הקרב על מידווי ביקורת סרט

הוליווד תמיד אהבה לעסוק בז'אנר סרטי המלחמה. "אפוקליפסה עכשיו", "להציל את טוראי ריאן", "דנקירק", "צייד הצבאים" ו"שבילי התהילה" הם רק קמצוץ מתוך רשימה עצומה של סרטים שעסקו בזוויות שונות של המלחמה והשלכותיה. כעת מצטרף אליהם "הקרב על מידווי", סרטו החדש של הבמאי הגרמני רולנד אמריך, שבשונה מאחרים בז'אנר אליו הוא משתייך, שם דגש רב יותר על האקשן ופחות על הדרמה. היא שם, הרי צריך איכשהו להניע את העלילה, אבל היא ממש לא החלק המרכזי שבו, ולא צריך לבנות על הסרט לעונת האוסקרים הבאה עלינו לטובה.הסרט עוקב אחר הסיפור האמיתי שהביא את צבא יפן לתקוף את הצי של ארצות הברית באי מידוויי במהלך מלחמת העולם השנייה, כחצי שנה לאחר מתקפת הפתע של המדינה האסייתית על הבסיס האמריקאי בפרל הרבור שבאי הוואי. מעל ל-2,400 אמריקאים (רובם המוחלט חיילים) נהרגו באותה מתקפה, שפותחת את הסרט בסצנת אקשן סוחפת ומרהיבה, שבעקבותיה ארה"ב הצטרפה רשמית למלחמת העולם השנייה. באופן טבעי, מתבקש להשוות את הסצנה הזו לסרטו של מייקל ביי מ-2001 "פרל הרבור", אך אמריך זיקק את התקיפה לסצנה בת כמה דקות בלבד, והוציא ממנה אקשן קולנועי מוצלח. לאחר שהיפנים פגעו אנושות במורל האמריקאי, אלה מנסים לחשב מסלול מחדש ולהבין כיצד עליהם להתאושש, ואף יותר מכך – כיצד למנוע מתקפה קטלנית נוספת. עד שזה יקרה, דמויות רבות (רובן מבוססות על אנשים אמיתיים) ישטפו את המסך בכמות עמוסה, עמוסה מדי, של סיפורים שילוו אותנו במשך 138 דקות. ניתן למצוא פה קלישאה של טייס שלא אכפת לו אם ייהרג בקרב (אד סקריין הנוראי באחת ההופעות המוקצנות והמגוחכות של השנה) ושל ה"נמסיס" שלו (לוק אוונס הסביר), של איש המודיעין המבריק והצנוע שיודע את כל מה שצריך לדעת (פטריק ווילסון בהופעה מפתיעה), של הקצין הבכיר (דניס קוויד המוגזם) ועוד ועוד.עד שיגיע אותו קרב שעבורו הגענו, קרב שתוצאתו שינתה את פני ההיסטוריה, כמה מאותן דמויות יבצעו קלישאות שצפינו בהן באין ספור סרטים אחרים. אלה אותם טייסים יריבים שעם הזמן יתחילו לחבב אחד את השני, זהו הטייס האמיץ שמצליח להיחלץ על הקשקש מאש האויב פעם אחר פעם וזהו גם הקצין היפני שמציג מעט את הצד האנושי שבאויבים. כולם מביאים למסך רגעים שאנו יכולים לנחש כל צעד בהם עוד לפני שהם מתרחשים. זה כל כך צפוי ונדוש, שהעיניים לא מצליחות שלא להתגלגל מעצמן. "הקרב על מידוויי" מנסה לדחוס לתוכו כל כך הרבה אירועים חשובים באמת לפני שהוא מגיע לעיקר, שהוא לא מצליח להשקיע כראוי בדמויות שבו, שרובן כתובות בצורה מרושלת שלא מאפשרת להתחבר אליהן. אם אחרי למעלה משעתיים רק ייחלתי לכך שהדמות הראשית, זו של סקריין, רק תיהרג, כנראה שמשהו פה לא תקין. אפילו סיפור האהבה עם אשתו (מנדי מור) לא מצליח לגרום לפתח כלפיו אמפתיה, שכן הוא מעצבן יתר על המידה, ולא בצורה שאמורה לגרום לנו לחבב אותו כפי שהתסריטאי ווס טוק ניסה לגרום לנו. גם קיצוץ בשומנים העודפים שבסרט לא היה עוזר לו יותר מדי.אבל, וזה אבל חשוב, הדרמה היא בכלל לא העיקר שבסרט, אלא האקשן. הסצנות הדרמטיות הן רק כלי שמחבר בין הסצנות להן הצופים מייחלים, ואלה מביאות עמן אדרנלין ששוטף את כל הגוף. אם מניחים את הדרמה בצד, אנו מקבלים סרט אקשן עשוי היטב בעל עבודת אפקטים, סאונד ופסקול מדהימה. אין זה פלא, שכן אמריך הוכיח כבר בעבר, למשל בסרטיו "היום השלישי" ו-"2012", כי הוא יודע כיצד לייצר אקשן מהמעלה הראשונה. זו החוזקה שלו, וב"מידוויי" הוא לא באמת מתיימר להציע משהו אחר, למרות אותם רגעים דרמטיים שרובם מיותרים.את הטיפול הראוי באמת בסיפור ההירואי שעומד מאחורי הקרב הזה צריך לשמור לבמאי שיצליח להוציא את המיטב שבו, ואמריך הוא אינו האדם שיעשה זאת. עם זאת, סצנות הקרב בשמיים ובים, האש, הפיצוצים, העריכה המהירה – כל אלה מצליחים לפצות, גם אם לא לחלוטין, על הקיטש והבנאליות ש"הקרב על מידוויי" מלא בהם. גם אם הוא לא יהפוך לסרט שייזכר כאחד הגדולים בז'אנר, האקשן והאדרנלין שבסרט מתאימים בדיוק למסך הגדול, וכך צריך לקבל אותו, כסרט אקשן-מלחמה ותו לא.

הקרב על אמריקה Civil War חדש 2024

המזח Stronghold 2023

במערב אין כל חדש All Quiet on the Western Front 2022

תמונת הנצחון Tmunat Hanitzahon 2021

לכודים תחת אש The Outpost 2021

הזהב של נורמן Da 5 Bloods 2020

1917 1917 2020

הקרב על מידווי Midway 2019

מלחמה פרטית A Private War 2019

12 לוחמים Twelve Strong 2018