חדשות קולנוע וסרטים

"דוקאביב" סקירות: "איש מודרני", "פרלמן" ו"פנס הקסם של באטו"

מאת:
דוקאביב סקירות: איש מודרני, פרלמן ופנס הקסם של באטו
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
פסטיבל דוקאביב לקולנוע דוקומנטרי מתקיים בימים אלו בסינמטק תל אביב וברחבי העיר. כתבי האתר סקרו את הסרטים "איש מודרני" על הכנר צ'רלי סיאם, "פרלמן" על הכנר יצחק פרלמן ו"פנס הקסם של באטו" על מופע של קולנוע נודד ברחבי הודו
"איש מודרני", "פרלמן"

מבקר: רפאל תמנה

במהלך הפסטיבל מוקרנים שלוש פעמים שני סרטים תיעודיים-ביוגרפיים על כנרים קלאסיים. האחד הוא מחווה – מתבקשת, מרגשת וראויה מאוד לרגל יום ההולדת ה-70 - ליצחק פרלמן, הכנר והמנצח הישראלי הגדול בזמננו, איש מגושם, שופע חן, נדיבות והומור. השני הוא סרט על דוגמן וכנר גדול פוטנציאלי, צ'רלי סיאם האנגלי, בן ה-32. שני הסרטים חשובים ומהנים מאוד, כל אחד בדרכו. הסרט על פרלמן ממלא את הלב בהשראה הנובעת מרוח האדם ובתקווה עבור העולם החופשי והנאור; בעוד שהסרט על סיאם – שהייתי מעניק לו חמישה כוכבים – הוא יצירת מופת תיעודית של ממש שעוסקת, בדרך חיננית, תוססת ומשעשעת מאוד, בגורל הטראגי של רבים מבני העולם המודרני.

"איש מודרני", שעוקב במשך תקופה מסוימת אחרי סיאם, מאורעות בחייו, הגיגיו, שיחותיו עם אנשים, הופעותיו וחיי היום יום שלו, הוא ממש 'מעבדה לחקר המוח', ולמרות פשטותו הקלילה לכאורה, אפשר לראות באמצעותו בצורה מזהירה את המבנים הנפשיים-קוגניטיביים של מי שסובל מחרדות, אובססיה, קומפולסיביות וניתוק רגשי. כל מי שמרגיש צורך במבט כן ואפקטיבי אל תוך עצמו ואל מקורם ואופיים של הייסורים ואי הנחת האנושיים בעידננו, הריכוז העצמי, ההתמכרויות הקטנות, הקושי בקשר אינטימי טוב עם העצמי ועם הזולת ובכושר לשלווה ולשמחה, ימצא אותו כאן.



האם סיאם, איש מוכשר, מלא רגש, יפה תואר בצורה יוצאת דופן, אמיד מאוד, מצליח - נמצא על הספקטרום האוטיסטי? או האם הוא חווה הצפה רגשית בעקבות מאורעות כואבים שקרו בילדותו, האופי הפתייני של גירויי העולם ורכבת הפחד החברתית המבקשת לדהור אל ההצלחה מתוך לחץ מוטרף? למרות כל מה שיש לו וכל מה שהעפיל אליו, סיאם תמיד רוצה עוד ועוד מכל דבר; הוא אינו יודע בדיוק מי הוא ומה הוא מרגיש, והוא לא מצליח לבנות קשרים ידידותיים מספקים או לקיים קשר עם אישה. הוא מתגנדר ללא הפוגה, לוקח עשרות תוספי תזונה כדי לשפר את עצמו למצב מושלם, מצטלם בלי סוף (עבור חברות האופנה העלית המפורסמות ביותר), בוחן את תמונותיו, מעלה אותן לאינסטגרם – או מעלה מידע על הקורות אותו, על הגיגיו, על כל מה שיכול לקדם את מעמדו בעולם – והוא מתועתע לגמרי על ידי שד ההצלחה.

בתוך זה אנחנו זוכים לראות אותו מדבר אלינו בפתיחות מוחלטת, בכנות ישרה וחמה, הגם שמבולבלת, על כל מה שהוא באמת חושב וכל מה שמניע אותו, מבלי להסתיר זאת. כנראה גם בגלל זה היה חשוב לו הפרויקט הזה, לא רק בזכות ההזדמנות לעוד חשיפה, אלא מתוך צורך בהבנה עצמית ובפתיחות אמיתית, שיאפשרו הצלה מהמקום בו הוא תקוע ויסייעו לו להצליח לאהוב את עצמו. ניכר שכל מה שהאיש הזה זקוק לו באמת, הם לא המעדנים ופסגות החיים של בירות אירופה הגדולות, ואולי אפילו לא ההתעלות המוזיקלית בקונצרט – הוא זקוק לתחושת קשר ולשייכות, שכל עיסוקיו הכפייתיים מנסים לקדם, אבל מכשילים. בנגינתו נוגע לעתים סיאם בנצח והוא יודע זאת. אבל בעוד שבקונצרט ובמוזיקה תובנותיו על אודות הלב והעולם הן מלאות, בחיי היום יום שלפני ולאחר הקונצרט הן מתמוססות.הסרט על פרלמן מתעד בצורה חיננית רגעים מצחיקים, שלווים, מרגשים ולעתים כואבים בחייו של האיש האוהב והבוטח הזה. זה לא סרט גדול, וניסיונותיו לדון לפעמים בדרמה של התנכרותו של עולם המוזיקה למוזיקאי גאוני בראשית דרכו בשל נכות פיזית (פרלמן מרותק לכיסא גלגלים מפני שרגליו נפגעו ממחלת הפוליו), הם מעט דלוחים. אבל זה סרט שמספק השראה להתגברות ולהתעלות גדולות מאוד, שממחיש – אם שכחנו קצת – מהי אנושיות עמוקה, מהי שפיות ומה זאת מוזיקה. תענוג.

הסרט "פרלמן" ישודר היום (23.5) בשעה 21:30 בסינמטק ת"א וביום שבת ה-26.5 ב-12:00 במוזיאון ת"א. הסרט "איש מודרני" יוקרן ב-26.5 בשעה 18:45 בסינמטק ת"א.



פנס הקסם של באטו

מבקר: נמרוד שובל

הבמאי הפולני אנדריי פידיק מתלווה אל חבורה משעשעת המפעילה קולנוע נודד. הם נוסעים במשאית ברחבי הודו לכפרים נידחים. בכל כפר אליו הם מגיעים מתקיים הריטואל: באטו, מנהל הקולנוע, צועד כנביא ומספר על הסרט הנהדר שהוא עומד להקרין בפני הקהילה. זאת בעוד עוזרו הנאמן ממה האוחז במיקרופון צועד לפניו בגאון, בן שמונים ונמוך קומה. הוא מבטיח להם צחוק, עצב, ריקוד נהדר וכל מה שהם יכולים לדמיין. באטו מציין שככל שהסרט ארוך יותר – מה טוב, הצופים צריכים ניתוק מחיי היומיום ויש לו את היכולת לספק להם חוויה קסומה שלא ישכחו.

ממה, דמות קומית להפליא, אוהב להשתכר מדי פעם ובאטו משתגע מחוסר המקצועיות שלו, אך כשבאטו נפצע אין לממה ברירה אלא לקחת את עצמו בידיים ולתפעל את האירוע החשוב מכולם שבאטו חלם עליו – הקרנה בפני צופים שמעולם לא ראו מצלמה או סרט. כאשר הקהילה הזו, שהייתה עד כה מנותקת מהציוויליזציה, צופה בקולנוע לראשונה תחת כיפת השמיים, תגובותיהם לכל רגע קולנועי הן אותנטיות ומרתקות.

הסרט, שנוצר בשנת 1998, מספק הצצה לקולנוע אחר. אורח החיים יוצא הדופן של החבורה והסרטים אותם היא מציגה מעוררים צחוק מעצם היותם כל כך שונים תרבותית מהמוכר לנו. איכות הצילום אינה משתווה לאיכות שאנו מכירים כיום בסרטים דוקומנטריים מובילים, אך ברגע שמצליחים להתגבר על כך – מגלים סרט קסום, מבדח ומרגש.

אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2020
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט