Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אני אתה וכל השאר

הבמאית, תסריטאית והשחקנית הראשית – מירנדה ג'וליי היא אמנית וידאו-ארט. המייצגים שלה הוקרנו ברחבי העולם ובמוזיאונים הנחשבים גוגנהיים והוויטני. עכשיו היא לוקחת את האומנות הייחודית שלה אל המסך הגדול, ומשלבת אותה בתוך כרונולוגיה עלילתית קונבנציונאלית. התוצאה היא אחד הסרטים האנושיים והמרגשים ביותר על מצבים יומיומיים בחייהם של אנשים פשוטים שאם בוחנים אותם היטב מגלים שאף אחד מהם בעצם לא כל כך פשוט.

מירנדה ג'וליי לא מתרחקת מעולמה ומגלמת את כריסטין, אמנית מייצג רגישה השואפת להציג את עבודותיה במוזיאון המקומי. במקביל היא מנסה למשוך את תשומת לבו של ריצ'רד, מוכר אפרורי בחנות נעליים שזה עתה נפרד מאשתו וחולק איתה את גידול שני בניהם. גם הם מחפשים את דרכם בעולם. רובי, בן השבע מנהל רומן דרך האינטרנט ואילו פיטר, בן הארבע-עשרה מוטרד על ידי צמד בנות שהופכות אותו לשפן ניסיונות. כריסטין המתפרנסת מהסעת זקנים מפתחת קשרים חמים עם זוג קשישים החווים אהבה אחרונה. אם כל זה לא מספיק יש עוד מספר דמויות בודדות, רגילות ועם זאת כל כך ייחודיות המבטאות את התחושה המאחדת בין כולם - חיפוש אחרי אהבה.

יש כאלה שיטענו שבסך הכול מדובר בסיפור אהבה, אבל אני לא בטוח שכריסטין וריצ'ארד בכלל אוהבים אחד את השני. אני מוכן להמר שהם מאוד רוצים לאהוב אחד את השני, כי צמד הגיבורים הם בעצם אנשים מאוד בודדים. אם יש משהו שמקרב בין כל הדמויות בסרט זו הבדידות ולא אהבה - כמיהה להיות עם מישהו, שייך למישהו, לגעת במישהו. הדמויות מגשימות זאת בשלל דרכים: הומור, אומנות, ביטוי תחושות בפומבי עד כאב וכמובן מין. המפגש ביניהן נראה לנו לעיתים סוריאליסטי אבל כאשר מבודדים את מקבץ האירועים מגלים שמדובר בעצם ברגעים מאוד אמיתיים וכלל לא קיצוניים המתארים את ניסיונם הנואש של אנשים פשוטים לחלוטין לתקשר אחד עם השני.

הבמאית והתסריטאית המגיעה מתחום אומנות המיצג, מצליחה ליצוק לתוך העולם הפילמאי הנוסחתי של עלילת הסרט עושר ויזואלי ייחודי ומרגש. אם זה בעבודותיה של כריסטין ואם בהבחנות יומיומיות מפתיעות. זאת בעזרת תסריט צילומים שיצרה יחד עם צ'וי חאבז. ג'וליי מייצרת שילובים יוצאי דופן של תמונה ומציאות, התמקדות באביזרים ובדרך צילום ייחודית שבה היא בוחרת לצלם אותם.

"אני, אתה וכל השאר" מתאר את אותו עולם שהבמאי טוד סולנדז, ("ברוכים הבאים לבית הבובות", "אושר"), כל כך אוהב לעסוק בו - המעמד הבורגני של הפרברים. לעומת היוצר היהודי המרושע, מירנדה ג'וליי בוחנת את דמויותיה באהבה נטולת ציניות. היא הולכת שבי אחרי הגיבורים שלה ואחרי החיים הקטנים והיומיומיים שלהם ומתייחסת אליהם כאילו היו הדבר החשוב ביותר עלי אדמות. היא מציגה בחוכמה את הדילמות הכי מיושנות של המין האנושי באור קולנועי חדש ובהיר, ומצליחה להוציא מהקהל צחוק בריא לצד חום וחמלה.