סיכום 2017: הסרטים הטובים שלא הופצו

הסרט הטוב ביותר שלא הופץ: אוקג'ה

במקום הראשון עם 4 קולות של מבקרים שונים נמצא סרטו של הבמאי הקוריאני בונג ג'ון-הו ("רכבת הקרח", "המארח") בכיכובם של טילדה סווינטון, ג'יק ג'ילנהול, פול דאנו, לילי קולינס והילדה הקוריאנית אן סיו-הייון. "אוקג'ה" הוא אחד האירועים הקולנועיים הבולטים של השנה מכמה ומכמה סיבות. הראשונה היא שלא כל יום אחד הבמאים המסקרנים בעולם יוצר סרט הרפתקאות פנטסטי בעלות של 50 מיליון דולר עם כוכבי קולנוע הוליוודיים מובילים ומתקבל לתחרות הרשמית של פסטיבל קאן.

הסיבה השנייה היא שהסרט נוצר עבור פלטפורמת הסטרימינג הבינלאומית נטלפיקס. כבר נוצרו סרטים באורך מלא שהיו מיועדים אך ורק לנטפליקס, אבל זו הפעם הראשונה שסרט כל כך גדול ויוקרתי נוצר אך ורק עבורם (ובפעם השנייה עם הסרט "בהיר" זה כבר עבד הרבה פחות טוב). "אוקג'ה" היה סרט הרפתקאות סוחף, משל טבעוני יוצא דופן ואחד הסרטים שייזכרו יותר מכל בשנה החולפת – למרות, ואולי אפילו בגלל, שלא זכה להפצה בבתי קולנוע ברחבי העולם.

בחירות נוספות של מבקרי וכתבי האתר:

יאיר הוכנר: משימה בלתי אפשרית מאחר והיו יותר סרטים טובים שלא הופצו מאשר סרטים שהופצו בבתי הקולנוע בארץ. לפניכם כמה מהשמות שאם הם היו מופצים בארץ העשירייה של סרטי השנה שבחרתי הייתה נראית אחרת לגמרי : "ארץ אלוהים", "לאקי", "פרויקט פלורידה", "גוד טיים", "הפצע", "גירל טריפ" ועוד ועוד ואלו רק הסרטים שראיתי. יש הרבה יותר שעוד לא ראיתי ומגיעים באיחור ארצה לקראת האוסקרים ובטח יהיו ברשימה שנה הבאה. כל כך הרבה סרטים מעולים יגיעו באיחור ארצה או לא יגיעו בכלל מה שמעלה את השאלה מדוע המפיצים בוחרים להוציא כל כך הרבה זבל במקום סרטים שבאמת ראויים לראות אור מסך. אין ספק ששנת 2017 בבתי הקולנוע בישראל הייתה הגרועה ביותר ב-15 השנים שאני כותב ביקורות קולנוע.

אלעד שלו: "סיפור רפאים" - קייסי אפלק ורוני מארה מגלמים בני זוג שחיים להם בבקתה, עד שתאונה פתאומית מתרחשת ודמותו של אפלק נהרגת בסמוך לביתה. רוח הרפאים שלו קמה לתחייה, עם הסדין קומפלט, וחוזרת לבית בו נמצאת אלמנתו, ככל הנראה במטרה לנסות ולסגור מעגל. יצירה פילוסופית ומאתגרת השואלת שאלות על הזמן החולף, האינסוף, העבר שלנו והשפעתו על העתיד, הסודות הקבורים במקום המגורים שלנו (בדומה לסרט "אמא") ומעגליות החיים שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם כולל מונולוג בלתי נשכח במחצית הסרט העוסק בתמצית של נושאים אלו. בחלק זה "סיפור רפאים" הופך למשל על זמני המתבונן בחיים ושואל שאלות שאנו כקהל נותרים עימן לאחר הסרט ובכך הוא מהסרטים הבודדים שמביאים את הצופה להביט על חייו והעולם שסביבו בצורה שלא ראה קודם.

ערן איצקוביץ: "מודי" – סרט ביוגרפי לא טיפוסי על דמויות לא טיפוסיות שזכו לתהילה לא צפויה. זהו סרט קטן-קטן עם המון לב, בעיקר הודות להופעה של סאלי הוקינס כציירת מוד לואיס, שציוריה המיוחדים הצליחו לגרום אפילו לבעלה בעל הלב הקשה להתרכך.

דין קליין: "טווין פיקס: החזרה" - אמנם מדובר בסדרת טלוויזיה, אולם העונה השלישית לאחר שני עשורים של "טווין פיקס" מופיעה גם בסיכומי שנה של "מחברות הקולנוע" והאתר הבריטי "Sight & Sound". היצירה המסחררת של דייוויד לינץ' ומארק פרוסט מקבלת מקום של כבוד בפסגה - מה שמראה שהשאלה "מה זה טלוויזיה ומה זה קולנוע?" כבר פחות רלוונטית.

אמיר בוגן: "דטרויט" - לא הוקרן בארץ אבל מדובר בסרט אדיר, הראוי ביותר לאוסקר השנה ובשנים האחרונות. מותחן סוציו-פוליטי שלא יוצא מהראש ומהלב הרבה אחרי סיומו. סרט מבוים היטב שמהווה קריאה לפעולה בלי קריאה לפעולה.

ליטן לשינר: "Ingrid Goes West" - אינגריד (אוברי פלאזה המצוינת) היא סטוקרית במדיה החברתית שנוטה להחשיב לייקים כסימן לחברות משמעותית. לאחר שהאובססיה הקודמת שלה הבהירה לה כי אין ביניהן קשר מחוץ לאינסטגרם, מוצאת מושא חדש להערצה, טיילור סלואן (אליזבת' אולסן). כוכבת אינסטגרם שנראה כאילו חייה מושלמים. אינגריד עוברת לאל איי במטרה להכניס את עצמה לתוך חייה של כוכבת הרשת, רק שאז הדברים משתבשים.

לא משנה כמה נתכחש או נברח מהרעיון, בכולנו יש מעט אינגריד ויש לנו גם טיילור, דמות מסוימת, שאנחנו רוצים להיות כמוה (במקרים קיצוניים יותר זה מגיע לאובססיה). הדמות הזו משפיעה לנו בלי שנשים לב על הלבוש, צורת הדיבור וחלק מהאופי שלנו. במקרה של אינגריד, האובססיה הלא בריאה בסופו של דבר מתפוצצת לה בפרצוף כשהיא מגלה שלא הכל נוצץ כמו שנראה דרך המדיה.

צוות הבוחרים:

צוות אתר סרט: אלעד שלו (עורך האתר), יאיר הוכנר (עורך מדור ביקורות), רון פוגל (מבקר ראשי), מור קומפני, הלמינה גרופר, ערן איצקוביץ, דין קליין, לירון אברהם, קרן קוצ'ר, נועה לוי, עומר חגי, ניצן המבורג, יוחאי גורלי, מתן יניב, ליטן לשינר, מעיין הררי

מבקרי קולנוע:: אבנר שביט (וואלה), יעל שוב (טיים אאוט), ארז דבורה (Ynet), אמיר בוגן ,(Ynet) אורון שמיר (עכבר העיר), אור סיגולי (סריטה), עופר ליברגל (סריטה), ישי קיצ'לס (ישראל היום), חנה בראון (ג'רוזלם פוסט), בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות), מרלין וניג (סלונה), מיכל קליינברג (נענע 10), אוהד לנדסמן, עידו רוזן

במאי קולנוע: בועז ארמוני ("מסווג חריג"), ענר פרמינגר ("החיים בינתיים"), ארז תדמור ("נמל בית"), אסף פולונסקי ("שבוע ויום")