חדשות טלוויזיה / סדרות

19 שנה ל"באפי" - למה זו אחת הסדרות הטובות אי פעם?

מדור Seret רטרו
מאת:
19 שנה לבאפי - למה זו אחת הסדרות הטובות אי פעם?
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
השבוע לפני 19 שנה הפרק הראשון של "באפי ציידת הערפדים" עלה לאוויר. מאז הסדרה התפתחה והקימה יקום טלוויזיוני עצום ממדים, שגרר אחריו אהבה עצומה מצד מבקרי טלוויזיה וקהל רחב כאחד. הסדרה גם יצרה את אחד מה"פאנדומים" (קהילות מעריצים) הראשונים והגדולים ביותר עד היום. "באפי" רצה בין 1997 עד 2003 והביאה לעולם הטלוויזיה דמויות נהדרות, סיפורים מצויינים, דיאלוג ושפה ייחודיים ומלאי הומור, ואת ה"באפיוורס"- יקום בדיוני שמהווה מיתולוגיה מורכבת, אמנותית, מרגשת, ושנונה, שמשוחקת וכתובה באופן פנטסטי.

ברשימת "הסדרות הטובות ביותר אי פעם" של כמעט כל מגזין או אתר טלוויזיה וקולנוע, "באפי" נמצאת בבטחה בעשירייה הראשונה. העולם האייקוני והדמויות מלאות הנשמה (אם כי, לא תמיד נשמה ממשית) שהשאירה הסדרה מצדיקות את המחמאות הרבות שמורעפות עליה עד היום. לכבוד יום ההולדת של הסדרה החלטתי להציג בפניכם שלושה מהדרכים בהן "באפי" השפיעה והשאירה את חותמה על עולם הטלוויזיה:

1. גירל פאואר

ג'וס ווידון, יוצר וכותב הסדרה שיצר גם את "פיירפליי" ואת "בית הבובות", גדל לאב במאי תיאטרון ולאם פמיניסטית אקטיביסטית - ורואים את המיקס הזה ביצירה שלו. גם ההשפעה מתיאטרון מתבטאת- באזכורים השייקספיריים הרבים מספור ובסצנות התאטרליות הלא-מועטות, אבל יותר מכך מורגש הצד המגדרי. ווידון מספר שכילד אהב מאוד את דמותה של קיטי פרייד, האקס-מנית מהקומיקסים של מארוול, ותהה "למה יש כל כך מעט כאלו?".

את הרעיון הראשוני שמאחורי "באפי ציידת הערפדים", ווידון מסביר כך: "בסרטי אימה אנחנו רואים שוב ושוב את הנערה הבלונדינית היפהפייה נכנסת לסמטה חשוכה עם שֵׁד ונהרגת באכזריות. נכון שזה יהיה מגניב אם נראה אותה נכנסת לסמטה ומכסחת לשד את הצורה?". האידאולוגיה הפמיניסטית היא כמעט, אם לא לחלוטין, עיקרה של "באפי ציידת הערפדים". הדמויות הראשיות ביותר הן ברובן דמויות נשיות, ביניהן כמובן באפי עצמה, שמהווה עד היום את האייקון הפמיניסטי הגדול ביותר שהגיע מהטלוויזיה. באפי תהרוג יותר שדים מכל אחד אחר בהיסטוריה, ותעשה את כל זה לבושה בשמלה ונעליים אופנתיות.



בנוסף לדמויות הנשיות עצמן, באפי (הסדרה והדמות כאחת) מתמודדת לא מעט עם בעיות של סקסיזם ושוביניזם. כבר בעונה השנייה יצא "go fish", פרק שמדבר על האשמת קורבן והטרדה מינית, ובעונה השישית כבר יש עיסוק ישיר באונס, ניצול מיני ומיזוגיניה. גם במישורים המטאפוריים שלה, הסדרה מדברת על תפקידים מגדריים שוב ושוב, והופכת אותם לא מעט. הייצוג הנשי היה קיים גם בצוות הכותבים שחצי ממנו היו נשים.

התעשייה הקולנועית והטלוויזיונית למדה הרבה מ"באפי", ובעקבות ההצלחה הפיננסית והביקורתית העצומה של הסדרה, כמות הסדרות בהן מככבת דמות נשית גדלו משמעותית. ב-2003, מיד לאחר תום הסדרה, התחיל גל גדול מאוד של סדרות שמספרות על גיבורות פעולה ופנטזיה, ועד היום סדרות כמו "ג'סיקה ג'ונס" ו"ורוניקה מארס" חייבות לא מעט ל"באפי". בנוסף לייצוג הנשי הידוע, הסדרה התהדרה גם באג'נדה פרו-להט"בית. ווילו- אחת מ-4 הדמויות הראשיות- יצאה מהארון כלסבית בעונה הרביעית, ודרכה הכרנו את טארה- דמות לסבית נוספת לקאסט הראשי. כיום לא נראה לנו מיוחד שבקאסט הראשי של סדרה יש ייצוג להט"בי, אבל ווילו וטארה היו מהזוגות החד-מיניים הראשונים בטלוויזיה האמריקנית. אנשים רבים ברחבי האינטרנט גם מעידים שווילו היתה מה שגרמה להם לצאת מהארון, ועצם הקיום של דמויות להט"ביות ב"באפי" היה מהפכני בזמן השידור.

2. גישה כלפי דמויות וסיפור

"באפי" היתה הסדרה שהביאה למרכז הבמה את מבנה ה"story arc" העונתי- הסיפור הארוך שמתמשך על גבי עונה או יותר, ויוצר עלילה עונתית ומצב בו כל פרק סוקר חלק מהתהליך הכללי של העונה, בנוסף להיותו סיפור בפני עצמו.

אבל מה שיותר חשוב מכך, מבחינתי, הוא היחס הייחודי של הסדרה לדמויות שלה. הדמויות עצמן ידועות בצדק בהיותן דמויות עגולות ואמינות שגורמות לך להזדהות איתן - נבלים וגיבורים כאחד. . לכל דמות בסדרה ככלל יש שפה ייחודית משלה, ובנוסף אופי מורכב ואמין. הדמויות מתאחדות עם אופן הכתיבה המדויק- ואלה יוצרים לעיתים סיטואציות שנונות ולעיתים דרמה אמוציונלית וכואבת. אני לא רואה את "באפי" כסדרת פנטזיה, אלא כדרמה מבריקה ואמוציונלית על משפחה, אהבה וחברים בעולם של פנטזיה. הפוקוס בעולם מלא הערפדים, הקוטלות והמכשפות הזה הוא תמיד מה מרגיש הערפד, מה רוצה הציידת, מה היא הבעיה בחייה של המכשפה- והחשוב מכל: איך מתקשרים ביחד הערפד, הציידת, המכשפה ואיך הם יוצרים משפחה חלופית.



הדוגמא האולטימטיבית לכך הוא הפרק "The Body", פרק בו מראים לקהל, במשך 42 דקות כואבות ומופתיות, איך באפי ושאר הדמויות מקבלות ומתאבלות על המוות של אחת הדמויות הראשיות. לדעתי, זה גם הפרק הטוב ביותר בסדרה, ואחד מהפרקים הטובים ביותר שנעשו בטלוויזיה אי פעם. הסדרה מתמקדת ביחסים המורכבים, מלאי האהבה (ולעיתים קרובות גם כאב) של הדמויות הראשיות שלה, ובמה שכל אחת מהדמויות מרגישה. "באפי" היא סדרה על התבגרות, ועל התבגרות ביחד עם אנשים אחרים. בהתאם לכך, גם רוב האיומים העל טבעיים של באפי מהווים מטאפורה לאתגר שנמצא בהתבגרות.

הדמויות היו גם אלה שהניעו את העלילה ואת ה"ארקים". בראיון לסרט הדוקומנטרי (המומלץ) "Showrunners: The Art of Running a TV Show", ג'וס ווידון אמר שהוא משתדל לא לכתוב טוויסטים. "טוויסט זה אומר: 'זה היה התאום המרושע שלו כל הזמן הזה!'. במקום זה אני אוהב לכתוב תהליכים". אותם תהליכים, וכל מרכיבי העלילה של ווידון, מונעים על ידי הדמויות, אופיין, ורצונן. אם, למשל, הנבל הראשי בעונה 3 הוא ראש העיר ווילקינס- הוא לא סתם נבל כדי לקדם את העלילה. מספרים לנו למה הוא היצור הלא-שפוי שהוא היום. ובנוסף- יד ימינו המקצועית היא אחת מהדמויות הראשיות, וזאת רואה את ווילקינס כדמות האב שלה, האדם היחיד שאוהב אותה באמת. וראש העיר אכן מפתח אליה אהבת אב.
עוד דוגמא היא העונה השישית- שנפתחת בטעות האישית של כמה מהדמויות- להחזיר את באפי לחיים. במהלך העונה, באפי ושאר הדמויות מתמודדות (או לא מתמודדות) עם המציאות, וזה הוא ה-Arc של העונה. אפילו ה"רעה הראשית" של העונה היא דמות ראשית- ווילו- שהתמודדה לא כראוי עם החיים.

בקיצור: הדמויות מניעות את העלילה וכך גם מפתחות את עצמן. העלילה לא משתמשת בדמויות כמריונטות, אלא הדמויות העגולות והמפותחות הן אלה שמובילות כמעט מעצמן את העלילה. המודל הזה משמש פעמים רבות כדוגמת מופת לכתיבה טלוויזיונית וקולנועית, ו"באפי" הייתה סדרה שקידמה אותו רבות.



3. רבדים ומטאפורות

"באפי" היא ללא ספק הסדרה הכי מנותחת בכל הזמנים. כמות המאמרים, ההרצאות והספרים שנכתבו עליה רבה מספור, וזאת כנראה בגלל הרבדים הרבים שלה. במבט ראשוני לחלוטין, "באפי" היא סדרת אימה-תיכון-קומית-דרמטית על באפי וחבורת הסקוביס. במבט נוסף, מתגלים מסרים ברורים יותר על פמיניזם ולהט"ב, אבל מאמרים רבים רואים בסדרה שלבים נוספים. "באפי" היא סדרה שדנה מטאפורית בנושאים מורכבים מאוד: תאוריה פרוידיאנית, אקזיסטנציאליזם, חשיבות הבחירה, ואובדנות הם רק כמה מהנושאים עליהם מדובר ב"מאחורי הקלעים" של הדרמה והאיומים העל טבעיים.



דרכים נוספות בהן "באפי" השפיעה על עולם הטלוויזיה:

-אנג'ל היתה אחת מהספין אופים הראשונים בטלוויזיה, וכנראה הספין אוף שהכי תקשר עם סדרת האם שלו, ויצר איתה יקום טלוויזיוני, בדומה למה שמארוול מנסים לעשות היום בקולנוע וגם בטלוויזיה.

-ג'וס ווידון התחיל את הקריירה המכובדת שלו בטלוויזיה ובקולנוע דרך הסדרה הזו.

-פנטזיה במיינסטרים האמריקני, במיוחד הטלוויזיוני, לא היה ז'אנר נפוץ מאז "סטאר טרק", ו"באפי" החזירה אותו למרכז הבמה.

-הסדרה חקרה את הפסקול והמוזיקה שלה באופן מרתק ומרגש- כריסטוף בק, שהלחין את העונות הראשונות, השתמש לא מעט במוזיקה הרגשית שהלחין כדי ללוות את הסדרה ברגעים הנכונים. בק הוא מומחה לתזמון אותה יצירה במקומות שונים. דוגמא ידועה היא השימוש שלו בקטע מהאופרה "לה בוהם" באחת הסצנות החזקות בסדרה, בדרך בה כל משפט שמושר באיטלקית באופרה מתאים למה שקורה על המסך.
2ניתוח מקיף ומעניין. אבל בכתבה על באפי חייבים להקדיש סעיף שלם לספייק! הדמות המרתקת ביותר בסדרה לדעתי נועה (32) | 17/03/2016 20:56:01
1לא יאומן שעברו 19 שנה! הסדרה של חיי. תודה רבה על הסקירה מקווה שישכנע את הדור הצעיר לראות את הסדרה המופתית הזאת שעיצבה את השקפת עולמיף האישיות וההומור שלי. מאוד מעניין ואינפורמטיבי. תודה! גלעד (33) | 16/03/2016 23:49:07
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט