המותחן הצרפתי "תוצרת צרפת" צולם בסוף 2014 ותוכנן לעלות במדינתו בחורף 2015. אלא שאז אירע ליל הפיגועים שזעזעו את פריז והסרט נאסר להקרנה. למעשה עד היום חל איסור להקרינו בצרפת. אחרי שהוקרן בישראל במסגרת פסטיבל הקולנוע הצרפתי של השנה שעברה, ובמלאת שנה לפיגוע בבטקלאן, הסרט יוצא כעת באופן רשמי להקרנות מסחריות. יש המסתכלים על סרטו השישי במספר של הבמאי ניקולא בוכרייף ("החשיכה") כסרט שחזה את אירועי הטרור קשים בפריז והן בבריסל.
עלילת הסרט שכבר ראינו דוגמאות רבות לה בעבר (כולל כאן בישראל עם "פאודה" וכן ב"חטופים") מביאה את סיפורו של סם, עיתונאי שאביו אלג'יראי ואמו צרפתייה, המנצל את הרקע שלו על מנת להיכנס למעגלי האיסלאם הקיצוני בפריז. הוא הופך לחבר בתא ג'יהאד שמקבל הנחיות מארגון טרור לבצע פעולות חיסול בעיר. דרגת הסיכון עולה, וסם מבקש לנטוש את החקירה. זרועות הביטחון לוחצות עליו להישאר בעמדתו ולשאוב עוד מידע על מנת לנסות ולמנוע את הפיגוע הבא. מצבו של סם הולך ומחריף וכמובן שהוא מפתח יחסים מורכבים עם חברי התא.
פרסומת
הרעיון לסרט הגיע אל בוכרייף לאחר שצפה במרדף שוטרים אחר צעיר איסלאמי שביצע פיגוע בצרפת. הוא רצה לדעת מה מביא ומניע אדם צעיר למצב כזה והאם מדובר גם בכשל חמור של החברה הצרפתית ושל אופן שילוב הזרים בה. מסיבה זו הוא בחר, ככל הנראה, לפתוח את הסרט בסצנת נאום של אימאם במסגד. אלא שבסצנה הזו, שממשיכה את הקו המנותק של הסרט ,אין שמץ של הזדהות, הסבר או ניסיון קלוש להיכנס למוחו של אותו צעיר. מדובר בהטפה של האימאם נגד התרבות המערבית שנראית, לצופה מערבי, כשיגעון מוחלט. נקודת הפתיחה היא שממשיכה את החולשה הגדולה של הסרט – הוא נכשל באותו רצון בסיסי של הבמאי, זה שממנו שאב את הרעיון. הוא לא מצליח להעביר דבר מלבד נקודת המבט המערבית הפטרונית וליצוק משמעות לתוכן המוקרן.בחירה נבונה או מקורית יותר של בוכרייף, הייתה יכולה להתמקד באותו צעיר פשוט שנקלע להרצאה כזו ונשאב אחריה, בניסיון קלוש להסביר את פעולותיו. במקום – הסיפור מובא מנקודת מבטו של העיתונאי "המתחזה", ומכיל קלישאות רבות שהושחזו ונחרכו בעבר. פרטים חשובים נשמטים – ההתמודדות מול המערכת העיתונאית, התא המשפחתי, הרקע של הדמויות. גם סם הוא לא ממש "גיבור" ומתקבלת כאן אסופה של אנשים המוצגים בצורה דמונית – ובאופן זה קשה לבנות מתח או כל רגש אחר.
בחירות הפסקול של בוכרייף נעות בין טכנו לטראנס לדממה מוחלטת כשהמניפולציה ברורה – הצופה אמור להסיק שחברי התא פועלים בקצב שסוחף אותם גם אם הם לא לגמרי מבינים אותו. גם העניין הזה ממצה את עצמו מהר, הצילום התזזיתי תורם לתחושת הכאוס, הבלבול וחוסר ההזדהות ומעל לכל אלה תורמת לכך תצוגת משחק לא אמינה, לא משכנעת וכזו הנדמית תלושה לחלוטין."תוצרת צרפת" הוא סרט יומרני. הוא מתיימר לרדת לשורש עניין כשלמעשה הוא רק מציג אותו מבלי תובנות, מבלי מחשבה מקורית, בהרבה שיפוטיות ופאתוס. קשה להצביע על רגעים שאינם מפוספסים בו לחלוטין. כן, בוכרייף עלה על רעיון מרתק אך לא הצליח להביאו לידי מימוש ולתפוס ולו רגע אחד מהווייתו. ייתכן שנדרש היה כאן תחקיר מעמיק יותר בנושא, התמקדות בתסריט ולא רק במבנה העלילה וכן מימד הזדהות כלשהו. בכל אלו, נכשל הסרט.
סרט מטלטל, עשוי כמו שרק הצרפתים יודעים . מצליח לרתק מתחילתו ועד סופו. ומצמרר לדעת עד כמה מדויק בחיזויו הנושא.
צילום טוב, משחק מעולה ואמין, של כל השחקנים .
תוצרת צרפת (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות