Seret מהעבר: עשור ללוסי

הבמאי והתסריטאי הצרפתי, לוק בסון הביא לחיינו קלאסיקות גדולות כגון: "לאון", האלמנט החמישי" ו"רכבת תחתית". תסריטיו אינם זרים לדמויות נשיות מגוונות וייחודיות, בין אם מדובר באישיות אמיתית (ז'אן דארק, אונג סן סו צ'י), הרפתקניות אמיצות כמו לילו מ"האלמנט החמישי" ואדל מ"הרפתקאותיה המופלאות של אדל" או מתנקשות כמו קתליה מ"קולומביאנה" שהפיק וניקיטה. בין הדמויות הבלתי נשכחות הללו ניצבת "לוסי", סרט שאפילו עשור מאז יציאתו לאקרנים נותר כאנומליה ברפרטואר של הבמאי.

בסון ראה בעיניו את "לוסי" כמסע קולנועי המחולק לשלושה חלקים: הראשון לוקח את הדרמה האינטנסיבית מ"לאון", שבה דמויות מנווטות בנופים מוסריים/מורכבים; השני בהשראת הנרטיב המפותל של "התחלה", המתמקד ברבדי התודעה ובתפיסתם; והשלישי עוסק בחקר היקום העולה מ"2001: אודיסיאה בחלל". לתסריט לקח תשע שנים עד שהושלם.

הסרט מגולל את סיפורה של לוסי (סקרלט ג'והנסון), סטודנטית אמריקאית בת 24 המתגוררת בטאיפיי שבטאיוואן, ונאלצת להפוך למבריחת סמים. כאשר סם סינתטי דולף אל תוך גופה ומגדיל את אחוזי היכולת המוחית שהיא יכולה לנצל, היא צוברת יכולות על-אנושיות ואינטלקטואליות שגוברות במהירות. כשכוחותיה גדלים, היא יוצאת למסע כדי להבין את השינוי שמתחולל בתוכה בעזרת פרופסור בשם סמואל נורמן (מורגן פרימן), שיעזור לה להגיע לניצול של 100 אחוזים ממוחה לפני שתמות מהסם. "התעניינתי מאוד בכל המדע, כאשר למדתי שתא אחד יכול לשלוח 1,000 הודעות לתא לשנייה ויש לנו 100 מיליארד תאים בגופנו, בשבילי זה ענק", סיפר הבמאי בראיון.

מתחילת הסרט בסון משתמש בטכניקת עריכה לא שגרתית, תוך שימוש בקליפים הנועדו להעביר את התוכן העולה מבין השורות בתסריט. למשל, קליפ של צ'יטה שצד צבי, משמש כסאבטקסט להיתקלות של לוסי עם המאפיה הקוריאנית. בחירה זו הינה המקבילה לאדם אשר מעביר ערוץ באמצע הסרט. עם זאת, מסיבה לא ברורה, מחליט בסון בהמשך לוותר על הטכניקה.

ככל שהסרט מתקדם, הופעתה של ג'והנסון עוברת טרנספורמציה, מדמות דינמית ומעניינת לקרה ואטומה רגשית. השינוי נובע בשל השפעת הסם שאותו לקחה דמותה - קשה מאוד להתחבר ללוסי כאשר היא נהפכת לבלתי מנוצחת. ג'והנסון הסבירה זאת הכי טוב, בראיון שהעניקה, וציינה שהקטעים האוהבים עליה מהסרט היו בהתחלה, שם האנושיות של לוסי הוצגה לראווה. לזכות ג'והנסון, מעורבותה ומחויבותה לסרט הייתה גבוה, כמו בסצנת מרדף המכוניות בפריז, שם ביצעה חלק מהנהיגה בעצמה. בסון ידע שהפרמיס של הסרט אינו מציאותי.העובדה שהתסריט נכתב בהשראת מחקר נוירולוגי לגיטימי גרמה לכך שהוא הרגיש את החופש בלהתפרע עם העלילה ככל שרצה. שום סצנה לא ממחישה זאת יותר מאשר הקליימקס. בפילמוגרפיה של הבמאי מעולם לא הייתה סצנה כפרועה, מבדרת ומגוחכת להפליא כמו זו, שמזכירה הרבה את "2001: אודיסאה בחלל" אך עם פחות יומרות פילוסופיות.

הסרט עומד כעדות לשאיפתו של בסון לשלב בין ז'אנרים ולדחוף גבולות יצירתיים, כפי שעשה לאחרונה בסרטו הלא פחות מוזר "דוג מן". "לוסי" מציע לצופים חוויה אקסצנטרית, אבסורדית ולעיתים מהנה. על אף שנהיה להצלחה קופתית גדולה עם הכנסות עולמיות של 458 מיליון דולר (מול תקציב של 48 מיליון יורו, תקציב ענק להפקה צרפתית במקור), הסרט התקבל בביקורות מעורבות.

בצפייה חוזרת הוא נותר מגוחך ולא מפוענח עד הסוף, וניכר להבין מדוע לא הפך לסרט קאלט כמו יצירותיו המוקדמות של הבמאי. לפני שנתיים הוכרז על ידי EuropaCorp סדרת ספין-אוף עם חזרתו של מורגן פרימן כפרופסור נורמן. מאז אותה הכרזה לא פורסמו עדכונים נוספים, אולי עדות לכך שביקור נוסף בסרט המבולגן הזה לא נמצא בראש סדר העדיפויות של אף אחד.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן