Seret מהעבר: 20 שנה ליומנה של ברידג'ט ג'ונס

ברידג'יט ג'ונס ממש לא לבד, כמו שהיא דואגת לשיר בסיקוונס הפתיחה לצלילי השיר המוכר. השבוע, ''יומנה של ברידג'יט ג'ונס", הקומדיה הרומנטית האולטימטיבית, חוגגת 20 שנים מאז שעלתה על המסך לראשונה - ונכנסה לנו היישר אל תוך הלב. עם גיבורה מביכה ושלומיאלית, עלילה קלאסית המבוססת על ספר מהמאה ה-18 ועדת מעריצים שהביאה לכך שדמותה של ברידג'יט תהפוך לאייקון של ממש בתרבות הבריטית - אין ספק שהסרט שיצא בשנת 2001, הפך להיות ה-קומדיה הרומנטית של המילניום החדש.

בגיל 32, מבינה ברידג'יט ג'ונס שהיא לא אוהבת את חיי הרווקות שלה, לא אוהבת את העבודה שלה (או את העובדה שהיא לגמרי מאוהבת בבוס שלה - דניאל קליבר בגילומו השרמנטי כתמיד של יו גרנט), לא אוהבת שהיא שותה יותר מדי או לא בכושר, ושכל מפגש עם ההורים שלה רק הופך את החוויה כולה להרבה יותר גרועה. במסיבת חג המולד השנתית של הוריה, אמה מנסה לשדך לה את אחד מהמוזמנים - מארק דארסי (קולין פירת'), עורך דין צמרת, מוצלח ונאה. כשהמפגש בין השניים מסתיים בפליטת פה של מר דארסי והתנהגות מביכה מצידה של ברידג'יט, וכשהיא מקווה לא לראות את פניו של דארסי יותר אי פעם - הוא ממשיך לצוץ ברגעים הכי לא צפויים בצורה שמשפיעה רבות על חייה.

[*]

''יומנה של ברידג'יט ג'ונס'' מבוסס על ספר העונה לאותו השם, אשר נכתב על ידי הסופרת הלן פילדינג. עוד לפני הפיכתו של הספר לרב מכר, נרכשו הזכויות לעיבוד הקולנועי כשהזכות לבימוי הסרט הוענקה לשרון מגוויר - במאית וחברתה הטובה של פילדינג, ומי שבין היתר היוותה ההשראה לדמותה של החברה הטובה ביותר של ברידג'יט בספר ובסרט- שאזה, המקללת בלי סוף. אם תקציר העלילה בשילוב השם דארסי נשמע לכם כמו משהו שאתם כבר מכירים ממקום אחר, אתם לגמרי צודקים! ספרה של פילדינג מתבסס על אחת מהיצירות הקלאסיות והאהובות ביותר של הסופרת הבריטית ג'יין אוסטין- "גאווה ודעה קדומה". גם שם ישנה דמות גיבורה נשית הבולטת בשונותה בנוף החברה בה היא מצויה, ומר דארסי נאה ומוצלח אשר הופך את חייה של הגיבורה ללא פשוטים בכלל. את הזיקה בין הקלאסיקה הספרותית של אוסטין לבין גרסתה המודרנית של פילדינג, הסרט לא רק שממש לא מנסה להסתיר, אלא מנסה להדגיש כמעט בכל דרך אפשרית. את התסריט כתב אנדרו דיוויס, התסריטאי שכתב בין היתר את הגרסה הטלוויזיונית של ה-BBC משנת 1995 "גאווה ודעה קדומה", עיבוד שכלל בין היתר את הופעתו (האייקונית יש לציין) של קולין פירת' בתור מר דארסי (המופיע בסרט ''ברידג'יט ג'ונס" בתור מארק דארסי), יו גרנט וג'מה ג'ונס הופיעו יחד בעיבוד קולנועי לספר אחר של אוסטין ''על תבונה ורגישות" ועוד שחקנים שהופיעו בשלל עיבודים של ספריה השונים של אוסטין לאורך השנים.

לרנה זלווגר, אשר גילמה את ג'ונס, לא היה עבר מקצועי בגילום דמויות ספרותיות בריטיות קלאסיות. עצם ליהוקה של שחקנית אמריקאית לתפקיד של צעירה בריטית, עורר לא מעט מחלוקות בקרב קהל המעריצים שהספר הספיק ליצור לעצמו. מחלוקות אלו שקטו עם עליית הסרט לאקרנים, כשהופעתה של זלווגר זכתה לביקורות נלהבות מצד המבקרים ואפילו זיכו אותה במועמדות לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר לאותה שנה (מאז כבר הספיקה לזכות בפרס האוסקר לשחקנית הראשית, כשגילמה את ג'ודי גארלנד). לדמותה של ברידג'יט ג'ונס היו מועמדות רבות לתפקיד בהן קייט וינסלט שנדחתה עקב גילה הצעיר, סאלי פיליפס (שזכתה לשחק בסופו של דבר בתור שאזרה חברתה של ברידג'יט) קייט בלאנשט, הלנה בונהם קרטר, קמרון דיאז ועוד רבות אחרות.

הסרט ,שהפך לשובר קופות גדול עם הכנסות של מעל 280 מיליון דולר ברחבי העולם, הינו הראשון במה שהפך לטרילוגיית סרטים המבוימת כולה על ידי נשים- כשאת הסרט הראשון והסרט האחרון בסדרה - "תינוקה של ברידג'יט ג'ונס" - ביימה שרון מגוייר. מעבר לשני הספרים ושלושת הסרטים המתארים את עלילותיה של ברידג'יט, בשנת 2010, אחרי תקופת פיתוח ארוכה בשיתוף הפעולה המוזיקלי של היוצרת לילי אלן, החלו בהפקת גרסה מוזיקלית של הסרט בתאטרון הווסט אנד בלונדון. אולם, הפקת גרסה זו עדיין לא זכתה לראות אור, כשעל פי ראיון שנעשה בשנת 2014 עם היוצרים נראה שבזמן הקרוב לא נזכה לראות את ג'ונס שרה ורוקדת על במות העיר לונדון.