הסרט החדש של דני בויל, הבמאי שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר עבור "נער החידות ממומביי", הביא לנו לא מעט סרטים חדשניים ושאפתניים: "28 יום אחרי" ו – "127 שעות"" ו"שמש" הלא שגרתיים הם רק חלק מהמנעד המעניין שלו – על "127 שעות" זכה ג'יימס פרנקו במועמדות הראשונה לפרס האוסקר. בויל עושה זאת שוב, הפעם עם מותחן פסיכולוגי שרק מייחל למרוט את שיערות ראשינו אחת אחרי השניה.
[*]
תזזתיות ותחושת קצב בלתי פוסקת, מאפיינים את סרטו החדש של בויל, שמנסה להתקרב לימי "טריינספוטינג" שהגדירו אותו לבמאי כה מיוחד. אפשר לומר שאדם במעמדו של בויל יכול להרשות לעצמו להשתעשע - הסרטים שהביא אל המסך הפכו אותו לא רק לבמאי אהוב על המבקרים והקהל כאחד, אלא גם זיכו אותו באוסקר על עבודת הבימוי, לא פחות.
[*]
בסרט החדש שלו, שמתחיל עם סיפור פשוט של גניבת יצירת אמנות, קו העלילה הולך ומסתבך כאשר הצופים נכנסים אל זיכרון ראשו של הגיבור ואל מעין... טראנס. השחקנים כמובן, מהשורה הראשונה של ההוליווד – כי מי לא רוצה לעבוד עם דני בויל – ג'יימס מקאבוי ("כפרה"), וינסנט קאסל ("ברבור שחור") ורוזריו דוסון ("עיר החטאים"), שמספקת בסרט הזה הופעה מפתיעה - כל אלו ממלאים את המסך בצבע משותף מעניין.