Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: עושה היסטוריה - ראיון עם יוצר מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי

ראיון מיוחד לאתר "סרט" עם עם מרט פרחומובסקי, יוצר פרויקט הענק "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי", במסגרתו יכולים הגולשים לצפות בעשרות ראיונת עומק עם מיטב היוצרים של הקולנוע הישראלי בהם אסי דיין, מנחם גולן, זאב רווח, יוסף שילוח ועוד

בשנת 2004 היה מרט פרחומובסקי סטודנט צעיר לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, שביקש לראיין את במאי הקולנוע והסאטיריקן אפרים קישון. הוא כתב ללשכתו מכתב כדי לתאם פגישה, אך בטרם הספיק לקבל תשובה נפטר קישון. "הייתי בהלם. הבנתי שצריך לעשות מהלך כדי לתפוס את האנשים האלה כשהם עדיין עימנו כדי שהסיפורים מאחורי הקלעים של הסרטים והיוצרים השונים לא ייעלמו", מספר מרט.

פרחומובסקי, יחד עם חברתו לספסל הלימודים אביטל בקרמן, החליטו לקחת מצלמה ולתעד מפגשים עם יוצרי קולנוע ישראלי בהם מגוללים היוצרים בגוף ראשון את סיפורה של תעשיית הסרטים המקומית. הראיון הראשון היה עם אחד מחלוצי התעשייה הבמאי מנחם גולן ("קזבלן", "מבצע יונתן"). " מנחם היה מדהים. הוא ישב איתנו 14 שעות ונוצר קשר אישי איתו שאחריו הפכתי לעוזר במאי שלו ב'ימים של אהבה'. הוא חשוב לי במיוחד. הוא עשה דברים שלא ייאמנו בקולנוע הישראלי ואני לא חושב שבלעדיו היה קולנוע ישראלי כמו שהוא היום", מספר מרט.

אחרי הראיון עם גולן פנו בקרמן ופרחומובסקי בסיועו של המרצה לקולנוע שמוליק דובדבני לקרנות שונות במטרה להרחיב את הפרויקט ולגייס תקציבים עבורו. הם קיבלו מענק ראשוני של 50,000 ש"ח והחלו לצלם ראיונות עם במאים, שחקנים, מפיקים, תסריטאים, צלמים ואנשי מקצוע נוספים בקולנוע הישראלי מימי תחילתו בשנות ה-50 בסרט "גבעה 24 אינה עונה" ועד לסוף שנות ה-70. בתום עשר שנות עבודה קיים הצוות חמישים ראיונות עומק באורך של מעל 200 שעות מוקלטות עם היוצרים השונים. בחודש שעבר עלו העדויות לרשת במסגרת פרויקט אינטראקטיבי ראשון בסוגו במסגרת אתר אינטרנט בשם "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי".

[*]

(בתמונה: מרט פרחומובסקי)

מה הניע אותך ליצור את מאגר העדויות?

"עוד לפני שהתחלתי ללמוד קולנוע היה לי עניין בקונטקסט שלו. היה חשוב לי העניין של מה זה קולנוע ישראלי? מה המרכיבים והשורשים שלו? מאיפה הוא מגיע?. באותה תקופה (שנת 2004 א.ש) התחילה התעוררות מחדש של הקולנוע הישראלי. זה הרגיש כאילו זה נוצר במקום ריק, כאילו משום צצו כל הקולנוענים הצעירים האלה ובראו יש מאין. היה לי ברור שזה לא כך. התרבות לא מתחילה מאפס והקונטקסט הוא חשוב, אם אתה מבין זאת אז הדברים שאתה עושה מקבלים עומק מיוחד ויש להם בסיס יותר איתן ויציב. רציתי שההצלחה הזו לא תהיה במקום ריק ושאנחנו נבין מאיפה היא באה".

חשבת שזה יגיע לכדי פרויקט בסדר גודל כזה?

"בהתחלה לא חשבתי על מעבר ללראיין את מנחם גולן. אחרי המפגשים איתו התחלתי לחשוב זה מעניין ועובד, למה לא להרחיב את זה? התחלנו לחשוב בגדול ופנינו לגופי ציבור כדי לגייס תקציב. המטרה הייתה לא לספר רק נרטיב אחד כמו שעושים ביצירת סרט, ספר או סדרה, אלא לעשות פרויקט שיכיל את הכל ויכלול נרטיבים שונים. בתוך הפרויקט הזה המשתמש יוכל לסלול את הדרך שלו ולגלות את הסיפורים שמרכיבים את הקולנוע הישראלי בעצמו. לאורך הזמן הפרויקט נהיה גדול ולאנשים היה חשוב להיות חלק ממנו".

איך החלטתם על בחירת המרואיינים?

"המחשבה הייתה על פאזל. בכל סרט אנחנו מחפשים איזה אנשים מרכזיים יש שקשורים גם לסרטים האחרים כדי לראיין אותם על מכלול הסרטים שלהם. המטרה הייתה קודם כל לבחור את המרואיינים הגדולים ביותר והוותיקים ביותר ולחפש אנשים מרכזיים, לאו דווקא בהערכה הביקורתית שלהם, אלא במידה בה הם השפיעו. המשקל של לראיין את בועז דוידזון או ג'אד נאמן הוא שווה ערך מבחינתי".

[*]

איזה מרואיינים הצטערת שלא נכללו במאגר?

"הצלם דוד גורפינקל לדוגמא הוא סרבן ראיונות ידוע ואנחנו מחזרים אחריו הרבה זמן וזה ממש כואב שהוא עדיין לא שם כי זו חתיכה של פאזל שחסרה בהמון סרטים שהוא צילם. קישון הוא כמובן הפספוס שלי שהניע את המהלך הזה. גם את גילה אלמגור עדיין לא הצלחנו לראיין וכמובן שהייתי שמח לראיין את אורי זוהר, שלא מוכן להתראיין בנושא הקולנוע".

הגלישה באתר "מאגר העדויות" היא אינטראקטיבית ומאפשרת לגולשים לגלוש בין אישים, סרטים ונושאים שונים ולצפות בחלקי ראיונות על סרטים ספציפיים או בראיונות באורך המלא. הצופים יכולים לבחור באחד מעשרות סרטי המפתח הישראליים ולהקשיב לאנשי המקצוע השונים שעבדו על הסרט מדברים על עבודתם. בין הסרטים שמוצגים באתר נמצאים "גבעת חלפון אינה עונה", "סאלח שבתי", "הבית ברחוב שלוש", "קזבלן", "צ'רלי וחצי", "החיים ע"פ אגפא" ועוד. בנוסף יכולים הגולשים לבחור באחד מנושאי המפתח בתולדות הקולנוע הישראלי, ולשמוע את אנשי המקצוע השונים מדברים עליו. "זה פרויקט שמספר סיפור רב קולי באופן שמנצל את הטכנולוגיות החדשות, אתה בתור משתמש יכול לבנות את הסיפור הזה וללכת בדרכים שונות", מסביר פרחומובסקי.

למה החלטתם לעצור את הפרויקט עם הסרטים שנעשו בסוף שנות ה-70?

"היה חשוב קודם כל לגולל את ההיסטוריה של הקולנוע הישראלי ואת המקורות שלו, למצות כמה שיותר ולא לעזוב את השנים האלו עד שאנחנו לא מראיינים את האנשים המרכזיים. גם העובדה שאנשים מהתקופה הזו הם מבוגרים יותר שיחקה תפקיד. יחד עם זאת ברגע שהיה יוצר שעבד אחרי סוף שנות ה-70 לא עצרנו שם. כך הגענו ל"חיים על פי אגפא" של אסי דיין מ-92. בסבב הבא נגלוש כבר לשנות ה-80 עם יוצרים ושחקנים כמו אורי ברבש, דניאל וקסמן ומוחמד בכרי".

[*]

איזו עדות הפתיעה אותך במיוחד?

"אחד הדברים המרגשים שעברתי בפרויקט היה הראיון עם בועז דוידזון בו הוא אמר שהוא חיפש את הקול שלו בקולנוע האמנותי ונכשל והרגיש שזה לא הוא ואז 'בצ'רלי וחצי' ובמיוחד ב'אסקימו לימון' הוא הצליח. הוא היה בטוח שהוא עושה את הסרט האישי הקטן שלו והיה בהלם מההצלחה. הוא כל כך לא האמין שיצליח שהפילם שהוא השתמש בו ל'אסקימו לימון' הוא של חומרי גלם מסרטים אחרים. אתה מבין שזה לא סתם קולנוע מסחרי שנועד לעשות כסף, הנשמה שלו שם.

עוד סיפור שאהבתי היה לגלות שיוצרים איכותיים של 'הרגישות החדשה' כג'אד נאמן וצפל ישורון, שהיו אופוזיציה לקולנוע המסחרי, אמרו שהם יצאו ליצור את הקולנוע האוונגרדי מתוך תחושה של אאוטסיידרים כי לא קיבלו אותם בממסד. צפל ונאמן כתבו תסריט לסרט בשם "ממזר" –סוג של סרט בורקס על מורה חיילת שמתאהבת בתלמיד מזרחי. אולפני הרצליה רצו לעשות את הסרט, אבל בעלי המניות התנגדו. הם מצאו את עצמם מוקצים והתחילו לעשות סרטים אוונגרדיים. צפל אמר 'אם זה לא היה קורה יכולתי להיות בועז דווידזון'. זה מאוד מעניין ונותן פרספקטיבה איך ההיסטוריה יכולה להשתנות בגלל החלטה קטנה".

במסגרת חגיגות השקת האתר, תוקרן במהלך הסתיו בסינמטקים ברחבי הארץ התכנית "האנשים שהמציאו את הקולנוע הישראלי" במסגרתה יוצגו מיטב הקלאסיקות הישראליות בליווי ראיונות עם יוצריהם מתוך "מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי". בין הסרטים שיוקרנו: "סאלח שבתי", "הם היו עשרה", "אני אוהב אותך רוזה", "השמלה", "קזבלן" ועוד. התכנית תוקרן בסינמטק תל אביב, סינמטק ירושלים, סינמטק חיפה, סינמטק הרצליה וסינמטק חולון.

רוצים לצפות בעדויות? היכנסו לאתר מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי