ג'ק ריצ'ר: אין דרך חזרה ביקורת סרט

טום קרוז, האיש עם המבט הכי חודר בקולנוע ההוליוודי, חוזר שוב כג'ק ריצ'ר, חוקר המשטרה הצבאית לשעבר שחיי לו חיי נדודים ומדי פעם מגיח כדי לתקן עוולות ולנפץ כמה ראשים. הסרט הראשון בסדרה (המבוססת על ספריו המצליחים של לי צ'יילד) היה הפתעה נעימה, האם כך גם בסרט ההמשך?העלילה הפעם מתרחשת ארבע שנים אחרי אירועי הסרט הראשון, בו הצליח ריצ'ר להציל צלף מעונש חמור ותפס כמה טרוריסטים רעים. הפעם ריצ'ר-שרק סיים משימה מוצלחת -מחליט לבקר את מחליפתו בתפקיד ביחידה שממנה הוא פרש. להפתעתו כשהוא מגיע לבסיס הוא מגלה שאותה רב סרן נמצאת בכלא ומואשמת בריגול. מיד יוצא ריצ'ר, שנראה כאילו נטל העולם נמצא תמיד על כתפיו, לניסיון חילוץ של הרב סרן ובדרך יגלה בת אבודה וחבורה של שכירי חרב שמנסים לחסל אותו שוב ושוב. מלכתחילה הסרט נמצא בטריטוריה של סרטי הפעולה הירודים, למרות הכוכב ההוליוודי הגדול והבימאי הסמי-יוקרתי (אדוורד זוויק שביים את "גלורי" הנהדר ואת "התנגדות" ו"הסמוראי האחרון" המהוקצעים). הסרט מאד מזכיר את סרטי ג'ייסון סטיית'ם למיניהם ובמיוחד מזכיר את ימי שנות השמונים של הגיבורים הלאקוניים בסגנון צ'אק נוריס שמומחיותם באגרופיהם והעלילה ממש לא משנה להם. מה בסך הכול מבקש הצופה בסרטים כגון אלו? שהרעים יהיו רעים שהטוב יפליא במכותיו ושאולי תהיה איזו בחורה יפה על הדרך כי עלמות במצוקה הן תמיד מטבע עובר לסוחר.השאלה כמה יצליח סרט נוסחה שכזה להיות מהנה ואולי אפילו להפתיע –דוגמא ליצירה שכזו (שאולי בלי לשים לב הסרט "ג'ק ריצ'ר 2 "אפילו מתכתב איתה) הוא הסרט "מטרה קשוחה" בבימויו של ג'ון וו מ-1993 שהצליח להעביר את עלילת הסרט "המשחק המסוכן ביותר" לניו אורלינס והיה יצירה מקצועית ומאד מהנה ואפילו נחשב עד היום לאחד מסרטיו הטובים של ואן דאם. גם "ג'ק ריצ'ר" המקורי סיפק בצניעותו ובקשיחות של גיבורו חוויה מהנה מעל הממוצע כולל שיחוק אדיר בליהוק וים ונדרס לתפקיד הרשע. אולם "ג'ק ריצ'ר 2" מאכזב ומשהו בו לא מתנהל כמו שצריך. קרוז רציני יתר על המידה (אפילו לא מגלה חיבה לרב סרן היפהפייה שהוא אמור להציל ,מה שמזכיר מאד את הופעותיהן הא-מיניות של כוכבי סרטי המזרח הרחוק כג'קי צ'אן וג'ט לי), העלילה שחוקה וצפויה ,הרעים דהויים והסרט די משעמם. בסרט הראשון דמותו של קרוז יצאה מהגדרת הגיבור הלאקוני שיורה ונעלם, לדמותו היו מספר רבדים, הוא ניהל חקירה בצורה מתוחכמת ואילו בסרט הנוכחי כל כשרונו מתבטא במכות ובלהיות עצוב ובימינו גם מסרט "בי" הייתי מצפה ליותר, מה גם שהעלילה מזכירה באופן חשוד פרק ארוך של "CSI ניו אורלינס".עלילת המשנה שעוסקת בבתו האבודה של קרוז צפויה ולא משכנעת אפילו לרגע, ונדמה שכל הסרט לא נעשה עד הסוף ואפילו חיפף (אני קורא לסרטים שכאלו "חצי אפויים".) נכון שבסרטי אקשן דרג ב' הצופה לא מצפה להרבה אבל מה שמספק לו "ג'ק ריצ'ר" משאיר אותו עם חצי תאוותו בידו.קרוז הוא אחד הכוכבים ההוליוודיים הגדולים שנשארו עוד מימי הזוהר של שנות ה-80 ובסצנת הסיום הוא נראה לפתע כמו בן 16, חסון ובמלוא הדרו. כמה שציפיתי לסרטו הנוכחי וכמה שהתאכזבתי.