חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 35 שנה ל"בחזרה לעתיד"

מדור Seret מהעבר
Seret מהעבר: 35 שנה לבחזרה לעתיד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
אחד מהסרטים האהובים בכל הזמנים חוגג היום יום הולדת 35. אורטל אדיב לקחה את מכונית הדלוריאן וחזרה בזמן לקלאסיקה כדי לבדוק איך וכיצד היא עובדת כל כך טוב גם כיום, איך היא השפיעה על סרטים ותכניות (ריק ומורטי אנחנו מדברים עליכם) ומה קרה לשחקנים ולבמאי שלה לאחר מכן
לא באמת צריך להציג את "בחזרה לעתיד". הסרט שיצא בדיוק היום לפני 35 שנה, בוים על ידי רוברט זמקיס והופק ע"י סטיבן שפילברג (על פי תסריט שנכתב ע"י זמקיס יחד עם בוב גייל), היה לאחד הסרטים האולטימטיביים של שנות ה-80. יחד עם מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס), אמט בראון (כריסטופר לויד) וכמובן מכונת הזמן דלוריאן, נוצרה קומדיית מדע בדיוני על מסע בזמן שתיזכר לנצח, ועוד שני סרטי המשך מצליחים.

הצפייה ב"בחזרה לעתיד" 35 שנה אחרי היא עדיין כיפית, מרעננת, ומעל הכל גורמת לנו להרגיש מעולה בדיוק כמו בפעם הראשונה. אז מה גרם לסרט להיות ולהישאר כל כך טוב ומתוחכם? נתחיל מהעלילה שאי אפשר לשכוח אותה ולעולם לא יימאס לצפות בה. דוק בראון ממציא מכונת זמן ממכונית ספורט מדגם דלוריאן, ויחד עם הנער מרטי הם מתעדים את המסע בזמן. אך התכניות הסתבכו ומרטי הופך לנוסע הראשון בזמן, כאשר הוא חוזר 30 שנה אחורה לשנת 1955. מרטי נתקל בהוריו ומחבל בלא מודע בפגישה הראשונה שלהם, דבר שמונע מהם להתאהב ולהקים את משפחת מקפלי. יחד עם דוק בראון מהעבר, מרטי מנסה להציל את זוגיות הוריו ולהחזיר את עתיד משפחתו.

הסרט זכה להצלחה אדירה והפך לסרט הרווחי ביותר לשנת 1985, כאשר גרף באותה תקופה מעל ל-381 מיליון דולר. הסרט כולל שורה של סצנות אייקוניות מהרגע הראשון ועד האחרון, התסריט מדויק לחלוטין, ובו לכל שורת טקסט יש משמעות ואין סצנה שלא כוללת מידע ששווה לשים לב אליו או ששווה חזרה לאחור. לא נשכח כמובן את השירים כמו "The power of love" ו"Back In Time" של יואי לואיס והניוז, שנוצרו במיוחד לכבוד "בחזרה לעתיד".



בזכות הצלחת הסרט הראשון, זמקיס חבר לשפילברג והוציא את הסרט "מי הפליל את רוג'ר ראביט" (1988), שהיה לסרט פורץ דרך המשלב אנימציה עם שחקנים בשר ודם. זמקיס המשיך במפעלו ומצלם בצמוד את שני סרטי ההמשך ל"בחזרה לעתיד" והביא חזון טכנולוגי שלא נראה כמוהו קודם. "בחזרה לעתיד 2" (1989) שמתרחש ב-2015, מציג מבט חטוף לעתיד כשדוק בראון עוזר למרטי להציל את משפחתו מעתיד לא מזהיר במיוחד והעלילה מסתבכת כאשר נגנבת מכונת הזמן ומשנה את ההווה כפי שהיה. מרטי ודוק חייבים להחזיר את מה שהיה אך הדברים מסתבכים יותר ויותר.

חלק מהדברים שחזו בסרט אכן יצאו לפועל. אמנם לא התקדמנו רבות בכיוון ריחוף של מכוניות או המצאנו מעיל שמייבש את עצמו, אך יש המצאות רבות קרובות לא פחות: טכנולוגיית תשלומים באמצעות הניידים, טביעות אצבע, משחקי וידיאו ללא שימוש בידיים, הולוגרמות, שיחות וידיאו ועוד. ואז ב-"בחזרה לעתיד 3" (1990) אנו מקבלים את המערב הפרוע כשמרטי מגיע להציל את דוק מעבר רע ומר. גייל, זמקיס ושפילברג העניקו לנו סרטי מסע בזמן מופלאים וע"י זה הביאו לסרטים וסדרות רבים שעסקו בנושא זה, דבר שנמשך עד היום. מסע בזמן כמובן לא היה קונספט חדש בשנת 1985, אך הרעיון ל"בחזרה לעתיד" דווקא התקבל כאשר התסריטאי גייל קרא את יומנו של אביו כשהיה נער, וחלם על לפגוש אותו כשהוא צעיר באותה תקופה. למעריצים הדבר יישמע מוכר מסרט שיצא לאחר מכן "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" שבוים ע"י שפילברג וקיבל את ההשראה מ"בחזרה לעתיד". מחוות ל"חזרה לעתיד" עדיין צצות בכל מקום: להקת הנערים האנגלית "Mcfly", הרומן והסרט "שחקן מספר אחת" בו הגיבור נוסע במכונית דלוריאן וכמובן סדרת האנימציה האהובה ריק ומורטי על הסבא המדען ונכדו החנון בהרפתקאותיהם ברחבי הגלקסיה (בהשראה ברורה של דוק ומרטי).



שחקני "בחזרה לעתיד", פוקס ולויד זכו לשבחים ומחמאות רבות לאור הצלחת הסרטים. למרות אבחון מחלת הפרקינסון בשנת 1991 כשהיה בן 29, פוקס המשיך לשחק בסרטים מגוונים ואף מוצלחים, כמו "זאב צעיר", "לאור היום", "הפלישה ממאדים" ועוד. כמו כן דיבב את קולו של סטיוארט ליטל וגם שיחק בסדרת הטלוויזיה הקומית המצליחה "ספין סיטי", שעליה זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב. מאז פוקס מתמקד יותר בהפצת המודעות למחלת הפרקינסון ואף הקים עמותה למחלה שנקראת "The Michael J. Fox Foundation" שגייסה כמעט מיליארד דולר. בשנת 2010, פוקס חזר לטלוויזיה ושיחק בסדרות "האישה הטובה" ו"השורד המיועד". הוא אף חזר לקריירת הסרטים עם תפקיד קטן בסרט של נטפליקס "See you yesterday".

לויד, שחקן מבריק, תמיד עובר בין תיאטרון, טלוויזיה וסרטים. לאחר "בחזרה לעתיד" לויד שיחק במספר תפקידים מיוחדים ומשונים כמו "מי הפליל את רוג'ר ראביט", "דני שובבני", ואפילו גילח את ראשו לתפקידו ב"משפחת אדמס" ועוד. מאז, עיסוקו העיקרי היה קריינות לסרטים מצוירים וסרטי אנימציה ומדי פעם הוא עדין מופיע על הבמה. אין ספק שאת המבט הפראי ועיני הכלבלב שלו לא נשכח לעולם. לאחר סיום הטרילוגיה גם הבמאי רוברט זמקיס לא עצר והוציא סרטים נוספים שהצליחו לא פחות כמו "המוות נאה לה" (1992), וכמובן "פורסט גאמפ" בשנת 1994, שהעניק לו את אוסקר הבימוי, לצד להיטים נוספים כמו "להתחיל מחדש" עם טום הנקס ו"האמת שמתחת לפני השטח" וסרטי אנימציה בטכניקות חדשניות כמו "רכבת לקוטב" ו"בייולף".
אורטל אדיב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2020
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט