חדשות קולנוע וסרטים

סקירות פסטיבל ירושלים: "קג'יליונר", "עוזרת אישית", "הלילה הזה" ועוד

מאת:
סקירות פסטיבל ירושלים: קג'יליונר, עוזרת אישית, הלילה הזה ועוד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
כתבי ומבקרי אתר סרט מסקרים את סרטי פסטיבל הקולנוע בירושלים המתקיים בימים אלו במתכונת מקוונת: סרטה החדש של מירנדה ג'וליי "קג'יליונר", הסרט הישראלי "הלילה הזה", הדרמה בכיכובה של ג'וליה גארנר "עוזרת אישית", הסרט הדוקומנטרי "ויליאם פרידקין על מגרש השדים", דרמת האינדי "מותם של שני אהובים" ודרמת הספורט הצרפתית "סלאלום"
סלאלום

סרט הביכורים של של שרלן פאבייה הוא הכל חוץ מעוד סרט ספורט. ליז המתבגרת חיה בפנימייה למחליקי עילית. לבד בין ההרים המושלגים היא מנסה למצוא את מקומה ולהצליח בנבחרת הגלישה. ליז מנהלת יחסים מורכבים בלשון המעטה עם מדריך הסקי של הנבחרת ומגלה כמה עצב יש ברצונה לשבור את בדידותה בכל מחיר.

במבט נוקב ומטריד טווה הבמאית ביד אמן את העלילה וחושפת אט אט בפני הצופה את המחיר שמשלמת ליז על רצונה להיות אלופה וגם נאהבת. הסרט, שצולם באותו אתר סקי שבו צולם הסרט הנהדר "כוח עליון" של רובן אוסטלנד, כובש באנושיות שבו, אנושיות שנדמה וקופאת בשלג מטיל המורא שבו חיים ופועלים הגיבורים.

בתפקידים הראשיים נואה אביטה הנהדרת בתפקיד ליז המתבגרת שחיה בחוסר ודאות ובחרדה תמידית ולמולה ג'רמי רנייה המוכשר, הזכור לטוב מסרטי האחים דארדן, כמאמן הנבחרת. "סלאלום" הינו סרט מפעים שמסרב להניח לצופה ולו לרגע, סרט שגם אם הוא צפוי לעיתים, מעיד על התעוזה ועל הביטחון של הבמאית פאבייה כבר בסרטה הראשון. (מבקר: רון פוגל).



מותם של שני אהובים

הסרט העלילתי הראשון של הבמאי התיעודי רוברט מצ'ויאן מתמקד בדיוויד, תושב עיירה קטנה בארצות הברית, שמנסה להתמודד עם ההחלטה שהוא ואשתו קיבלו – שכל אחד ילך לדרכו מבחינה רומנטית. זוהי דרמת אינדי עשויה היטב, אך למרות הכוונות הטובות שבה ואפילו שהיא מבוצעת ביד מקצועית מאוד, היא אינה משאירה אחריה חותם רציני.

תצוגות המשחק טובות (בעיקר זו של קליין קרופורד, המגלם את דיוויד) והסרט כולל כמה סצנות חזקות במיוחד, אך "מותם של שני אהובים" נותן תחושה של היסחבות לא הכרחית. תחושה זו קורה לא מעט בשל התעכבות על סצנות מיותרות בדרך לאמירה כלשהי, כשזו אכן מגיעה היא לא מותירה אפקט מספק במיוחד.

עם זאת, ראוי לציין כי כן מדובר בסרט טוב בעל עבודות צילום וסאונד מרשימות שמצליח להיכנס לראשו של הגיבור שלו, אך אינו מצליח לגרום לצופה לתחושת סיפוק אותה הוא מקווה לקבל מצפייה בסרט שכזה. אם מצ'ויאן היה יותר מעז, ייתכן והסרט יכול היה להיות מוצלח בהרבה. (מבקר: ערן איצקוביץ)

קג'יליונר

הסופרת, שחקנית, אמנית חזותית, תסריטאית ובמאית מירנדה ג'וליי חוזרת עם סרטה השלישי "קג'יליונר" וממשיכה להוכיח את הצטיינותה בחזיתות השונות. ג'וליי, שזכתה לפריצה בעולם הקולנוע בשנת 2005 עם סרטה "אני, אתה וכל השאר", הינה יוצרת ותסריטאית בעלת קול מרענן שמציג דמויות אקסצנטריות מהשוליים באור אנושי והומוריסטי, שלעיתים גורם לצופה לנוע באי נוחות בשל אפקט הקרינג' שנוצר מהמבוכה מקטנוניותן ועליבותן ולעיתים גורם לו להזדהות ולהבין את מניעיהן.

"קג'יליונר" משחק עם ז'אנר סרטי הנוכלים כאשר הוא מציג משפחת נוכלים מהזן הנמוך ביותר שמתפרנסת מהונאות קטנות ומהחזרי מוצרים שגנבו מהדואר. זוג ההורים רוברט ותרזה (ריצ'רד ג'נקינס ודברה וינגר) אמנם מתחלקים בשלל שווה בשווה עם בתם אולד דוליו (אוו רייצ'ל ווד, "ווסטוורלד"), אך לא מעניקים לה כל חום ואהבה הורית בסיסית. קנאתה של הבת מתגברת כאשר אישה צעירה מצטרפת להונאות המשפחתיות ומקבלת מהוריה את החיבה שכה חסרה לה.

יותר מאשר שזהו סרט על נוכלות, זהו סרט על הצורך בקשר ובחיבור אנושי. ג'וליי מצליחה לשרטט ביד אמן את הדינמיקה המשפחתית הבעייתית בה הרצון להשיג כסף קל גובר על ערכים בסיסיים, במעין מיקרו-קוסמוס של אמריקה. היא משלבת רגעים פנטסטיים כקירות מהם יוצאות בועות קצף ורעידות אדמה מסתוריות כדי לרמז על הטלטלה שעתידה להתרגש על בני המשפחה ועל הניגוד בין היום יום האפרורי לרצון בחיים אחרים וטובים יותר. זהו סרט שנון, משעשע, עתיר המצאות ובסופו גם מרגש שלא כדאי לכם לפספס. (מבקר: אלעד שלו)



ויליאם פרידקין על מגרש השדים

סרטו התיעודי של אלכסנדר פיליפ מושיב על כורסת המרואיין למשך 103 דקות את ויליאם פרידקין, הבמאי הנפלא שמנתח את סרטו "מגרש השדים" משנת 1973, הנחשב לאחד מסרטי האימה הטובים בכל הזמנים. פרידקין מנתח בשכלתנות את הסרט ואת הליך הפקתו, תוך ציון מקורות ההשפעה שלו מן האומנות ומתרבויות שונות. הוא מספר על העבודה עם מקס פון סידוב המנוח, אלן בורסטין ועוד ולמרות שהסרט מעט ארוך לטעמי עדיין זוהי תעודה מרתקת על יוצר מרתק, שמודה שעד היום אינו מבין לחלוטין את סרטו וחלק ממה שקרה במהלך הפקת הסרט. אותי החזיר הסרט לחלוטין לחוויית הצפייה הראשונה ב"מגרש השדים", סרט מטריד ומעורר מחשבה שנשאר אייקון של אימה צרופה עד לימים אלו. (מבקר: רון פוגל)

עוזרת אישית

סיפור הרשעתו של הארווי ויינשטיין עולה באופן מידי במחשבה בצפייה בסרט "עוזרת אישית" שמושפע באופן ישיר מהפרשה, אך מנסה לתאר סיפור רחב וגדול יותר דרך סיפורה של יום אחד בחייה של ג'יין, מזכירה במשרד הפקות קולנועיות בניו יורק (ג'וליה גארנר, "אוזרק"). הבמאית קיטי גרין לא מספקת לנו רקע לסיפור, ומציגה את המתרחש דרך עיניה של ג'יין שמתוודעת לנשים היפהפיות שמגיעות לעבוד במשרד ללא רזומה מתאים, לפגישות המסתוריות שמקיים הבוס בבתי מלון ולשיחות שהיא נאלצת להדוף מאשתו החשדנית.

לא הרבה קורה בסרט, וזה לא עובד לטובתו. אמנם גארנר מעבירה בהצלחה דרך פניה וללא דיאלוגים רבים את המתרחש בנפשה של ג'יין והבמאית מצליחה בסצנה מדויקת להעביר כיצד תרבות ההשתקה עבדה טרם עידן ה-ME TOO וכיצד אין באמת ביכולתה של ג'יין לסיים את מעגל ההטרדות בשל ההסכמה שבשתיקה של העובדים האחרים, אך זהו סרט שערכו יותר בעצם עשייתו בתקופה זו ובמסר שלו, מאשר בחוויה שהוא מספק לצופה. (מבקר: אלעד שלו)



הלילה הזה

"הלילה הזה" בבימוי של נדב שירמן מתאר את אירוע השתלטות מחבלים על בית הילדים במשגב עם ב-1980. זהו סרט מתח שאמנם נדמה לי מתאים יותר לגזרה הטלוויזיונית ולכן צפייה במסך קטן בפסטיבל המקוון תעשה עמו חסד. יחד עם זאת הבימוי התזזיתי והצילום הנהדר של דניאלה נוביץ גרמו לי להיצמד למרקע חסר נשימה עד לסוף המדכדך למדי. (מבקר: רון פוגל)



לרשימת הסרטים המלאה ולצפייה בסרטים: לחצו כאן
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
כתבות בהן מופיע/ה השחקן/נית אוון רייצ'ל ווד
 
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט