הסרט "המזח" מבוסס על אירועים אמיתיים שהתרחשו בימיה הראשונים של מלחמת יום כיפור כשהכוחות המצריים פתחו במתקפה על ישראל מכיוון דרום דרך תעלת סואץ, והשאננות ששררה באותם ימים התגלתה כאחד המחדלים הגדולים ביותר שהתמודדה עמה ישראל בכל שנות קיומה. הסרט נפתח עם בואו של ד"ר נחום ורבין (מיכאל אלוני) לחקירה בפרקליטות הצבאית כשהוא חשוד במספר סעיפים ביניהם המרדה בעת שירותו בזמן המלחמה ומכאן ואילך העלילה חוזרת בזמן לאירועים שהתרחשו במעוז "המזח".ד"ר ורבין מגיע אל המוצב כרופא מחליף למספר ימים, וזוכה להכיר את הרעות והאחווה הישראלית ששררה באותם ימים בין חיילי היחידה השונים המגיעים כל אחד מרקע שונה ויחדיו יוצרים חברה הרמונית שזהות החברים בה מבית ניטשת מאחור לטובת ההוויי הצבאי. במקביל הוא מכיר את מפקד "המזח" שלמה ארדינסט (דניאל גד, "שבאבניקים") שעורך לו סיור במוצב ומכיר לו את המחלקות השונות ובעלי התפקידים ביחידה. אך ההרמוניה ששררה במוצב המבודד בנקודה הכי דרומית בקו בר-לב הופכת עד מהרה לאירוע מצמרר ולקרב עקוב מדם. 42 חיילים בפיקודו של שלמה נאבקים להדוף התקפות אויב שבמהלכן מחצית מהלוחמים נפצעים או נהרגים.
פרסומת
תוך כדי קרב, ד"ר ורבין מתוודע לחיילי המוצב השונים, לאורחות חייהם, לחלומותיהם ולהיסטוריה של חלק מן הפצועים כשהוא נלחם על חייהם ועל סיכוייהם לשרוד. ד"ר ורבין אולי היחיד אשר מבין את גודל המחדל כשסיוע צבאי ממאן להגיע ומספר הפצועים הולך וגדל וכך גם מספר המתים. בינו לבין שלמה מתפתח קרב על התודעה ועל האתוס הציוני – האם לחדול ולהיכנע כדי להציל את חייהם ואת חיי הפצועים או למות בקרב כגיבורים עד הכדור האחרון. דילמה זו מלווה את הדמויות לאורך כל הסרט, ואם נדמה תחילה כי לדמויות אין מספיק עומק, הרי שלקראת סופו של הסרט החיילים מתגלים במלוא הדרם, בדילמות המייסרות שכל אחד מבין אנשי המוצב אוחז בו בשעות הקשות ביותר כשחיי חבריהם ושלהם עצמם תלויים בבחירות גורליות וקשות מנשוא.ההחלטה על כניעה מגיעה בשעה שכל הצדדים אמביוולנטים לגבי המהלך. כשד"ר ורבין מתחזה לשלמה בקשר ומציע את תוכנית הכניעה, הוא מוביל לכך שבהמשך הם מקבלים אור ירוק מהפיקוד העליון למימוש המהלך, אך עד מהרה מגלגלים את הבחירה חזרה לידיו של שלמה כאקט חרטה והתנערות מההחלטה. התייסרותו של שלמה ניכרת לאורך כל הסרט, כקצין בצה"ל ובן לשורד שואה, הוא אינו מוכן לחזור בבושת פנים כחייל בצבא היהודי ועוד כשבוי מלחמה כתוצאה מכניעה.
ליאור חפץ מציג תצוגת בימוי רגישה ונועזת יחד עם צילום מרהיב של רם שווקי אשר מעורר בצופים מנעד רחב של רגשות שנעים על סקאלה של מתח, ייאוש, חרדה לבין תקווה ואמונה. בשיתוף הדילמות המוסריות שנכפו על גיבורי הסרט שבין הפאתוס (הלב) לבין הבחירה בלוגוס (היגיון), הצופה נע בכסאו בין רגעים של שמחה והתרגשות לעצב לנוכח המראות קורעי הלב של הפציעות החמורות, האנרדלומסיה השוררת ברחבי המוצב והאובדן הנוראי של חיילי היחידה.כשהאלמנט ההחזותי מצטמטם לכדי שימוש בסאונד בלבד של קולות השבר והזעקה שבוקעים בקשר מיחידות אחרות שנקטלות באכזריות, אנו עדים לסבלם הנורא באופן מצמרר בזכות עבודה יוצאת דופן של עיצוב סאונד. הקאסט הנהדר מציג תצוגות משחק משכנעות מבלי להיסחף למחוזות הגרוטסקיים שקל ליפול בהם יחד עם שחזור מהימן למקור של תפאורה, סטים ואפקטים מיוחדים בשילוב עריכה מהודקת (זוהר סלע) ומוזיקה מדויקת (אריאל בלומנטל) אשר מרכיבים יחד יצירה שלמה ומהוקצעת.כיצירה קולנועית העוסקת בדרמת מלחמה "המזח" היא אחת ההפקות המרשימות שנראו כאן בשנים האחרונות ואולי הטובה ביותר שנראתה במחוזותינו מזה זמן רב, וזאת עוד ביחס לתקציבי הפקה דלים יחסית לסרטים ישראלים מסוג זה (ייתכן בשל העובדה שזו גרסה מקוצרת של סדרה בת 5 פרקים שתשודר בהמשך בכאן 11). "המזח" מהווה תזכורת מצמררת למה שעלול להתרגש על ישראל בימים אלה כשזחיחות ההנהגה אינה נשמעת לדרגים המקצועיים על האסון המתהווה בשערי מדינת ישראל. ההבדל בין אז להיום הוא היעדר הלכידות החברתית שמחלחלת לתוככי צה"ל ומאיימת לפלג את צבא העם ולהותיר ואקום תהומי בקבלת החלטות משותפות כמו שהתקבלו אז.
סרט מעולה: מרגש, כנה ומעביר את הדרמה של המעוז במלחמת יום הכיפורים, כאשר גם הפרטים הקטנים מדוייקים. הייתי שם בסרט בסיפור הדרמה כל דקה. לא מאריך מדי בשום סצינה. המשחק מעולה. ובעיקר הסיפור של שלמה ארדינסט וד״ר ורבין הוא מדוויק ואמיתי. חשוב לראות ולחיות את מה שקרה .
שלח/י
מיכאל אלוני
דניאל גד
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות