התגעגענו ללוק בסון, הבמאי שעשה קריירה מרשימה עם סרטי פעולה בכיכובן של נשים. זה התחיל עם "ניקיטה" בכיכובה של אן פריו, המשיך עם "לאון" ונטלי פורטמן כילדה בעלת כישורים של רוצחת שכירה והמשיך עם מילה יובוביץ' ב"אלמנט החמישי" המדע בדיוני. אבל לא הרבה זוכרים לבסון את דרמת הצוללנים המרגשת "הכחול הגדול" ואת "ז'אן דארק" היומרני הכושל. "לוסי" הוא ניסיון לשלב את הכישרון המבריק שלו כבמאי סרטי פעולה עם השאיפה להיות קולנוען מורכב בעל מסרים ברומו של עולם. התוצאה מבולבלת ולא אחידה אבל עדיין מסקרנת וכשיש סצנות פעולה היא גם מבדרת.
סקרלט ג'והנסון שמאז הצטרפותה לסרטי "הנוקמים" כמחסלת בשם "האלמנה השחורה" היא הבחירה המושלמת עבור בסון. מדובר בשחקנית שלא חוששת לקחת סיכונים אומנותיים, כגון דמות החייזרית בסרט המדע בדיוני הניסיוני "מתחת לעור" ויש לה גם תזמון קומי נהדר כגון דמות הפרחה הלא מבריקה במיוחד בקומדיה הסקסית "דון ג'ון". נראה שהסרט "לוסי" היה זקוק גם לשחקנית סרטי פעולה, גם למישהי בעלת חוש הומור וגם שחקנית שלא תחשוש מפילוסופיה בגרוש שהסרט מנסה להאכיל אותנו בה.
פרסומת
לוסי היא סטודנטית אמריקאית בסין שמעדיפה לחגוג מאשר ללמוד. בגלל סטוץ קצר עם בחור היא מסתבכת עם גנגסטרים קוריאנים בהנהגתו של השחקן המעולה מין-סיק צ'וי (שבעה צעדים) כפסיכופט. הדמות כמובן מטורפת לחלוטין אך נטולת עומק והמורכבות שלה שואפת לאפס. לוסי עוברת ניתוח שבו מוחבאת בתוך גופה שקית עם סם חדש וכאשר היא נחטפת על ידי אנשי מאפיה ומכים בבטנה, השקית נקרעת, הסם זורם בתוך הדם שלה והיא הופכת לסוג של גיבורת על המסוגלת לשלוט בכל המתרחש סביבה. כדי להבין את המתרחש לה היא יוצרת קשר עם מורגן פרימן הנמצא כאן בתפקיד מדען בעל פילוסופיה מהפכנית. פרימן לא ממש משחק אלא בעיקר מפגין את הנוכחות שהפכה אותו לחביב הקהל בעולם.
ככה הסרט נודד לו במהירות לצרפת, לסצנת מרדף מכוניות מעולה במסורת הפקותיו של לוק בסון בשנים האחרונות כגון סרטי "המשלח", "חטופה" ועוד. אבל בסון חובב הפילוסופיה רוצה גם להגיד כמה דברים בנאליים ולא ממש מעניינים על האופי האנושי הקלוקל שבמקום לשמר את העולם היפה שבו הוא חי, אנחנו מחריבים אותו וכלל לא מנצלים את הפוטנציאל של הרוח האנושית כדי לחיות חיים טובים באמת.
בסון עושה זאת בצורה יפה ויזואלית כמובן, אבל לאימג'ים מרהיבי העין של ראשית המין האנושי, הכוכבים, אסונות במהלך ההיסטוריה ועוד שלל אירועים מרכזיים פחות או יותר גם מתלווה מלל מיותר. באופן אבסורדי הרגעים האלה קוטעים את המתח שנבנה במהלך הסרט בין סצנת פעולה אחת לשנייה ופוגעות בקצב שלו. נכון שיש כאן ניסיון לעשות משהו גדול יותר מסתם עוד סרט פעולה לא הגיוני אבל עכל הרצון הטוב זה לא ממש עובד בסופו של דבר.
בסון צריך להכיר בעובדה שהוא במאי סרטי פעולה מבריק ולא פילוסוף ו"לוסי" זה לא ניטשה. כשהקהל הרחב הולך לסרט של לוק בסון הוא מעוניין לראות סצנות אקשן מסחררות וסוחפות, נשים חזקות והמון מרדפים ויריות. אם יתחשק לנו לצפות ביצירה קולנועית יומרנית על משמעות החיים נלך לאוזן השלישית ונשכור סרט של טרנס מאליק.
שלח/י
סקרלט ג'והנסון
מורגן פרימן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות