1. סם שנלקח באופן בלתי חוקי למטרות בילוי, במיוחד מריחואנה או הרואין
2. אדם טיפש
3. טוב מאוד
הסרט שזכה בפרס העריכה בפסטיבל סאנדנס האחרון, הוא בהחלט שילוב מנצח של שלוש הפרשנויות. זהו סרט טוב מאוד על אנשים שיש להם מזל גדול. על אף שהגיבורים שלנו הם תלמידי תיכון מצטיינים שחולמים לצאת משכונת העוני ולהגיע לאוניברסיטה רצינית, הם עושים כמה מעשים מאוד טיפשיים, וכמובן, כל הסרט מתרחש סביב דבר אחד: סמים.
את הסרט המגניב הזה ראיתי בזמן חופשה באמסטרדם. מדוע עיר שמפורסמת בתושביה הלבנים, הגבוהים והבלונדינים מציגה בבתי הקולנוע סרטים אפרו-אמריקאים? כנראה זה חלק מהמטען המאוד פלורליסטי של החברה המקומית. לעומת ישראל בה סרטים העוסקים בתרבות שחורה או אפרו-אמריקאית כמעט ולא מוקרנים בבתי הקולנוע, אלא אם הם מועמדים לאוסקר (רשימה מהשנים האחרונות: ""Top 5", "Dear White People", "מספרה", סרטי "מדיאה"). תמיד חשבתי שסרט טוב הוא פשוט סרט טוב ולא משנה הרקע התרבותי שממנו הוא מגיע. לדוגמה, Straight Outta Compton"" על הרכב ההיפ-הופ N.W.A עשה בסופשבוע האחרון מעל 60 מיליון דולר בקופות בארה"ב ו כ- 53% מהצופים בו היו לבנים.
[*]
"Dope" הוא שילוב מנצח של סרט נעורים מגניב, קומדיית סמים קלילה יחד עם פיתולים תסריטאיים ועריכה מתוחכמת המזכירים את טרנטינו הצעיר. יש לו קאסט צעיר מוצלח והכי חשוב - הסרט הזה עמוס בחן בלתי נדלה. הסרט מתייחס באהבה גדולה לתרבות ההיפ-הופ של ראשית שנות ה-90 והוא גם מזכיר סרטים שמאוד רצו להיות מגניבים מאותה תקופה כמו "Go" עם קייטי הולמס ושרה פולי. "Dope" עושה זאת עם הרבה יותר עושר תרבותי וקולנועי והתייחסות כנה כלפי המציאות העכשווית בארה"ב.
"Dope" מגיע אל הצופים עם ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת תחת ידיו האמונות של ריק פאמוייווה, שיצר כמה וכמה להיטים אפרו-אמריקאים מסחריים כגון "The Wood", "Brown Sugar" והקומדיה המשפחתית Our Family Wedding" " על חתונה מעורבת בין הסיפאנים לאפרו-אמריקאים. אלו סרטים ששמותיהם לא יגידו דבר לקהל הישראלי כי גם הם לא זכו כמובן להפצה מסחרית בארץ, אבל בארה"ב הם זכו להצלחה. סרטו האחרון הוא גם סרטו הטוב ביותר עד כה והוא גם הסרט עם כמות אנרגיה צעירה המזכירה סרט ראשון של במאי צעיר שלא מפחד לנסות ולהתנסות.
עלילת הסרט עוסקת במלקולם ושני חבריו - דיגי צעירה לסבית מגניבה המנגנת על תופים וג'יפ הגיק הגיטריסט. החברים סותרים לחלוטין כל סטריאוטיפ אפשרי שקיים על צעירים משכונת עוני. הם תלמידי תיכון מצטיינים שמתרחקים מצרות, יש להם להקה היפסטרית מגניבה, הם מעריצים מוסיקה שחורה מראשית שנות ה-90 ומתלבשים בהתאם. ניסיון להרשים את שכנתו הצעירה (זואי קרביץ) שמנסה להתגבר על העבר ולהתקבל לאוניברסיטה מקומית, יוביל את מלקולם למסיבת יום הולדת של גנגסטר מקומי. הטעות הטיפשית הזאת תעלה לחבורה ביוקר כאשר הם ימצאו את עצמם מסובכים מעל הראש.
השחקן שמיק מור המגלם את מלקולם עושה עבודה נפלאה אבל לדאבונו הוא נראה כמו ליהוק מושלם לסרט פעולה עם שרירי הבטן המוקפדים שלו ולא לתלמיד מצטיין שכל היום פותר נוסחאות מתמטיות, מתעסק בפיסיקה וקורא ספרים. ליהוקים הרבה יותר אמינים הם השחקנים הצעירים קירסי קלמונס המגלמת את דיגי המדליקה וטוני רבלורי המגלם את ג'יפ וזכור לטובה כעוזרו הנאמן של ג'וזף פיינס מהסרט "מלון גרנד בודפשט".
אין לי מושג אם למישהו מהמפיצים יש כוונה כלשהי להביא את הסרט הזה למסך הגדול בארץ, אבל אם אי פעם תתקלו בסרט באחד מערוצי הסרטים בטלוויזיה בהחלט מדובר בסרט שיעביר לכם בכיף 103 דקות וגם בסופו של דבר יפתיע וירגש.