"בתוך הערפל" של סרגיי לוזניצה זכה בפרס בפסטיבל קאן ובעשרות ביקורות משבחות. ובצדק. סרטו של לוזניצה מביא נקודת מבט אנושית על מאבק ההישרדות בברה"מ של 1942 תחת הכיבוש הנאצי. הסרט חובט ומתחבט בדילמות מוסריות קשות מנשוא שהפכו באותה תקופה ליומיומיות, הגדירו גיבורים וסימנו פחדנים. לא כולם היו אמיצים דיים כדי למרוד או אגואיסטים מספיק כדי להחליף צדדים ואופיים של אלו שנותרו במרכז, הותר לפרשנות אישית שיכלה לחרוץ גורלות מהר יותר מסכין. אך אם אינכם אנשי קולנוע או צופים השואבים הנאה מזוויות צילום ומוטיבים, ספק אם כוח המסר יגבר על אורך הרוח הנדרש לצפייה ב-127 הדקות של "בתוך הערפל"."בתוך הערפל" נפתח בסצינה עוצמתית בה חמישה פרטיזנים מוצאים להורג בתלייה אל מול עיניהם הבוכות של נשים, גברים וילדים. אך כולם יודעים שהנאצים תפסו 6... על סושינה הקצין הנאצי החליט לחוס ולכן, הכל מניחים, כולל אישתו של סושינה, שהוא הפך משתף פעולה של הנאצים כדי להציל את עצמו. כבר באותו לילה, שני פרטיזנים מגיעים לביתו של סושינה לקחת אותו ליער ולהרוג אותו. סושינה מקבל את גזר הדין בהכנעה, כמי שמעדיף למות מאשר להיחשב לבוגד. היתקלות בלתי צפויה של השלושה עם הנאצים במעבי היער, משנה את גורלם והופכת את מה שהיה אמור להיות לילה קצר של שיעור בנאמנות למסע בתוך יער של סכנות ומבחני אישיות.
פרסומת
הקו הסיפורי של "בתוך הערפל" (מבוסס על רומן של וסילי ביקוב) הוא עשיר בתובנות, אך לוקה בנרטיב. למעשה אין הרבה התרחשויות במהלך הסרט מרגע ההיתקלות בגרמנים. ההווה כאילו קופא ביער הרוסי הקר ואנחנו מוחזרים אחורה לפלאשבקים המרכיבים את סיפורם האישי של כל אחד מהשלושה. הסיפורים אומנם מעבירים את תחושות הפחד, הייאוש והעליבות תחת המשטר הנאצי בצורה מטלטלת, אך מכיוון שאנו מקבלים הצצה לטבעו האמיתי של כל אחד מהם מרגע ההיכרות, אין בהם כל אלמנט של "הפתעה" או חשיפת צדדים אחרים לאישיותם.לסרט יש מחויבות עלילתית גבוהה יותר מזו של ספר. ספר עמוס באמירות עמוקות על החברה האנושית, בייחוד בתקופות חשוכות כמו מלחמת העולם השנייה, מאפשר לקורא להחליט על קצב זרימת הנתונים, להניח אותו רגע בצד ולהרהר, ולפרוש אותו, לעיתים על פני חודשים, כדי לתת למסר לשקוע. לסרט אין את הפריבילגיה הזאת; האורות כבים ונדלקים שוב אחרי שעתיים. אנחנו צריכים להיות מרוכזים ומרותקים בלי הפסקה והיעדר רצף עלילתי הופך את המשימה למעייפת ומתישה.
ישנו אוסף של סצינות מדהימות ומוקפדות (כמו ציפור השיר הקטנה המקפצת לה בתוך כלוב מאחורי הקצין הנאצי החורץ את גורלו של סושינה), המשחק מעולה, הצילום בתוך היער יפיפה וניכר כי הושקעה עבודה ומחשבה כמעט בכל פריים. אבל חסר אלמנט ה"הנאה". סרט יכול לעסוק בתמות כבדות ותקופות קשות ועדיין להיות נעים לצפייה. נדמה כי לוזניצה החליט להגיש לנו רק את הקשה של הלחם, ולמרות שגם אותו אוכלים, זה מעייף ללעוס רק אותו במשך שעתיים שלמות. זו אולי הערה שתיתפס כ"הוליוודית" (אין מילה גסה יותר בקולנוע איכותי), אך לפעמים האפקט של יצירה חזק יותר עם נותנים סוכרייה יחד עם הגלולה המרה. "בתוך הערפל" הוא ללא ספק יצירה הראויה לשבחים ופרסים, אבל היא לא נועדה לקשת רחבה של צופים.
אמנם הסרט רציני ואיטי אך מביא לידי ביטוי התמודדות של שלושת הגיבורים עם דילמות מתוך רצון להגיע אל הגאולה , החל ממצב בו עדיין קיימת תקווה ועד למצב שנראה לכאורה נטול כל תקווה .
"כבד ורציני"
בתוך הערפל (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות