אמהות מושלמות? לא בטוח

הסרט "אמהות מושלמות", שיצא לא מכבר אל מסכי הקולנוע, מבוסס על ספר שכתבה דוריס לסינג בשנות ה-80. העלילה מתרחשת באוסטרליה ומתארת מערכת יחסים מורכבת ויצרית במיוחד. הסרט עוסק במחיר הכניעה לתשוקה ובשאלה היכן עובר הגבול בין אהבה לגיטימית בין שני בני אדם לאהבה אסורה.

[*]

אהבה אסורה הוא נושא בו הקולנוע עסק רבות, אבל סרט כמו "אימהות מושלמות" בהוליווד היה קשה לראות באופק. נעמי ווטס ורובין רייט מגלמות את ליל ורוז בהתאמה, חברות ילדות המתאהבות אחת בבן של השנייה.

[*]

קשה למצוא רציונל לסוג כזה של קשר במציאות כמובן אך נושא האהבה האסורה טופל כבר בקולנוע מזוויות שונות: "מאהבה של ליידי צ'ארטלי" - סיפר על קונסטנס, אישה שבעלה (לורד קליפורד) חזר ממלחמת העולם משותק וכבול לכיסא גלגלים והיא מצאה מפלט לתשוקותיה אצל שומר היער מלורס. הספר עליו מבוסס הסרט יצא לראשונה ב-1928 וגרם לשערורייה בזמנו בשל תיאורי המין המפורטים בו ועצם העלילה שעסקה בניאוף. הוא פורסם לראשונה במלואו רק כ-30 שנה אחרי. ב - 1955 יצא ספר שערורייתי נוסף, "לוליטה" - שזכה כמובן למספר גרסאות קולנועיות, אחת מהן של אדריאן ליין - ועסק בתשוקותיו של הפרופסור המבורט המבורט כלפי צעירה בת עשרה אותה כינה "לוליטה".

כמו בשני הסיפורים הנ"ל, גם הדמויות ב"אמהות מושלמות" משלמות מחיר על בחירתן וגם כשחלקן מנסות לצאת מתוך ריבוע האהבה ולהשאיר את הרומן האסור מאחור, הן מגלות שהיצר והתשוקה מעל הכל והם אלו שבסופו של דבר צריכות להחליט על גורלן.

העלילה המוצגת לצופה אינה אחידה ברמתה. הסרט, מציג לאורכו מין אידיליה לא ברורה של קבלת המצב הקיים על כל המעורבים ואולי לפני שהצליחו להסבירו כמו שצריך.

אם לשפוט לפי הביצוע, ההסברים שניתנים בסרט מהירים מדי. ההסכמה וקבלת המצב כמו שהוא משאירה אצל הצופים מקום לספק. למרות שהסרט מתפרש על פני מספר שנים רב מילדות הבנים ועד בגרותם, ליל ורוז לא משתנות חיצונית במאומה: בלונדיניות, רזות וחטובות בביקיני קטנטן כמייצגות את הפנטזיה הגברית האולטימטיבית. נראה גם שהכותבים לא התאפקו מלכלול אלמנטים מיניים שונים ומגוונים – כשם שהם עונים על פנטזיות אישיות שלהם.

ככל, "אמהות מושלמות" מריחה לעתים כאופרת סבון עם מעט מידי רגעים אותנטיים והרבה מאוד רגעים שיכולים לקרות רק בסרטים. וזו לא תמיד מחמאה. אמנם הדמויות לא חוסכות בבכי, כאב והתייסרות עצמית, אך עדיין, ההתגברות (הקלה מידי יש לציין) על היצר וההסכמה שבשתיקה הם הדומיננטיים בסרט ומכתיבים את פעולות הדמויות. בכך בעצם, משאירים תהיה תמידית וחוסר נוחות אצלינו, הצופים.