סקירות פסטיבל הקולנוע הגאה: "שתיים", "בחור פוגש בחור" ועוד
מאת: כתבי אתר Seret
18/11/2021 10:00:32
שלח לחברהוסף תגובה
הפסטיבל הבינ"ל ה-16 לקולנוע גאה מתקיים בימים אלו (11-20 בנובמבר) בסינמטק ת"א ובמרכז תרבות 'אניס' ביפו. לכבוד הפסטיבל, מבקרי האתר ממליצים על מבחר מסרטיו: סרט הפתיחה הישראלי "שתיים", סרט האימה "אנחנו חייבים לעשות משהו" והדרמה הקומית הרומנטית "בחור פוגש בחור"
שתיים
מבקרת: ליטן לשינר
סרט הפתיחה של הפסטיבל הגאה - שביימה, כתבה וערה אסתר אלקיים - הוא סיפור מרגש ומלא באמפתיה על בר ועומר, זוג נשים נשואות שמחליטות להביא ילד לעולם במסע שמתחיל באופטימיות, אבל רצוף באכזבות וכישלונות שמתחילים להשפיע גם על הקשר בין השתיים. הסרט מעלה לשיח נושא חשוב תוך שהוא מנרמל נושא חשוב אחר - הקושי בהבאת ילד לעולם בטיפולי פוריות ובייחוד כשמדובר בזוג חד מיני.
זה סרט שהוא מסע עבור הצופה, בין אם הוא עבר תהליך דומה ובין אם לא, כי כולנו יכולים למצוא אליו נקודות חיבור רגשיות כאלה או אחרות. הוא כתוב ומבויים נהדר והכימיה המעולה בין שתי השחקניות הראשיות (אגם שוסטר ומור פולנוהר) היא מה שהופכת אותו למרגש, מטלטל ונוגע ללב. ראיון עם השחקנית אגם שוסטר יעלה בהמשך באתר.
הקרנה נוספת: יום שבת 20.11 בשעה 13:30 בסינמטק ת"א.
אנחנו חייבים לעשות משהו
מבקר: אלעד שלו
סרטו של שון קינג או'גריידי הוא מסוג סרטי האימה שגורמים לצופה לנוע באי נוחות בכיסא לאורך כל הצפייה ולוקחים פניות לא צפויות אחת אחרי השנייה. הסרט מתרחש ברובו בחלל סגור אחד, חדר הרחצה של משפחה אמריקאית שמוצאת בו מקלט במהלך סופת טורנדו אימתנית. העניינים רק מידרדרים כשעץ חוסם את דלת היציאה ובני המשפחה נותרים כלואים בחדר ללא אוכל, כשאב המשפחה העצבני הולך ומשתגע ומתברר כי האיום שבחוץ לא מסתכם רק באיתני הטבע אלא בכוח שטני בהרבה.
לא הכל עובד בסרט, כמו סצנות הפלאשבק שמסבירות את ההתרחשויות העל טבעיות, ובחלקים רבים ממנו הוא פשוט מוגזם לשם ההגזמה וגורם לתחושת אי נעימות. אולם לחובבי סרטי אימה לא צפויים ועוכרי שלווה, "אנחנו חייבים לעשות משהו" הוא סרט ז'אנר עשוי במיומנות ועתיר הפתעות (כולל כלב מדבר בקולו של אוזי אוסבורן) שלא לוקח שבויים ומשאיר את הצופים עם תחושת צמרמורת.
הסרט הגרמני "בחור פוגש בחור" של הבמאי דניאל סאנצ'ס לופז הוא קומדיה רומנטית חמוצה-מתוקה שעוסקת בדייט יומי של שני גייז צעירים בברלין. אחד מהם מבריטניה 15 שעות לפני הטיסה חזרה הביתה והשני מברלין, מה שיוצר את הבעיה הצפויה: מה הזוג יעשה כשהם ייאלצו להיפרד בסוף היום?
אמנם הסרט הזה לא מחדש הרבה, ונעשו כבר רבים כמוהו ובכל זאת יש לסרט הזה אנרגיה צעירה וייחודית. אם גודאר היה מביים גרסה הומואית ברלינאית של "לפני זריחה" של לינקלייטר, זה היה הסרט הזה. סך הכל, מדובר בסרט כיפי ואנרגטי, שמצליח גם לרגש ולעורר מחשבה. קולנוע צעיר ברוחו אבל לא בוסרי. מומלץ.