המערבון נחשב לז'אנר המזוהה ביותר עם הקולנוע האמריקאי. על פניו מדובר בז'אנר פשטני שבו הטובים נלחמים ברעים ואין כמעט תחומים אפורים, אולם המערבון (שיש הטוענים שהוא בכלל המצאה קולנועית וכי הספר האמריקאי מעולם לא נראה כמו בסרטים) מגלם בתוכו את הדואליות של אמריקה: אומה חופשית ודמוקרטית בתנועה מתמדת מצד אחד שבבסיסה אלימות ואפלה גדולה מצד שני.מה לא אמרו על ז'אנר המערבון? שהוא מזמן גמר את הסוס, שאין לו תקנה בימינו אבל הז'אנר מרים את ראשו שוב ושוב ויצירות נהדרות כמו "בון טומהוק" המצמרר או "אומץ אמיתי" מוכיחות כי למערבון על נופיו הבלתי נגמרים ועל גיבוריו שמשוטטים בישימון יש עדיין תוחלת חיים, ממש כמו בסרטו המטריד של סקוט קופר "אויבים". קופר נמשך לאנשים בשולי החברה ,פושעים, אלכוהוליסטים וכאלו שלהם סיפור חיים ענף ולא פשוט וב"אויבים" הוא מציג בפנינו את כריסטיאן בייל באחת מהופעותיו העוצמתיות ביותר זה שנים.
ביקורת מצולמת | טריילר/קדימון
פרסומת
השנה היא 1892, המאבק באינדיאנים הושלם ואומה גאה טואטאה באכזריות לשמורות. חיל הפרשים האמריקאי שולט בגאון בספר שעוד מעט קט ייכבש ויהפוך לחלק מהציוויליזציה האמריקאית. הקצין ג'וזף בלוקר (כריסטיאן בייל) יוצא למסע אחרון לפני הפרישה כשהוא מלווה צ'יף אינדיאני קשיש וחולה (ווס סטודי המצוין שגילם את מגוואה הרשע ב"מוהיקני האחרון") מניו מקסיקו למקום הולדתו של הצ'יף במונטנה.אבל עדיין יש פה ושם כמה אינדיאנים שעדיין לא ויתרו על המאבק המזוין וסצנת הפתיחה של הסרט מציגה את הצלע הנשית בעלילה, השחקנית רוזמונד פייק, כמתיישבת לבנה שמאבדת בחטף את כל משפחתה בהתקפת אינדיאנים. הסצנה כולה מתכתבת עם אחד הסצנות הזכורות והמטרידות מתוך "המחפשים" של ג'ון פורד שבה משפחה מותקפת על ידי אינדיאנים בלב הישימון. קופר גם מתכתב במהלך הסרט עם טרילוגיית הפרשים של פורד שהציגה את החיילים הרכובים האמריקאים במלוא הדרם.
הקצין בלוקר, קיצוני וכשונא אינדיאנים (ובמיוחד את זה שהוא מלווה), נתקל במתיישבת האבלה והיא מצטרפת למסע הארוך למונטנה. היפה בדמויות של הקצין ושל הצ'יף שהן רב מימדיות (באחת הסצינות בורחים הצ'יף ובנו מהמחנה ומבצעים אקט די מזעזע, מה שמראה שגם הם רחוקים מלהיות צדיקים גמורים). בלוקר משתנה במהלך המסע ולומד לכבד את אויבו המושבע וכך בתוך כל השחור צצה לה קרן אור של תקווה לפיוס והשלמה.הסרט תובעני והופך למסע לתוך נשמתו של אלו שחיים בשממה וגם שילמו מחיר כבד על החיים האלימים והלא פשוטים בספר. בייל נוכח פיזית בכל סצנה כמעט ונוכחותו מקרינה יתר רצינות וקדרות על סרט שהוא גם כך קודר ומלנכולי. קופר מקפיד על שחזור אותנטי והיסטוריונים ממוצא אינדיאני היללו את ההקפדה על שפת האינדיאנים ועל גינוניהם.סופו של הסרט וההרמוניה שמוצגת בו הופכת אותו לא רק רלוונטי לאומה האמריקאית המכה על חטא כלפי האומה האינדיאנית, אלא גם עבור תושבים שגרים במדינה קטנה במזרח התיכון. כשיצאתי מהסרט שאל אותי ידידי, פרופסור למדע המדינה, "מתי יעשו סרט כזה עלינו?" ואני לא יכולתי שלא להסכים איתו.
דומה ושונה מהמערבונים הקלאסיים שהכרנו. כאן בניגוד לעבר, הטובים הם קצת רעים והרעים קצת טובים. הגיבור הראשי אומנם קשוח כמיטב המסורת, אבל הוא גם מפגין רגשות. ג''ו בלוקר הוא קצין בצבא האמריקאי בסוף המאה ה-19 שעומד לפרוש. משימתו האחרונה היא ללוות אסיר שהוא צ''יף אינדיאני וחולה סופני, וגם את משפחתו, אל ביתם בדרך אל החופש. ג''ו שאיבד רבים מחבריו החיילים בקרבות מול האינדיאנים,מקבל על עצמו את המשימה לא בשמחה גדולה ,אך כחייל טוב הוא ממלא פקודות. עם פקודיו הוא יוצא לדרך והיא רצופה סכנות. במהלכה הם גם אוספים אישה ששרדה טבח בבני משפחתה. הדינמיקה המעניינת היא הקשר שנוצר בין ג''ו לבין הצ''יף ומשפחתו,על רקע הסכנות האורבות בדרך, וגם לאישה המצטרפת יש חלק בדינמיקה הזו. מסתבר שגם אויבים יכולים להפוך להיות ידידים. לסיכום, סרט איטי ומעניין. היה אפשר לקצר אותו, אבל התוצאה הסופית די טובה.ציון סופי 7.5.
שם:איילתגיל:6112/05/2018 01:05:08
8/10
מערבון המעלה את סוגיית היסטוריית היחסים בין האמריקאים לאינדיאנים.מסע רכיבה על סוסים שמשלב הרבה מקרי מוות מכל הסוגים האפשריים.מסע שמחייב שיתוף פעולה וקירוב לבבות,שמאפשר הרהורי חרטה והסקת מסקנות אישיות ולאומיות.