסריט שוב ושוב – פענחתי ופרקתי אותו. הייתי בתקופה מאוד קשה והייתי צריכה לשחק כשאני על גג העולם ובחתונה שלי. אז הייתי שומעת פודקאסטים חיוביים וזייפתי את זה טוב".



הרגשת שינוי בעבודה עם במאית לעומת סרטים עם במאים?

"לחלוטין. אני אוהבת את הפירוק של המושג הנשי שטליה עושה בחכמה מבלי לדחוף את זה ולהתכוון לזה. גם הצד הנשי חזק וגם הצד הגברי חזק – ניתן להזדהות עם החתן ועם הכלה ולשלב את הדברים, שהנשי הוא גם הגברי והפוך".

הררי מגדירה עצמה "לייט בלומר", טוענת כי הגבול שלה בבחירת תפקיד הוא "כשמציגים דמות נשית לא מורכבת כדי שתעבור לצופה חלק בגרון", אבל הפנטזיה על פריצה מעבר לים כבר רחוקה ממנה. "אני התפכחתי. כיום אני יותר בחיים עצמם, אז החלום הולך ומתרחק. אני מתבגרת - אין לי את האנרגיות ואת הכוח סיבולת של לבוא ולהתחיל מאפס", היא מסבירה. בקרוב יעלה פרויקט חדש בהשתתפותה בתאטרון הקאמרי וגם סרט חדש אליו הצטלמה בתקופת הקורונה. שנקרא "ירוקה" של הבמאי ניצן רוזנברג ובהשתתפות מיכאל מושונוב ויון תומרקין. "הופכים את הקונספט של אותלו לאישה שהופכת אכולת קנאה על בעלה וזה הולך ונהיה קיצוני, מותח ומאוד הארד-קור והוא סובב סביב הפסיכולוגיה של מה קורה כשהספק מתחיל לחלחל לגבי איפה הבעל נמצא", היא משתפת.

תקופת הקורונה גרמה לאביגיל לחישוב מסלול מחדש שגרם להתחלת לימודי פסיכולוגיה, ש"עניינה אותי מאז ומתמיד" וגם לריקון עצמי מתחושות אשמה וביקורתיות. "אני כל הזמן מוצאת בעצמי פגמים. גדלתי על מצוינות מסוימת, ביחוד במובן הספורטיבי, ובחיים הבוגרים כשמפסיקים לקבל אודישנים ולא מצליחים להחזיק יחסים עד הסוף, זה גורם לתחושת כישלון", היא מסבירה. למרות זאת היא עדין מאמינה באהבה ובמוסד הנישואים. בניגוד לתפיסתה הקודמת שאהבה צריכה להיות סוערת כמו על הבמה, היא מסבירה עם חיוך : "אהבה צריכה להיות קלה". (צילומים בכתבה: ירון שרף, באדיבות בתי קולנוע לב וספירו סרטים)
מיכל ליבר רונן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
The Raft1הרפסודהציון גולשים10 / 8.9ציון מבקרים5 / 3.5
Wrath of Man2שומר טינהציון גולשים10 / 8.0ציון מבקרים5 / 3.9
Black Widow3האלמנה השחורהציון גולשים10 / 7.6ציון מבקרים5 / 3.3
Wonder Woman 19844וונדר וומן 1984ציון גולשים10 / 6.9ציון מבקרים5 / 3.7
Saving Shuli5לשחרר את שוליציון גולשים10 / 6.9ציון מבקרים5 / 1.3
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט